Jastrow, פָּרַן

פָּרַן (cmp. פָּרַם, פָּרַס) to cut, divide; cmp. פָּסַק,] to assign.
    Hif. - הִפְרִין to assign, provide, endow. B. Mets. V, 5 ומַפְרִין על שדהו Var. (v. פָּרַז) and may make an arrangement for his field; expl. ib. 69ᵇ השוכר … ואומר תן לי מאתים זוז ואפרנסנה וכ׳ if one rents a field at a rent of ten Kor of wheat a year, and says, lend me two hundred Zuz and I shall improve the field, and I offer thee twelve Kor a year (v. פָּרָה Hif.).—Esp. to endow a bride, to promise a dowry. Gen. R. s. 60 (ref. to Gen. XXIV, 60) they were poor ולא היו מַפְרִינִים אלא בפה and endowed (the bride) only with their mouth (with a blessing); Yalk. ib. 109 ולא היו מפרינין אותה וכ׳ (not אותו); Gen. R. s. 74 end מפרינים; Yalk. ib. 130 מפריכין (corr. acc.; Ar. מפריסים, v. פָּרַס).