מקורות
נושאים
קהילה
תרומה
התחברות
להרשמה
שפת האתר
עברית
English
דור המדבר ואדום
סיפורים
מקורות
א
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱד֔וֹם לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ׃ וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם־מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥ק אֵין־דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה׃ וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדוֹם֙ לִקְרָאת֔וֹ בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ וַיְמָאֵ֣ן
׀
אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו׃
{פ}
במדבר כ׳:י״ח-כ״א
וְאֶת־הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃ אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃ אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃
דברים ב׳:ד׳-ו׳
נעברה נא בארצך.
אֵין לְךָ לְעוֹרֵר עַל הַיְרֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא פָרַעְתָּ הַחוֹב, עֲשֵׂה לָנוּ עֵזֶר מְעַט לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצְךָ:
ולא נשתה מי באר.
מֵי בוֹרוֹת הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, אַעַ"פִּ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵנוּ מָן לֶאֱכֹל וּבְאֵר לִשְׁתּוֹת, לֹא נִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא נִקְנֶה מִכֶּם אֹכֶל וּמַיִם לַהֲנָאַתְכֶם, מִכָּאן לְאַכְסְנַאי אַעַ"פִּ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לֶאֱכֹל יִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי, כְּדֵי לְהַנּוֹת אֶת אֻשְׁפִּיזוֹ (תנחומא):…
רש"י על במדבר כ׳:י״ז:א׳-ג׳
ויאמר אליו אדום. אמר להם אדום אתם מתגאים לנגדינו במה שבירך אביכם אתכם, ובמה שנתברך יעקב אביכם, ואני מתגאה עליכם במה שנתברך אבינו ועל חרבך תחיה (בראשית כ"ז מ'), לכך נאמר פן בחרב אצא לקראתך:
מדרש אגדה, במדבר כ׳:י״ח:א׳
וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים
, שליחים
מִקָּדֵשׁ
, השוכנת מדרום לאדום,
אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם: כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל
. יעקב הוא אחיו של עשו, אבי העם האדומי
:
אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה
, הסבל
אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ
–
ביאור שטיינזלץ על במדבר כ׳:י״ד
וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום
הנה מן הארץ שנתן ה' לאברהם שהם עשר אומות לא ירשו ישראל רק שבע אומות ושלש אומות קני וקנזי וקדמוני לא יירשו עד ימות המשיח, וניתנו עתה לאדום ועמון ומואב שהם מזרע אברהם וממשפחתו, עד ימות המשיח שאז יירשו ישראל את אדום ועמון ומואב, וכבר כתבנו שאם היה משה נכנס לארץ היה אז זמן התקון הכללי שיהיה בימות המשיח והיו יורשים אז גם את אדום ועמון ומואב, ולכן אמר וישב העם בקדש, ר"ל שהתישבו שם בקביעות כי חשבוהו שהיא מחלקם כי קדש בגבול אדום וע"כ התרעמו למה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע באשר חשבוהו מירושתם טענו הלא המקום רע ואינו ארץ זבת חלב ודבש…
מלבי"ם על במדבר כ׳:י״ד:א׳
וישלח
משה מלאכים מקדש וגו'. נראה לתת טעם לסמיכות הפרשיות הללו להגיד בזה צדקת הצדיק משה רבינו ע"ה כי אף ששמע שלא יכניס את ישראל לארץ וימות במדבר. והיה טוב לפניו יותר לסבב את ארץ אדום וארץ מואב להאריך את הדרך לפניהם ולא לבוא בקצרה דרך ארץ אדום ומואב בכדי להאריך ימיו על ידי זה. עם כל זה לא כן עשה ותיכף שלח שלוחיו אל מלך אדום וגם אל מלך מואב כמפורש בקבלה על ידי יפתח
(שופטים י"א, י"ז)
ושלח לו דברים המתקבלים על הלב כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה וגו' וכמאמר חז"ל בזה
(במדבר רבה י"ט…
באר מים חיים, במדבר כ׳:י״ד:א׳
וישלח משה מלאכים מקדש.
האי מקדש מיותר שהרי ידענו שעומדים בקדש. עד להלן דכתיב ויסעו מקדש. ותו הכי מיבעי וישלח משה מקדש מלאכים כדכתיב ביהושע וישלח יהושע מן השטים וגו׳ אלא בא ללמדנו שלא שלח אנשי ישראל. אלא מלאכים מקדש אנשי אדום או משארי אוה״ע שדרו בקדש. והטעם לפי פשוטו משום שאין מייחדין ישראל בין אוה״ע. והרי אנחנו רואים אשר עשה מלך בני עמון לשלוחי דוד. וזה הטעם הוא גם כן בשלוחים לסיחון דכתיב ואשלח מלאכים ממדבר קדמות. אמנם עוד יש בזה דבר עמוק. שהרי אנו רואים דשליחות הראשון כתיב וישלח משה ושליחות שניה כתיב ויאמרו אליו ב״י…
העמק דבר על במדבר כ׳:י״ד:א׳
ויאמר לא תעבר
אפילו במסלה כלל כיון שראו ישראל שאפילו דריסת רגל מנעו מהם בקשו לעבור על כרחם עד שהוזהרו כדכתיב בפרשת דברים ואת העם צו לאמר וגו׳ מיד ויט ישראל מעליו.
חזקוני, במדבר כ׳:כ׳:א׳
פן בחרב אצא לקראתך.
אַתֶּם מִתְגָּאִים בְּקוֹל שֶׁהוֹרִישְׁכֶם אֲבִיכֶם וְאוֹמְרִים "וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ", וַאֲנִי אֵצֵא עֲלֵיכֶם בְּמַה שֶּׁהוֹרִישֵׁנִי אָבִי "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כ"ז):
רש"י על במדבר כ׳:י״ח:א׳
ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך ויט ישראל מעליו,
ובמדרש זה שאמר הכתוב אני שלום וכי אדבר המה למלחמה ומנין שכך אמר לו הקב"ה שאין מניחין אתכם לעבור ולא הכל מהם שאני הוא שרוצה וכו', ויש להתבונן למה היתה כזאת שהש"י רצה שיסרב אדום ויהיו ישראל מוכרחין לסבול את כל טורח הגדול לסבוב את ארץ אדום, ונראה דהנה ידוע שארץ אדום הוא מקום מושב הסט"א שמה הרגיעה לילית וכל הרע שבעולם משם מוצאה, וע"כ הי' ברצון משרע"ה לעבור דרך ארץ אדום למען החליש את כחות הסט"א שמה, ויהי' זה הכנה לדורות שיהי' ביד איש ישראלי לעבור בכל מקומות מסוכנים ולא יהי' בכח הסט"א להזיקו ולבלבלו…
שם משמואל, חקת ד׳:ט״ו
שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן
יֹאמַר, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הָעַמִּים יִרְגָּזוּן מִתִּגְרַת יָדֶיךָ, וְחִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת בְּעֵת שֶׁשָּׁמְעוּ. וְיִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר כִּי כְּבָר שָׁמְעוּ הָעַמִּים כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הַשֵּׁם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְיִרְגְּזוּן תָּמִיד מִן הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שָׂם בָּהֶם, וְיִתְפַּלֵּל שֶׁתִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָה וָפַחַד שֶׁלֹּא יֵצְאוּ לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה. וְאָמַר ר"א (אבן עזרא על שמות ט"ו:ט"ז) כִּי
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם
שָׁב אֶל פְּלֶשֶׁת אֱדוֹם וּמוֹאָב, לֹא אֶל כְּנַעַן, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר
עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'
…
רמב"ן על שמות ט״ו:י״ד:א׳
ונצעק
ר"ל ואם תאמר שעדיין לא שלמנו החוב שלא היינו במצרים רק רד"ו שנה, ע"י תפלה מתוך קושי השעבוד הוציאנו קודם הזמן ע"י מלאך פניו, והנה אנחנו בקדש וראוי שעכ"פ תניח אותנו לעבור:
נעברה נא בארצך
יש הבדל בין נעבור בארצך ובין מ"ש אח"ז עבור בגבולו שהארץ הוא המדינה עצמה והגבול הוא המדבריות וההרים אשר סביב למדינה ששייכים אל המדינה, ותחלה בקשו שיעברו בהמדינה עצמה מקצה לקצה עד סוף הגבול ששם ארץ כנען, ויען שהחיילות העוברים במדינה עצמה יעשו היזק בשדות ובכרמים ובמי בארות הבטיחו לא נעבור בשדה וכו', ולפעמים יתפשטו בערים ובכפרים לשלול שלל אמרו שילכו בדרך שיציין להם מלך אדום ולא יטו ימין ושמאל:
מלבי"ם על במדבר כ׳:ט״ז:א׳-י״ז:א׳
בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה
– הִנֵּה מִתְּחִלָּה הָיוּ אוֹמְרִין לָבֹא בֶּעָרִים, רַק יִשְׁתַּמְּרוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, כְּדֶרֶךְ מַחֲנוֹת עַם רַב שֶׁשּׁוֹלְלִים אֶת הַגְּרָנוֹת וְנִכְנָסִים בַּכְּרָמִים. אֲבָל יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁהִיא דֶּרֶךְ הָרַבִּים, לֹא דֶּרֶךְ הַיָּחִיד. וְהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ כְּלָל הַמַּיִם אֲשֶׁר לָהֶם בַּבְּאֵרוֹת לְצָרְכָּם. אַחֲרֵי כֵן שָׁלְחוּ לָהֶם שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ לֶעָרִים כְּלָל, אֲבָל יֵלְכוּ בַּמְסִלָּה הָעוֹלָה לְאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהִיא סְלוּלָה וּכְבוּשָׁה לַכֹּל…
רמב"ן על במדבר כ׳:י״ט:א׳
עד מדרך כף רגל.
אֲפִלּוּ מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ דְּרִיסַת הָרֶגֶל אֵינִי מַרְשֶׁה לָכֶם לַעֲבֹר בְּאַרְצָם שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה עַד שֶׁיָּבֹא יוֹם דְּרִיסַת כַּף רֶגֶל עַל הַר הַזֵּיתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י"ד) "וְעָמְדוּ רַגְלָיו וְגוֹ'":
רש"י על דברים ב׳:ה׳:א׳
כאשר עשו לי בני עשו. והלא אדום הוא שלא רצה להעבירו, שנאמר וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום [וגו'] ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא (רצה) [אבה] (שופטים יא יז), ולמה אמר משה כאשר עשו לי בני עשו, הוי אומר שלא אמר משה על העברה, אלא על מכירת לחם ומים, שבני אדום עשו ובני מואב מכרו להם:
מדרש אגדה, דברים ב׳:כ״ט:א׳
אז נבהלו אלופי אדום.
אמרו כאן לשון אז. באשר לבסוף בהגיע לאדום בסמוך בכניסה סרה הבהלה. שהרי רצה מלך אדום לצאת בחרב לקראתם. והסיבה לזה מבואר בס׳ דברים. שכ״ז גרם מעשה מרגלים ונגזר על ישראל לסבוב את ארץ אדום ובקשו מהם מסלה לעבור בהם. והיו סבורים שאין באמת כח לישראל לעבור בהם בע״כ. וסרה בהלתם. עד שנהרגו סיחון ועוג חזר הפחד כמבואר שם. מש״ה אמרו אז.
העמק דבר על שמות ט״ו:ט״ו:א׳
ולפי
האמור יובן מה שמרע"ה חשב לעבור בארץ אדום להכניע כחו של אדום, כי באם הופיע מרע"ה וכל ישראל ועמהם ארון הברית ודגלי מדבר שמה, בהכרח הי' נדחה משם ס"ם ומשרייתי' ועכ"פ הי' נעשה נכנע, וכענין מ"ש בזוה"ק ח"ב (קפ"ד.) בטעם הליכת ישראל במדבר דאיהו אתר ושלטנו דס"ם חייבא בגין לתברא תוקפי' וחילי' וכו', ולא עוד אלא שהר שעיר הי' שב להיות מנחלת ישראל כמו לעתיד שירשו ישראל את קני וקניזי וקדמוני שהם עמון ומואב ושעיר, והי' נשאר עשו בלי מקום, ויש לומר עוד בלשון אחר, שכמו שצורת מרע"ה ומהותו הוא להיות בטל תמוד לרצון השי"ת וכמו מלאך וכמו שדברנו בזה באריכות במק"א…
שם משמואל, וישלח י׳:ה׳
בפסוק וישלח משה מלאכים כו' אל מלך אדום כו'. כמו שמצינו ששלח יעקב אע"ה מלאכים לעשו אחר שתיקן א"ע והיה חפץ לתקן גם את עשו כמו כן עשו בנ"י. ובאמת זה תיקון עשו ואדום שיניחו את בנ"י לעבור דרך ארצם. וכן בעוה"ז אם הי' מניח היצה"ר וכת דילי' את בנ"י לעשות רצון בוראם זה הי' תיקונו. אבל הם עומדין באם הדרך לגזול ולעשוק ויט ישראל מעליו:
שפת אמת, במדבר, חקת ז׳:ד׳
Related
ראו גם
אומות העולם וישראל
אדום (עם)
עשיו
דור המדבר
Sheets
דפי מקורות
דפי מקורות קשורים
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria.
Learn More
.
OK
אנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.
קראו עוד בנושא
לחצו כאן לאישור