1
מודה בהוא דיהיב בריה גו אומנתה. דין זה אינו מפורש להדיא בדברי הפוסקים ויש לדמות לדין המוזכר בהגהמי"י בפ"ח מהל' שכירות על ההיא דאם אוביר לא אעביד אשלם במיטבא מכאן פסק ר"י שהשוכר מלמד תינוקות וקבל עליו המלמד קנס אם יחזור בו וכו' אין זה אסמכתא דלא חשיב גזים כיון שמפסיד בחזירתו והוי כמו אובר ולא אעביד דכל דבר שבידו ולא גזים לא חשיב לעשות אסמכתא ודין זה מוסכם הוא בסי' ר"ז וה"נ בדין האומנות דדבר שבידו הוא ולא גזים ומפני חיי הבריות כדקאמר הש"ס בפ' הנזקין: