פתיחה: שתי הסדרות "לך-לך" "וירא" הן עיקר חייו, מפעליו ותולדותיו של אברהם-אבינו, וייתכן שלא ניטעה אם נאמר שהן גם עיקרו של חומש "בראשית", הסובב על ציר שתי סדרות אלה, שכן כל ההיסטוריה הגדולה מבריאת העולם עד רדת אבותינו למצרים, אינה אלא הרקע והמסגרת להצגת דמותו של אברהם-אבינו, שהוא האדם המאמין הראשון עליו מעידה התורה במפורש: "והאמין בה"' (בראשית טו:ו), ואשר ממנו מתחילה הכרת אלוהים על-ידי האדם.
דבר זה כבר הבחינו וחשו בו רבותינו בעלי המדרש, הלוקחים את הפסוק האמור על אדם-הראשון: "ויברא אלהים את האדם" (בראשית א:כז) ודורשים עליו: 'בזכות אברהם שהוא האדם הגדול בענקים'.
כינוי זה "האדם הגדול בענקים" (יהושע, יד:טו), אמור במקרא על אבי משפחת הענקים שהיו ממיסדי חברון הקדמונים, ונקראו כך משום היותם רמי-קומה ובעלי מידות גוף גדולות מן המקובל, והמדרש מיסב ביטוי זה על אברהם-אבינו משום מידות הרוח שלו, ומשום היותו גם הוא מתושבי חברון הקדמונים.
בשיחתנו על סדרת "בראשית" בהקשר לפסוק - "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" (בראשית ב:ד), הבאנו את דברי המדרש העומד בצורה נפלאה על כך שהמלה 'בהבראם', בשינוי סדר האותיות הופכת ל'באברהם', ללמדנו שלא נבראו שמים וארץ אלא בעבור אברהם, ולפי שאין ענינה של התורה אלא האמונה, כלומר הכרת האדם את מעמדו לפני ה'. במובן זה ניתן לומר על חומש "בראשית" שהוא 'ספר אברהם'.
עוד מעידה התורה על אברהם בחוזרו ממעשה העקידה, ובמפורש מפי הגבורה: "כי עתה ידעתי כי-ירא אלהים אתה" (בראשית כב:יב), וכאלף שנים מאוחר יותר מעיד עליו ישעיהו הנביא בשם-ה' - "אברהם אהבי" (ישעיהו מא:ח). ראוי לציין כי תואר נכבד זה של אוהב-ה', לא נאמר על שום אישיות אחרת במקרא.