ועצם שמים מרבים הדרו, ולכל צרך הכל ישמע.
(א) כלם שונים זה מזה, ולא עשה מהם שיסוף.
שמש מביע בצורתו וחמה, מה נורא מעשי ה'.
בהצהירו ירתיח תבל, לפני חרבו מי יתכלכל.
כור נפוח מחם מצוק, שולח שמש ידליק הרים.
(ד) לשאון מאור תגמר נושבת, ומנורה תכוה עין.
כי גדול ה' עושהו, ובדבריו ינצח אביריו.
וגם ירח ירח עתות שבות, ממשלת קץ ואות עולם.
בם מועד וזמני חוק, וחפץ עשיו בתקופתו.
חדש בחדשו הוא מתחדש, מה נורא בהשתנותו.
(ח) כלי צבא נבלי מרום, מרצף רקיע מזהירתו.
תואר שמים והדר כוכב, ואורו מזהיר במרומי אל.
בדבר אל יעמד חק, ולא ישח באשמרותם.
ראה קשת וברך עושיה, כי מאד נאדרה בהוד.
חוק הקיפה בכבודה, ויד אל נטתה בגבה.
גבורתו תתוה ברק, ותנצח זיקות במרום.
למען ברא אוצר, ויעף עבים כצפרים.
[בכחו יתן לענן עז, להשליך אבני אלגביש].
קול רעמו יחיל ארצו, זלעפות צפון סופה וסערה.
ברשף יניף שלגו, וכארבה ישכון דירתו.
תואר לבנה יגהה עינים, וממטרו יהמה לב.
אד כפור כמלח ישכון, ויציץ כתמר ציצים.
צינת רוח צפון ישיב, וכרקב יקפיא מקורו.
(כ) על כל מעמד מים יקרים, וכשריון ילבש מקוה.
יבול הרים בחרב ישיק, ונוה צמחים בלהבה.
מרפא כל – מערף ענן טל, פורע לדשן שרב.
מחשבתו משיק רבה, ויט בתהום איים.
יורדי הים יספרו קצהו, לשמע אזנינו נשתומם.
שם פלאות תמהי מעשהו, מין כל חי וגבורות רבה.
למענו יצלח מלאך, ובדבריו יפעל רצון.
עוד כאלה לא נוסף, וקץ דבר הוא הכל.
נגדלה עוד כי לא נחקור, והוא גדול מכל מעשיו.
נורא ה' מאד מאד, ונפלאות דבריו.
מגדלי ה' הרימו קול, בכל תוכלו כי יש עוד.
מרומים החליפו כח ואל תלאו, כי לא תחקרו.
רוב נפלאות כאלה, מעט ראיתי ממעשיו.
את הכל עשה ה', וליראיו נתן חכמה שבח אבות עולם.