1
נפש ברכה תדושן. זה הפסוק דומה בעניינו אל הפסוק הקודם לו שאמר יש מפזר ונוסף עוד. ואמר כי האדם שהוא בעל נפש ברכה כלומר נפש נדיבה וחוננת ומשפעת אשר תרצה הטוב לעצמה ולזולתה תהיה דשינה ורעננה וקיימת במעמדה הטוב לא תחסר דבר בזה. ואפשר שבאמרו יש מפזר ונוסף עוד כיוון אל חנינת הממון. ובאמרו נפש ברכה כוון אל חנינת השכל והחכמה על אחרים. ומרוה גם הוא יורה ר"ל כי מי שמרוה צמאון שכל זולתו בהאצילו מחכמתו עליו לא יחשוב שהוא הועיל לזולתו בלבד רק ברוותו נפש זולתו הועיל במעשה ההוא לעצמו כי גם הוא יורה כלו' ילמוד ויקנה לנפשו חכמה במעשה ההוא כטעם ומתלמידי יותר מכולם. או יאמר כי מי שמרוה אחרים לא יחשוב שתחסר חכמתו בעבור זה כי הוא שכבר חננו זולתו והעניקו יורה עוד וילמד אחרים.