רבי חיים אברהם אישטרושה, בן אברהם [שאלוניקי תקפ"ו] דרוש ב' לסדר וישלח (דף כג ע"א)
בכל עת שלומדים בתורתו כגון זאת בודאי זוכה ויושב במחיצת הת"ח. כי על ידו יצא לאויר העולם וקורין בו בכל עת. ואלו היה גנוז למקצועות המשכן בירכתים לא היו לומדים בו. והנה אמרו רז"ל כל ת"ח שאומרים שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר שנאמר דובב שפתי ישנים וכן אמר דוד הע"ה (המלך עליו השלום) אגורה באהלך עולמים וכי אפשר לאדם לדור בשני עולמים אלא כל שאומרים שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר יע"ש. אשר נצא לפי זה שע"י שאומרים שמועה מפיו הנה הוא חי שגם הוא דובב בקבר אשר נמצא שלומד בעולם הזה ובעוה"ב לה"ז הגורם שיהיה הצדיק חי אחרי מותו שגם הוא יושב במחיצתו שגרם להחיותו.
נפש כל חי [אזמיר תרל"ד], מערכת ש', אות טו"ב, ערך שבת, (דף מג ע"ב-מד ע"א)
צריך ליזהר בכל איסורי שבת ובפרט בענין הוצאה מרשות לרשות שלא להיות מוליך עמו דבר משום עובר ברשות במקום שלא יש בו עירוב. ואראה בחלומי בליל ש"ק ארבע לחדש שבט שנת התרכ"ו ס' בא כי אנכי הייתי עובר בעירנו אזמיר יע"א בשוק הגויים במקום שלא יש בו עירוב ופגעו בי רבני מתא לקדושים אשר בארץ המה מהרבנים שהייתי מכירם זיע"א ושלחו יד עלי לחפש בלבושים שלי והניחו ידם בחיקי והוציאו כלי השעות מעלי ותמהו עלי איך לא נזהרתי בענין עירוב ובו ובפרק מפני הבושה שתפסו אותי השבתי להם כי כלי השעות הוא כעין תכשיט הגם כי אין בו כדי שביעה נתתי להם תשובה בדוחק מה עשו הרבנים הנ"ל ז"ל הניחו ידיהם בפ'אלדיקירה [כיס] שלי והוציאו שקדם מכוסים בסוקאר הנקראים קונפ'טיס וכשראיתי כן כי אין מענה בפי להשיב תשובה אפי' בדוחק אז אמרתי במחילה מכבודם אלו הקונפ'טיס אינן שלי כי אתם גם אתם שמתם בלבושי להקשות עלי והם השיבוני אמת כן הוא אבל הקשייא שאנו מקשים עליך הוא איך לא זכרת ממשנה שלימה ששנינו בשבת דד"ן ע"א [צ"ל ע"ב] פרתו של ראב"ע היתה יוצאה ברצועה שבין קרעה [צ"ל קרניה] שלא ברצון חכמים ותנייא בברייתא תנא לא שלו היתה אלא של שכנתו היתה מתוך שלא מיחה נקראת על שמו א"כ גם אתה מתוך שאין אתה מוחה בעם שלא יצאו בחפצים בשבת במקום שלא יש עירוב הו"ל כאילו אתה ממש עובר להוציא דבר במקום שלא יש עירוב. ויהי בבקר הכרזתי בכל הבתי כנסיות שיזהרו הרבה שלא לצאת בשום דבר במקום שלא יש עירוב יען באו אלי הרבנים רבני עירנו אזמיר יע"א בחלום להזהיר על ככה ואשרי מי שנזהר בשבת שלא לצאת ולבוא בשוק אפי' במקום עירוב אצ"ל במקומות שלא יש בהם עירוב ושומע לנו ישכון בטח והאל הטוב יכפר בעדי כי לא אוכל לצאת י"ח מסיבת כי העיר רבתי עם ולא אוכל לבדי שאת ואין בידי כ"א לקיים ואתה בי נזהרתו אפי' עד ק' פעמים וצריך דממוני הקנסות יתוספו ויסובבו עיר לחפש ולבדוק מי ומי היוצאים בשבת למקום שלא יש עירוב ואין צ"ל על עבירות מזימה וחלול שבת בפועל במעשה בידים. האל ברחמיו יחזירם למוטב ויתנו לב לשוב כי אלו וכיוצא מאלו מעכבים הגאולה דאלמלא שמרו ישראל ב' שבתות היו נגאלים ובזמן ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת כהלכתו אז ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה בב"א.
ספר חיים [שאלוניקי תרכ"ג], סי' ט"ז אות כב (דף נא ע"ב)
קי"ל דאשה לא תקרא בצבור. [...] ונ"ל גם בכפרים במקום שאין להם ס"ת דקורין הפרשה בכל שבת בחומש גם בכה"ג אין לאשה לקרות בחומש הפרשה בצבור מפני כבוד הצבור. וכן הסכים עמדי הגאון מ"ז אור היר"ח ז"ל בחלומי בחזיון לילה כשהייתי נושא ונותן עמו בדבר הלכה בתוך המשא ומתן נתגלגלו הדברים בדין זה. וכשאמרתי אנכי בעוניי דהה"נ לקרות בחומשים בצבור שלא תקרא האשה בצבור מפני כבוד הצבור אז ענה מז"ה זיע"א דהדין עמי.
תורה וחיים [שאלוניקי תרי"א], מערכת ס', אות טו"ר, ערך ס"ת (דף סב ע"א)
ואגידה ואדברה מה שאירע לי בימי חרפי מקדמוני דהוה עובדא דת"ח אחד אִוְּתָה נפשו ויעש לכתוב ס"ת לעצמו ובאמצעו' הימי' שהיה כותב ס"ת אז דברתי בלשוני כי זה החכם שאינו אמיד מה לו למהר לכתוב ס"ת כי ידוע דבז"הז [דבזמן הזה] המצוה רופפת בידינו (ועיין בספרי סל"ח [סמיכה לחיים] סימן וי"ו בס"ד) ולמחרתו דרך לימודי ישנתי אז נים ולא נים צערו לי בחלמא כי לא דברתי נכונה כדי להתרשל במצוה זו ותכף נתעוררתי וקבלתי עלי לקנות עורות יפים וטובים ולהביא סופר לביתי לכתוב ס"ת לעצמי והגם כי לא היה לי מעות מששתי כל כלי ומכרתי דבר מאשר נמצא אתי כדי לקיים המצוה כתקנה ובשובע שמחות ה' יזכנו לשמור ולעשות ככל הכתוב בו כי"ר [כן יהי רצון].
נפש כל חי [אזמיר תרל"ד], מערכת ד', אות כ"ח, ערך דרשא (דף טז.)
ובימי חרפי מקדמוני כי זיכני השי"ת ברחמים לחיים לקיים מצות כתיבת ס"ת בשנת תק"ע בשופר [1810].
שו"ת חיים ביד [אזמיר תרל"ח], סי' פ"ג (דף צ"ח ע"ג)
וגם אנכי זיכני השי"ת וכתבתי לו ס"ת נאה בכתב ספרדית
רבי יוסף פאלאג'י, בתוך חלקם בחיים [אזמיר תר"ל], דרוש ל"א להספד (דף פ.)
וזה אשר דרש בנו יוסף נר"ו בליל תשלום השנה מיום הפטירה בתוך קהל ועדה י"ז שבת התרכ"ט [1869]:
[...] וזה זמן מה באתי לידי ספקא לענין כתיבת ס"ת שהמלך כותב לו שתי תורות כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' מלכים ה"א יע"ש אם רב ונשיא שבישראל שהוא ר"מ ור"מ [ריש מתא וריש מתיבתא] אם יש לו חיוב לכתוב ס"ת שני כמו המלך דמאן מלכי רבנן [גיטין סב.] וכ"ש כשהוא נשיא ובאתי לידי ספק יען ראיתי בחלומי ויחלום יוסף ליל ד' יו"ג [יום ג'] לחודש אדר שני שנת תרי"ט [1859] בא סימן ואם בגבורות [בגבורו"ת = תרי"ט] שמונים שנה [תהלים צ:י] שראיתי בעיני שעט"ר [שעטרת ראשי] מעלת הרב אבא קדישא הכ"מ [הריני כפרת משכבו] דהיה כותב ס"ת חדש ע"י סופר חכם מובהק ואשתוממתי על המראה איך יתכן זה שכבר כתב וקיים מצות כתיבת ס"ת זה זמן רב בזמן מוה"ר הגדול זה הי'ם גדול ז"ל [רבי יצחק מאיו – נ. אלול תק"ע 1810] ומוה"ר הגדול מ"ז [מו"ר זקני] אור היר"ח ז"ל [רבי יוסף רפאל חזן – נ. חשון תקפ"א 1820] בהיותו ן' כ"ב שנים ס"ת נאה ויפה ע"י סופר מהי'ר ומובהק ואמרתי בחלומי ביני לבין עצמי כיון שזכה להיות נשיא ר"מ ור"מ והורמנא דמלכא יר"ה [=כתב מינוי מהסולטן] ובירא'ט [בתורכית – Berat – תעודת מינוי מהסולטאן] הוא נשיא ותואר מלך כמו דמאן מלכי רבנן ולכך כותב ס"ת שני.
ואת חטאי אני מזכיר היום שלא הגדתי מזה לאבונא מרנא ז"ל ביודעו ומכירו גודל חסידותו וחושש לדברי חלומות כ"ש בדבר מצוה והיה דוחק עצמו לחומרא יתירה לכתוב ס"ת שני אי לזאת לא אמרתו לו והוא רחום יכפר לי ואני לטובה נתכוונתי שלא יהיה לבו נוקפו בזה החלום באיזה צד ויצטער אותו צדיק ע"ז ויניח עול הצבור והיחיד ללמוד בספרי הפוסקים ז"ל אם לכתוב ס"ת שני או לא ואמרתי בלבי כיון שכבר כתב בימי נערותו ן' כ"ב שנה וקיים זה אלי ואנוהו [שמות טו:ב] ס"ת נאה בקלפים משובחים דיו נאה קולמוס נאה לבלר אומן ובקי סופר וחכם מובהק משה מסופרי יעבץ ז"ל והביאו לתוך ביתו ויחד לו בית מיוחד לכתוב אותו בשובה ונחת בישוב גדול והיה סובל עול הסופר עליו שהיה מאכילו ומשקהו יצא משובח ומפואר כתיבה תמה והראיה שהן עתה אחר שעבר ס' שנה נראה שהוא חדש שנכתב מקרוב ובכן לכתוב ס"ת שני היה עושה כן והיה קשה הדבר מכל אנפי ומ"ג [ומה גם] רבוי ההוצאות ואם בשאר המצות ביוקר עמדו כמ"ש הרב ר"ח [ראשית חכמה] דלקיום המצות צריך ממון הרבה וכן היה מרגלא בפומיה דעט"ר הגאון הגדול מז"ה ז"ל כמ"ש עט"ר א"א הרא"ש ז"ל בס' חיי וחמרא די"ב [ע"א] יע"ש כ"ש למצוה כזאת דס"ת דצריך הרבה מאד בעול כבד לתקן הכל במושלם תור' שלימא.
שו"ת חיים ביד, סי' לא
כי מידי דברי דן אנכי על מי שאומר דרך בדיחותא כך נאמר לי בנבואה או אם רוצה להאמין את דבריו ואומר כך נאמר לי בחלום אי מותר או לא. ואנכי הרואה בס' יראים סימן ל"ד דכתב הזהיר הכתוב בפ' שופטים על נביא השקר וכו' מנא הני מילי אמר רבא דאמר קרא אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי זה המתנבא על מה שלא שמע אשר לא צויתיו לדבר הא לחבירו צויתי זה המתנבא על מה שלא נאמר לו וכו' הילכך יזהר אדם דרך בדחנות ושחוק שלא יאמר כך אמר לי הקדוש ברוך הוא ולפי שראיתי בני אדם עושין כן כתבתיו עכ"ל וכתב בס' נ"מ זה שמו שם חדש ח"א דכ"ג ע"ב וז"ל ובזמנינו שמעתי אומרים דרך בדחנות כך בא אלי בחלום ואחר דנפק מפומיה דרב שיש עון בדבר מי זה יערב אל לבו ושני"ם עכ"ל. אלא דנראה דאם רוצה להאמן את דבריו בדבר מצוה שיקבלו דבריו נראה דיכול לשנות ולומר שכך נאמר לו בחלום ויש להביא ראיה על זה ממה שהובא בספרי צדקה חיים דרוש כ"ח ודרוש ל"ד ודוק כי קצרתי.
