ואמר אחר זה דור מה רמו עיניו כלו' עוד תמצא מין מבני אדם יתנהגו על דרך גאה וגאון יתגאו על בני אדם יראו כל האנשים כאלו הם תחת מדרגתם וזה למעוט שכלם ולמעוט התבוננם ערך עצמם בערך זולתם. או יהיה אמרו דור מה רמו עיניו בענין זה כלו' תמצא אנשים הם הפך מן המין הראשון כי המין הראשון הזכיר בם שלא יתעסקו לא במושכלות ולא במקובלות ולא ישימו עיונם בדברים הם רמים והנשאים מהגיע דעת בני אדם אליהם ורוצים לחקור על דרך החכמה הזה מה שלא יגיע אליו השכל האנושי. או יהיה דור מה רמו עיניו רמז אל אנשים שחשבו שהשגחת ה' ית' לא תעבור גלגל הירח ויאמרו כי לרוממות האל ית' שמו לא ישגיח בשפלים וזה כוון באמרו דור מה רמו עיניו כלו' דור יש שאומ' שעיני ה' והם עיני השגחתו הם משוטטים בכל הארץ ואפי' בשפל שבשפלים התרוממו ונשאו מהשגיח על השפלים. ויהיה הכנוי במלת עיניו ועפעפיו שב אל ה' ית'. ואמר אחר זה דור חרבות שיניו כלומ' ותמצא מין אחר מבני אדם ששיניו הם כמו חרבות ומתלעותיו הם לדמיון המאכלת לאכול העניים מן הארץ והאביונים מבני אדם ורצה בזה הפסוק לומ' כי תמצא מין מבני אדם שהם בטבעם כטבע האפעה והענין שהם שונאים המין האנושי והם מתכוונים להזיק בכל ענין ואף במקום שלא יקבלו תועלת מן ההיזק שיעשו לדמיון האפעה שהוא מתכוין להשחית המינים לשנאתו אותם בטבעו מבלתי שיכוון למצוא מהם מזונו וכן אלו האנשים יתכוונו להזיק לכל אדם ואפי' לאכול עניים מארץ ואביונים מאדם שלא יקבלו מהם תועלת. או הזכיר עניים ואביונים לפי שההיזק מצוי בהם לשפלותם ואין להם עוזר והוא הדין שיזיקו לכל אדם בכלל. ואפשר שקרא עניים ואביונים הכחות השכליות ואמר כי תמצא מין מבני אדם יהיו פעולותיהם מביאות אל השחתת הכחות השכליות ולבטל פעולתיהם ולמנוע מהם השלמות המכוון מהם והוא אמרו לאכול עניים מארץ ואביונים מאדם. כלו' להשחית הכחות השכליות עד אשר לא תמצאנה בארץ החיים ולא יגיעו אל התכלית המכוון מן האדם השלם.
אמר עמנואל המחבר כתב החכם הפילוסוף האלהי מ"ר יהודה אחי בביאור הפסוקים הנזכרים דברים זה לשונם. אמר היות שלמה ע"ה מזהיר האדם ומונע אותו מהלשין העבד לאדוניו המכוון בו הודעת פעולת הגוף המתואר בעבד לשכל הרמוז באדון לסבה הנודעת. וחפצי בהודעה המתוארת מניעת פעולת הגוף מניעה מוחלטת שהיא תכלית ההודעה וההלשנה. וסבת מונעו האדם והזהירו מהלשין הלשנה כזאת להיותו מקולל ממנו בהלשין אותו ומקבל נזק והפסד במניעת הפעולה הגופנית מניעה מוחלטת. ולסבת זה יאשם לבלתי היות בכח האדם ויכלתו לפעול נאותות עם המניעה המתוארת. ואחר ההזהרה ומניעת ההלשנה לסבת הנזק וההפסד המתחדש ממנה מורה היות ארבע דורות או פרקים זמניים ורדיפות זמניות ארבע עוברות על העבד המתואר אשר באחת מהם פעולתו חלושה מאשר באחרת ופעולת האדון חזקה אינו דבר ניאות המניעה המוחלטת לסבה המתוארת.
והדור הראשון או הרדיפה הזמנית הראשונה מהרדיפות המתוארות היא הרדיפה או הדור יצמח בו הגוף צמיחת כח וצמיחת עצם. ובזה הדור יקלל אביו ומונע אותו מפעולתו לנשיאת נהרות הלחות קולם המונעות הציורים הניאותים והחקויים הראויים. ואם יקלל אביו בזה הדור אינו מברך אמו להיות השטיפה הנערית מזקת לחומר כמו שמזקת לשכל ואם לא על תכונה אחת.
והדור השני הוא הדור ינוח בו הגוף וישקוט להיות' נח אם מצמיחת הכח ואם מצמיחת העצם והוא דור בו הגוף טהור בעיניו להיותו נח ושקט על שמריו ויעמוד ים הלחות מזעפו ואם לא רוחץ מצואתו רחיצה גמורה ומוחלטת לסיבת החום המערב הציורים ומונע ההשגות הראויות לסיבת זה העירוב.
והשלישי הוא הדור יחסר בו הגוף חסרון הכח ולא חסרון העצם והוא דור רמו בו עיני השכל וינשאו עפעפי ההשגות לסבת חסרון האיכות המתואר ותגבורת המנגד והפלגת היבשות המתחדש מהם קיום הנפש ושקידת השכל. ונמצאת בו החכמה מציאות שלם לסיבת הנסיונות וזכירת ענינים רבים המתחזקות להפלגת האיכיות המתוארות. ותסור מהגוף הממוצע לזה הדור שטיפת התענוגים ותשוקת המשגל לסיבת העדר תנועתם החום המפסיק התנועה והיובש שאינו מתנועע בקלות חוץ ממנו. ואם בזה הדור פעולת הנפש עצומה וחזקה מפעלות הגוף אין טוב ונאות להלשין העבד לאדון ההלשנה המתוארת.
והרביעי הוא הדור יחסר בו הגוף חסרון כח ועצם להיות שיניו חרבות ר"ל איכיות מפסידות וממיתות ומתלעותיו מאכלות המכוון בהם כלים משחיתים לאכול מארץ הציורים הפנימיים והחקויים הנכבדים המתוארים בענינם לחלשתם וקוצר יכולת בדור המתואר ולכלות המדעים הרוחניים מבני אדם להיות האדם שב לימי עלומיו בבא ימי הרעה שיבה נפשית לסיבת עצלות הרוחות הנפשיות ועבים.
ביאור אחר על הפסוקים הנזכרים. אמר צואת שלמה ע"ה בלתי היות האדם מלשין עבד אל אדוניו המכון בו הדעת חסרון המציאות הנרמז בעבד לאלוה ית' הנרמז באדון. ורצוני בהודעה המתוארת לייחש לאלוה ית' התחדשות החסרון המתואר והיות הוא הסבה הקרובה לו ולא טבע המקבל. ונרמזת בהלשנה להיות כוונת המלשין על תכונה אחת היות הנלשן מדרך החסרון אל השלמות ולסבת זה היות מלשין אותו לאדון אשר לו העוצם והיכולת לחנינת השלימות והסרת החסרון. והורה אותנו החכם המתואר היות בלתי ראוי להלשין העבד לאדון וליחש חסרון המציאות לאלוה ית' כאלו הוא סבתו וכונה מאתו ובידו כח וגבורה להסרת החסרון להיות השלם שלימות מוחלט פועל פעולה שלימה שלימות מוחלט. ואם יתחדש בה חסרון אינו מצד השלם המתואר כי אם מטבע המקבלו ולא יתייחס לאלוה ית' הסרת החסרון המתואר. ובהיות האדם מלשין הלשנה כזאת העבד אל אדוניו יקלל אותו האדון בהיותו מודיע לו ומיחש אליו מה שאינו סבתו ואינו כונה מאתו לפי גזירת חכמתו הסרת החסרון ההוא. ובחול עליו הקללה ואשם ולהיות החסרון מתחדש מצד המציאות או מכח המקבל לא מכח הפועל או מצד האלוה ית' והיות בכל נמצא מין ממיני החסרון ובאלוה ית' כל מין ממיני השלימות ולא חסרון מה הודיע שלמה בחכמתו ד' דורות, אחד מהם נצחיי נצחות מוחלט, ואחד מהם נצחיי נצחות עלול מהנצחות המוחלט, ואחד מהם זמניי נצחיי לפי בחינות מתחלפות, ואחד מהם זמניי על תכונה מוחלטת, אשר בשלשה דורות מהדורות המתוארות חלקי המציאות הנמצא בו מין ממיני החסרון, ובדור האחר הנצחי נצחות מוחלט המציאות העליון השלם שלימות מוחלט. והורה אותנו החכם המתואר האמצעיים יחד זה אחר זה תחלה ואחר זאת ההודעה הורה הקצוות זה אחר זה.
ואמר היות דור אחד שהוא האמצעי הראשון שבו מציאות או נמצא מקלל אביו ר"ל הישות שהוא לו במקום אב להיות הישות הנפרד כצורה במורכב. והמכוון בקללה החסרון המתחדש בישות המתואר מכח הנמצא והמקבל לבלתי היותו מקבל אותו קבול כללי במציאות ובמקור כי אם לפי תכונת אפשרותו ואם מכח הפועל יתחדש על תכונה כללית. ואת אמו לא יברך כי אם מהותו הנרמז באים להיות בנפרד כחומר במורכב אינו מוגבל הגבלה פרטית לבלתי היות מקובל בנושא מה כמו שיקובל הישות במהות ומצד זה איננו מקולל ממנו אינו מבורך ממנו להיות זאת הברכה והשלימות המתואר חל עליו מהפועל.
ודור אחד הוא האמצע האחרון הוא הנמצא בו נמצא אשר טהור בעיניו ובמראיתו או באיכותיו לבלתי היות בו איכיות פועלות ומתפעלות לא רוחץ מצואת הנושא ומותר החומר. ודור אחד המתואר בנצחות מוחלט שהוא הקצה הראשון הוא הנמצא בו מציאות רמו עיני מעלתו וינשאו עפעפי מציאותו ונעלם מעין כל נמצא.
ודור רביעי שהוא הקצה האחרון הוא הנמצא בו מציאות שיניו חרבות ר"ל כלים משחיתים מחדשים ההויה וההפסד ומתלעותיו מאכלות לאכול ולכלות העניים הרמוז אליהם מארץ ולכלות אביונים מבני אדם.