1
השניה עתי"ט שהעתיק לשון הרי"ף. שכתב וא"כ שניה דפליג בדידה. נמי בהכיר בה ע"כ. וצריך באור. עמו"ק אה"ע סקי"ו. שם בארתיו יפה. בס"ד.
2
ולא בלאות עתי"ט שכתב והשניה כו'. אבל של צ"ב יש לה. מהטעם שכתב הר"מ בפי' מ"ג פ"ט (כצ"ל) דביבמות כו' ע"כ.
3
ואני אומר אין בלשון הר"מ ז"ל. טעם מפורש למה שהביאו התי"ט. אם לא בכח המאמר. ומה היה חסר לו בלשון הגמרא. דקנסו לדידה בדידיה. ולדידיה. בדידה.
4
יש לה כתובה עתי"ט. וק"ל דבמ"ה פ"ט דיבמות מפורש כו' ולק"מ ההיא יחידאה היא.