משנה השג יד בנודר והשנים בנידר והערכין בנערך והערך בזמן הערך. אפשר לומר דרך רמז מוסר מעי"ר כי הנה אם עשיר אחד נתן מטבע לצדקה ועני אחד נתן מטבע כמותו הגם דהנתינות שוות. ודאי צדקת העני היא העולה וחשובה יותר וזה רמז השג יד בנודר אלהים יראה לו הנודר וחשב עם קונה"ו כפי השג יד הנודר לפי עושרו והשגת ידו שאם הוא עני ונדר כמו העשיר בא בשכרו לפי שיעורו. והשנים בנידר. אפשר במ"ש המגיד למרן הקדוש דעד ארבעין שנין רתיחת היצר והיצר בוער באש מרתח קרתח ומה שחטא נקל לו להתכפר וזה פירשתי בעניותי פסוק אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ומ"ש בב"ר פרשה כ"ב אשרי נשוי פשע אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעיו וכו' ככתוב במקומו. וזה הרמז והשנים בנידר כי ה' רואה בכל מעשה אם לטוב אם למוטב במספר שנים אם יש לו רתיחת היצר לפי השנים וכבש יצרו והפריש צדקה או חטא נידון לפי השנים. והערכין בנערך. כלומר ערך החטא אם חכם הוא ויודע עד היכן מגיע החטא וכיוצא כל שבערכין נדון לפי כבודו בין חטא בין עשה מצוה נידון לפי ערכו. והערך בזמן הערך. כגון בעידן רתחא דענשי אעשה כמ"ש פרק התכלת. או אם היה העולם חציו זכאי וחציו חייב והכריע וכיוצא בזה דיש הפרש בין דורות ראשונים לזמן הזה שגברה הסט"א בכל וכמש"ל בסוף פ"ה דאבות ומשם באר"ה: