אֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃ יחזקאל א' ד'
וזה ידוע מהאריז"ל ששלש קליפות טמאות יש בעולם והם מרומז בפ' רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת שמהם שרש כל מיני בע"ח טמאים והנאות איסורים אשר אין להם תקון והרביעית ונוגה לו סביב שהוא קליפת נוגה שהוא השרש של כל מיני תאות ההיתר שיש להם תיקון. ומשרש ג' הקליפות הנ"ל נפגמו ג' העולמות בריאה יצירה עשי' שיש בהם בחי' תערובות רע המה אופנים וחיות ושרפים ובנפש האדם המה נפש רוח ונשמה שיוכלו להפגם באיסורים ע"י שורש ג' קליפות הנ"ל זולת חי' יחידה שהמה אור מקיף ואינם נפגמים. והנה אם פגם האדם וקילקל גם בג' בחי' שלו היינו במוחו ולבו וכלי המעשר שהמה מבחי' נר"נ בכל השבע מדות הק' שיש בכל אחד מזוקק שבעתים היינו מ"ט שערים בכל אחד עכ"ז יש לו עוד תקוה להטהר ע"י התשובה מעומקא דלבא שהוא שער החמשים שיש בכל אחד. וזהו שרמזו חז"ל בגמ' הנ"ל בתלמידו של ר"מ שהי' יכול לטהר השרץ שהוא מרמז על ג' קליפות הטמאות בכלל גם אם נטמא האדם ח"ו בכולם ביכלתו אעפ"כ ליטהר ע"י שער החמשים שיש בכל אחד. וזהו הפי' בק"ן טעמים היינו בג' שערי החמשים שיש תקוה מכל השלש קליפות ליטהר. ועל רמז זה עשה שלמה המע"ה הים שהי' מחזיק ק"ן מקוה טהרה מפני שבימיו הי' כבר תכלית שלימות התיקון מכל הפגמים דאז קיימא סיהרא בשלימותא כעין לעתיד. רק שהי' החטא גורם ולכן הוצרך לנו עוד בירורים עד עת קץ. ונחזור לעניננו שמשרע"ה הי' שרשו ע"פ המ"ט שערי בינה שהם ע"פ דרך התורה לכן לא הועיל בתפלתו לבטל הגזירה לכן פתח בסדרה זו ואתחנן אל ה' בעת ההוא וגו' ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף וגו'. אבל ועתה ישראל היינו ע"י תשובה שהוא מרומז בלשון ועתה שהוא שער החמשים יוכל לפעול ליתקן הכל כי במקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד לכן שמע אל החקים וגו':