כתב בס' משמרת איתמר בפ' וישלח וזה לשונו, שמעתי בשם הבעל שם טוב שהסדיר תפלתו בזה הלשון, אני יודע שגם הדעה הוא לטובה, אך שאתה אל ולא אדם ותוכל לעשות מרעה טובה ממש, שאף על פי שלא יהיה שום בחינת רע, אף על פי כן יהיה לטובה בכל עניינים, שהתיקון הנצרך יתוקן מהטוב גופא, ודפח"ח, עכ"ל.
וכתב בס' כתר שם טוב חלק ב' די"ז ע"ג וזה לשונו, בשם הבעל שם טוב זלה"ה, דאם אדם בא לסכנה וצריך לנס, אזי יתן ח"י גדולים בשביל נרות לבית הכנסת, ויאמר בפה מלא, אני מנדר אותו ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רבינו מאיר בעל הנס, אלהא דמאיר עננו, אלהא דמאיר עננו [דיפרוש בקשתו בפרטיות בו בלשון שהוא מדבר ואחר כך יאמר] ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו כשם ששמעת את תפלת עבדך מאיר ועשית לו נסים ונפלאות כן תעשה עמדי ועם כל עמך ישראל הצריכים לנסים נסתרים ונגלים אמן כן יהי רצון, עכ"ל.