(א) ואין העכו"ם מקרא קודש. דס"ד אמינא כיון שכולם נידונין בו יהיו חייבין כולם לקדשו קמ"ל ומטעם זה צריך גם גרים לרבויי דלא נימא דוקא ישראל כמו שממעט עכו"ם אף על גב דשייכי בה:
ת"ל יהיה לכם. דמלת "לכם" יתירא, דהלא הוא מדבר עם בני ישראל אלא הכונה לנלוים אליכם:
שבתון זו קדושת היום. והוא אתה בחרתנו שחותם בה מקדש ישראל ויום הזכרון וגם הוא מודה שזכרון אלו הזכרונות ותרועה אלו השופרות:
מקרא קודש קדשיהו. מעשיית מלאכה שקדושה תורה על הבדל מעשיית מלאכה:
אלא שבות. דתיבת "שבתון" מורה על שביתה מעשיית מלאכה:
שכן הוא פותח בשביתה ראשון. פי' שכך יפה לדרוש על השביתה ממלאכה שהיא העיקר הואיל והוא ראשון במקרא שנזכר זה מקודם והשביתה ראשונה לכולם ומשמעות דורשין איכא בינייהו, וליכא למימר דר"ע אית ליה קדושת היום לבסוף שהרי קאמר כולל מלכיות עם קדושת היום והדר זכרונות ושופרות:
הכי גרסינן תלמוד לומר אני ה' אלהיכם בחודש השביעי. ופירש"י לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלהיכם וסמיך ליה בחודש השביעי שהוא ר"ה: