« Back to Sheet « בחזרה לדף המקורות

  1. Is friendship a value in Judaism?

    People often talk about how important it is to have friends, but does Judaism also view friends as important?

  2. תענית ז. 43

    הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן

    Taanit 7a:12

    I have learned a lot from my Rabbeim, from my friends I have learned more than from my Rabbeim, and from my students I have learned the most.

  3. -We see that friends aren't just people that are fun to be around, we can learn from them, even more than we would from a rav!

  4. משנה אבות א׳:ו׳

    (ו) יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:

    Pirkei Avot 1:6

    (6) Yehoshua ben Perachiah and Nitai of Arbel received from them. Yehoshua ben Perachia says: Make for yourself a Rabbi, acquire for yourself a friend, and judge every person as meritorious.

  5. a. What does is mean to acquire for yourself a friend?

    Avot d'Rabbi Nassan: "How does one acquire a friend? A person should acquire a friend for himself by eating and drinking with him, by studying Torah and debating with him, by lodging with him, by sharing private thoughts with him-thoughts regarding Torah and life. And when they debate matters of Torah and importance, his friend will respond to him, and thus the bonds of friendship and truth will be strengthened."

     

    b. What is the importance of a friend over a rav?

    Lev Simchah, Maggdei HaEmet: A rav encourages fear of Hashem, but a friend can lead to love of Hashem, which we learn is even greater than fear (רמב’ן– שמות כ:ח) 

     

  6. משלי כ״ב:כ״ד-כ״ה

    (כד) אַל־תִּ֭תְרַע אֶת־בַּ֣עַל אָ֑ף וְאֶת־אִ֥ישׁ חֵ֝מוֹת לֹ֣א תָבֽוֹא׃ (כה) פֶּן־תֶּאֱלַ֥ף ארחתו [אֹֽרְחֹתָ֑יו] וְלָקַחְתָּ֖ מוֹקֵ֣שׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃

    Proverbs 22:24-25
    (24) Make no friendship with a man that is given to anger; And with a wrathful man thou shalt not go; (25) Lest thou learn his ways, And get a snare to thy soul.
  7. שמואל א י״ח:ג׳

    (ג) וַיִּכְרֹ֧ת יְהוֹנָתָ֛ן וְדָוִ֖ד בְּרִ֑ית בְּאַהֲבָת֥וֹ אֹת֖וֹ כְּנַפְשֽׁוֹ׃

    I Samuel 18:3

    (3) Then Jonathan made a covenant with David, because he loved him as his own soul.

  8. משנה אבות ה׳:ט״ז

    (טז) כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִיד וִיהוֹנָתָן:

    Pirkei Avot 5:16

    (16) Any love that is dependent on something, when that thing perishes, so too does the love. [A love]r that is not dependent on something, does not ever perish. What's an example of a love that is dependent on something? That's the love of Amnon and Tamar. And a love that is not dependent on something? That's the love of David and Jonathan.

  9. קהלת ד׳:ט׳

    (ט) טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם׃

    Ecclesiastes 4:9
    (9) Two are better than one; because they have a good reward for their labour.
  10. איוב ב׳:י״א

    (יא) וַֽיִּשְׁמְע֞וּ שְׁלֹ֣שֶׁת ׀ רֵעֵ֣י אִיּ֗וֹב אֵ֣ת כָּל־הָרָעָ֣ה הַזֹּאת֮ הַבָּ֣אָה עָלָיו֒ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אִ֣ישׁ מִמְּקֹמ֔וֹ אֱלִיפַ֤ז הַתֵּימָנִי֙ וּבִלְדַּ֣ד הַשּׁוּחִ֔י וְצוֹפַ֖ר הַנַּֽעֲמָתִ֑י וַיִּוָּעֲד֣וּ יַחְדָּ֔ו לָב֥וֹא לָנֽוּד־ל֖וֹ וּֽלְנַחֲמֽוֹ׃

    Job 2:11
    (11) Now when Job’s three friends heard of all this evil that was come upon him, they came every one from his own place, Eliphaz the Temanite, and Bildad the Shuhite, and Zophar the Naamathite; and they made an appointment together to come to bemoan him and to comfort him.
  11. תענית כג. 83
    או חברותא או מיתותא
    Taanit 23a:17

    Give me a chavruta/friend or give me death!

  12. משנה ברורה רכ״ה:ב׳-ד׳

    (ב) (ב) לאחר שלשים יום - מראיה ראשונה. ואם קיבל ממנו כתב או שאנשים הודיעוהו משלומו יש דעות באחרונים וספק ברכות להקל:

    (ג) (ג) אומר שהחיינו וכו' - וכל אלו הברכות הוא בשם ומלכות ואפילו ברכת מחיה מתים [מגן גבורים ושאר הרבה אחרונים דלא כתשובת פ"מ]:

    (ד) (ד) מחיה המתים - ואז אין מברך שהחיינו. וטעם ברכה זו כתב בחידושי אגדות לפי שבכל שנה האדם נידון בר"ה ויוה"כ אם למות אם לחיים ואם רואהו אחר ר"ה ויוה"כ זה ואח"כ אין רואה אותו עד אחר ר"ה ויוה"כ הבא הרי עבר עליו דין אם למות אם לאו וע"כ אומר ברוך מחיה מתים שניצול מדין מיתה בר"ה ויוה"כ:

    Mishnah Berurah 225:2-4
  13. ויקרא י״ט:י״ח

    (יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יקוק

    Leviticus 19:18

    (18) Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I am the LORD.