Jastrow, אִסְתְּהַר

אִסְתְּהַר m. (Ithpe. noun of סהר) [the bright,] Venus. Targ. Job XXXI, 26 (h. text אור, cmp. ibid. סהרא = ירח).—Meg. 13ᵃ why was Hădassa called Esther? או"ה קורין אותה א׳ … Ms. M. (ed. על שום א׳) the Gentiles called her Ist’har (Esther), (ed. … after Ist’har); Yalk. Esth. 1053 קורין אותה כוכב הנוגה על שם אסתהר … called her Venus corresponding to Ist’har. [Cmp. ištar = עַשְׁתֹּרֶת, Schrader KAT 176 sq.] V. אִיסְתִּירָא.