דף מקורות זה מהווה הרחבה של הלימוד אתיקה וגנטיקה- לימוד ושיעור מאת ארז ליבנה והוא חלק מסדרה של דפים שנלמדו בבית המדרש החברתי ע"ש ברקאי הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח).
1. ואני הרביתי לך דברי בזה הענין לפי ששמעתי וכן פרשו לי הענין כי שלמה חבר ספר רפואות כשיחלה שום אדם או יקרנו שום חולי מן החולים היה מתכוין לאותו הספר והיה עושה כמ"ש בספר והיה מתרפא וכאשר ראה חזקיה כי בני אדם לא היו סומכין על הש"י הסיר אותו וגנזו. ואתה שמע הפסד זה המאמר ומה שיש בו מן השגיונות ואיך יחסו לחזקיהו מן האולת מה שאין ראוי ליחס כמותו לרעועי ההמון וכמו כן לסיעתו שהודו לו ולפי דעתם הקל והמשובש האדם כשירעב וילך אל הלחם ויאכל ממנו בלי ספק שיבריא מאותו חולי החזק חולי הרעב א"כ כבר נואש ולא ישען באלהיו נאמר להם הוי השוטים כאשר נודה לשם בעת האכילה שהמציא לי מה שישביע אותי ויסיר רעבתנותי ואחיה ואתקיים כן אודה לו שהמציא לי רפואה ירפא חליי כשאתרפא ממנו ולא הייתי צריך להקשות על זה הענין הגרוע לולא שהיה מפורסם
הראי"ה קוק, אוצרות הראיה, חלק ב עמ' 109
2. הטבע הוא משובח מאוד במקומו הראוי לו, וכשהמלאכותיות נכנסת במקום הטבע, היא מקלקלת אותו. על כן קובלים הרבה חכמים על חלאים ועל חולשות שנולדו בבני אדם מפאת התרחקותם מן הטבע. והנה אע"פ שהשם יתברך ברא את העולם לעשות, לשכלל ולתקן, מכל מקום צריך האדם בזהירות יתירה לעיין שרק ישכלל את הטבע שהיא מתנת ה', ואז באמת אינו יוצא (חורג) גם בשכלול מן הטבע, כי כשרון האדם וחריצותו, גם זה מתת א-לוהים היא ודבר טבעי, אבל כשמהרס אל מקום שהטבע צריך לעשות את שלו ומקלקלו, ע"י מה שעוצר בעדו, אז הוא גומל לנפשו רעה.
הרב יעקב אריאל, "התערבות במעשה הבריאה", בתוך: שיבוט גנטי – מבט הלכתי, עמ' 78-77
3. יש לראות בכלאיים דגם להשראה. מותר לפתח ולקדם את הציוויליזציה האנושית, ואף רצוי לעשות כן; אולם הדבר צריך להיעשות עם יד על הדופק, בשליטה ובקרה, תוך זהירות מפני התפרצויות מסוכנות. כי לא כל מלאכותי וחדש הוא גם בטוח ומועיל. ניקח לדוגמא את תחום הרפואה המודרנית. יש לזקוף לזכותה את הארכתה של תוחלת החיים, ואת הצלתם של מליוני (ואולי אף מליארדי) בני אדם מפני סכנות שהיו צפויות להם. אנו עומדים נפעמים מול הכישרון, המרץ והיוזמה האנושיים שהגיעו בעזרת החונן לאדם דעת להישגים כה אדירים (...) כל סטייה מהנורמה גורמת לסבל ומצריכה תיקון. אם אדם שבר יד או רגל - חובתנו להחזיר את השבר למקומו ולהשיב את היד והרגל לתפקודם הקודם. (...) לעומת זאת, יצירה חדשה, שאינה מיועדת לתיקון סטייה או למניעת סבל, אינה רצויה. אין שום מצוה, למשל, להביא לעולם יצור מסוג חדש ללא שני הורים נורמליים, רק בגלל שהוא חדש, מסקרן, מעניין ומגוון את המציאות הנדושה. אדרבה, מי יודע האם לא נגרום ליצור זה סבל בגלל חריגותו ושונותו? מי לידינו יתקע שיצור כזה יהיה בריא בגופו ובנפשו? מי יודע מהם הנזקים שהוא עלול לגרום לעולמנו?
אתיקה בגנטיקה, מתוך האתר עמלנט
4. יש מי שמצדד בהתערבות רפואית לקביעת תכונות היילוד, או לקביעת מין העובר, גם שלא לצרכים רפואיים. לטענתם של המצדדים, בני האדם, לצורך העניין הזה, אינם שונים מעגבניות. היום מהנדסים בהנדסה גנטית את העגבניות כדי להאריך את חיי המדף שלהן וכדי לשפר את הריח ואת הצבע שלהן. מדוע שלא תיעשה פעולה דומה גם בבני אדם כדי להשביח אותם? זאת ועוד, כשם שניתנה לבני האדם יכולת בחירה בתחומים רבים, כולל בחירת בני זוגם, מדוע שלא יבחרו את מין העובר שלהם ואת תכונותיו? מדוע בחברה מודרנית אי-אפשר לבחור ולהחליט? אבל מנגד יש אנשים רבים שמודאגים מן האפשרות ללכת בדרך שתחילתה בחירת מין העובר והמשכה – שינוי תכונות גנטיות אחרות לפעמים, בבדיקת התאים מגלים פגמים שיבואו לידי ביטוי רק כאשר האדם יהיה כבן 40 .האם יש למי שהוא זכות להשמיד עובר כזה שמסוגל לחיות 40 שנה בריאות? והרי אם משמידים עובר כזה, ייתכן שמשמידם בן אדם יצירתי, בעל כשרונות, כמו מוצרט או פיקאסו.
דוד הד, הגנום האנושי: מבוכה מוסרית והישג מדעי, גליליאו 41
5. מקובל היום על אתיקנים רבים העיקרון שהתערבות גנטית בבני אדם מותרת אך ורק לצורכי ריפוי (בניגוד להשבחה), שכן בכך אנו כופפים את הטיפול הגנטי לעקרונות האתיים של הרפואה בכלל. אך קיים קושי עקרוני בקביעת הגבול בין מטרות של ריפוי לאלה של קידום ושיפור: האם קומה נמוכה היא תכונה שיש לנסות לרפא (ולכן מצדיקה התערבות גנטית) או שמא היא רק בגדר תכונה לא-רצויה מבחינה חברתית אשר אסור לרפואה להתערב בה? ומה ייחשב כקומה נמוכה באופן "פתולוגי"? ומה לגבי קרחות? אינטליגנציה נמוכה? נטיה לדיכאון? האם נטיה מינית שאינה שגרתית היא בגדר "מחלה" או פגם שיש הצדקה "לתקנו" באופן גנטי? בניגוד להנחה של המדע הרפואי המודרני, מתברר שעצם האבחנה בין בריאות למחלה - וממילא בין השבחה לריפוי - היא תלויית-ערכים במובהק, כלומר עניין שהוא אתי לא פחות מאשר רפואי-מדעי.
אנטוניו רגאלאדו, להנדס את התינוק המושלם, מתוך האתר אלכסון
6. מה אם כולם יהיו קצת חכמים יותר? או אם מעט אנשים יוכלו להיות הרבה יותר חכמים? גם מספר קטן של אנשים "סופר-מושבחים", כתב בוסטרום במאמר מ-2013 ,יוכלו לשנות את העולם בעזרת היצירתיות והתגליות שלהם, ובעזרת חידושים שיעזרו לכולם. לתפיסתו, השבחה גנטית היא נושא ארוך-טווח חשוב לא פחות משינוי האקלים או תכנון פיננסי לאומי, "מכיוון שהיכולת האנושית לפתור בעיות משפיעה על כל האתגרים הניצבים בפנינו".
דוד הד, שם
7. אין עיקרון מוסרי (ואולי אף לא תיאולוגי) שיכול להצדיק ברמה כללית ועקרונית את האיסור על עיצוב עצמי של האדם, הן כפרט והן כמין. אך מבחינה פסיכולוגית נוח לו לאדם להפעיל את שיקול הדעת המוסרי במסגרת אילוצים עליהם אין לו שליטה. דווקא בכל הנוגע לזהותו, מעדיף האדם להיות נשלט מאשר שולט, להיות פטור מחופש הפעולה הפתאומי שהוענק לו על ידי הישגיו המדעיים. אחת התוצאות של חרדה זו מפני קוצר ידה של האתיקה הקיימת לעצב מוסר גנטי היא הנטיה השמרנית להגביל ולאסור התערבויות גנטיות המשפיעות על זהות בני אדם. כך, למשל, ברוב החברות המערביות ישנם איסורים חוקיים על שכפול בני אדם ועל הינדוס תאי רבייה שלא לצורכי מחקר גרידא. מעבר לחששות המוצדקים של תוצאות לוואי בלתי-רצויות ובלתי-חזויות, נטיית הזהירות של המשפט והאתיקה הרפואית קשורה גם בהעדר (לפי שעה) של עקרונות מוסריים הניתנים להחלה על התחום הגנטי.