1
גמרא דלמא אינש אחרינא גזלי' כו'. והא דל"ק דיהיב במתנה כי הנותן מתנה ודאי רוצה שיוודע להמקבל שהוא נתן לו כדי שיחזיק לו טובה ויהא אוהבו עי' שבת (י ב):
2
גמ' שם בשלהי פרקי דרב כו' דקם רב כו'. בהגמ"ר מוכח דגריס כאן רבא כבאיכא דאמרי לקמן וכ"ה בהגמי"י ספ"ט מהל' מלוה:
3
רש"י ד"ה בעישורייתא. ובה' העודפות טעה בין ג' לד' כו'. נ"ל משום דכיון דמונה חמשה חמשה ע"כ מונה מא' עד ה' ואומר אחד ואח"כ מונה עוד הפעם מא' עד ה' ואומר שנים וכן כולם לכן בקל יוכל לטעות בין ג' לד' כו' הואיל דמפסיק ביניהם במניית האחדים מא' עד ה' אבל במניית אחדים כיון שמונה בלי הפסק איך יטעה לומר ג' ג' זאח"ז: