Save "פעילות גופנית - יונתן חן פרק א'
"
פעילות גופנית - יונתן חן פרק א'

ספורט -

פרק א - התקופה המקראית (1200-586 לפנה"ס)


בתקופה המקראית הפעילות הגופנית הייתה חלק משגרת חייו של האדם. כל פעולה דרשה מאמץ פיזי. שאיבת מים מן הבאר, עבודות יומיום לצרכי קיום או פרנסה דרשו מאמץ רב. לכן סביר שספורט מיועד למטרות פיתוח הכושר הגופני, אורח חיים בריא או למטרות הנאה. יחד עם זאת, כן יש לנו עדויות על פעילות גופנית למטרות אימון למלחמה, יציאה לטבע למטרת טיול (לשוח בשדה).
על פי יחיעם שורק, במזרח הקדום בו חיו בני-ישראל לא הייתה לתרבות הגופנית חשיבות ערכית כי אם פונקציונאלית. יכולת גופנית גבוהה הייתה חלק מחיייו של האדם לשרוד להילחם ולקיים פולחן דתי. הפעילות הגופנית-הספורטיבית לא היתה אלא סובלימציה (עידון) להישרדות ולשימוש בכלי נשק, ובהפוך-על-הפוך: הספורט משחרר מחד אגרסיות, אך מאידך הוא טעון אגרסיות ואף מהווה מין מקפיץ אגרסיות אובססיבי.
בעולם המקראי לא סגדו לכוח הגופני ולא ראו בטיפוח הגוף חלק מהשקפת עולם סדורה או יעד אסתטי. גוף חזק היה אמצעי, ואדם חזק ובעל מיומנות גופנית זכה להערכה. יעקב קיבל את השם ישראל לאחר שהוכיח את כוחו במאבק עם האלוהים ועם אנשים, כפי המסופר בספר בראשית פרק ל''ב.

(כה) וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃ (כו) וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵאָֽבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃ (כז) וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃ (כח) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃ (כט) וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃ (ל) וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃
(25) Jacob was left alone. And a figure° wrestled with him until the break of dawn. (26) When he saw that he had not prevailed against him, he wrenched Jacob’s hip at its socket, so that the socket of his hip was strained as he wrestled with him. (27) Then he said, “Let me go, for dawn is breaking.” But he answered, “I will not let you go, unless you bless me.” (28) Said the other, “What is your name?” He replied, “Jacob.” (29) Said he, “Your name shall no longer be Jacob, but Israel, for you have striven* with beings divine and human,* and have prevailed.” (30) Jacob asked, “Pray tell me your name.” But he said, “You must not ask my name!” And he took leave of him there.
ויאבק איש. מְנַחֵם פֵּי' וַיִּתְעַפֵּר אִישׁ, לְשׁוֹן אָבָק, שֶׁהָיוּ מַעֲלִים עָפָר בְּרַגְלֵיהֶם עַ"י נִעְנוּעָם. וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן וַיִּתְקַשֵּׁר, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵיהּ, וַאֲבֵיק לֵיהּ מֵיבַק – לְשׁוֹן עֲנִיבָה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שְׁנַיִם שֶׁמִּתְעַצְּמִים לְהַפִּיל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, שֶׁחוֹבְקוֹ וְאוֹבְקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו. וּפֵרְשׁוּ רַזִ"לִ שֶׁהוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו (בראשית רבה):
ויאבק איש AND A MAN WRESTLED — Menachem (ben Seruk) explains: “a man covered himself with dust”, taking the verb as connected in sense with אבק “dust”. It would mean that they were raising the dust with their feet through their movements. I, however, am of opinion that is means “he fastened himself on”, and that it is an Aramaic word, as (Sanhedrin 63b) “after they have joined (אביקו) it", and (Menachot 42a) “and he twined (the “Fringes”) with loops”. It denotes “intertwining”, for such is the manner of two people who make strong efforts to throw each other — one clasps the other and twines himself round him with his arms. Our Rabbis of blessed memory explained that he was Esau’s guardian angel (Genesis Rabbah 77:3).

הנה למדנו בעזרת רשי על מקור ענף הספורט היאבקות. בימי המקרא, אנשים היו נאבקים אחד בשני ומעלים עפר ואבק. ודרך כך השורש א.ב.ק התחבר לענף הספורט היאבקות

הזיקה בין יהדות ציונות ותרבות הגוף – מבט היסטורי

העימות בתקופה ההלניסטית תקופת המקרא.

בראשית ל"ב 25-29 (והוכיח יכולות פיסיות מרשימות בהרמת אבנים כבדות ( בראשית כ"ט 10 ,ל"א 45 (השופט שמשון נערץ בגלל כוחו הרב (שופטים, י"ג - ט"ז) ודוד מבהיר כי ביכולתו להלחם בדובים ואריות (שמ"א, י"ז 34-35 .(חלק מגיבורי המקרא מוכיחים מיומנויות ריצה מרשימות: כמו איש בנימין מאפק (שמ"א, ד' 12-18 ,(מבשרי בשורת מות אבשלום לדוד (שמ"ב, י"ח 19-32 ;(ואליהו שרץ לפני מרכבתו של אחאב ( מל"א י"ח 46 .(הפולחן היה מלווה בריקוד וטקסים, שהצריכו תנועות גופניות רבות ומגוונות כשדוגמה לכך היא ההתגודדות והפסיחה של כהני הבעל על הר הכרמל (מל"א י"ח 26-28 .( עדויות רבות מצביעות כי המאפיינים הכורכים את תרבות הגוף לתרבות הפנאי רווחו כבר בתקופות קדומות - אך המשחקים השונים שהיו נהוגים נשאו אופי בידורי אפיינו בעיקר את המעמדות העליונים ולא היוו השתקפות של מערכת פילוסופית-ערכית .

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור