הדף מאת: מנחי מעגל טוב / מעגל טוב
הלימוד עוסק במושג ה'גבורה' ובמשמעויות השונות שמוענקות לו על ידי אנשים יחידים, ועל ידי קולקטיבים לאומיים, קבוצות חברתיות, תרבויות וזרמי מחשבה.
מנשה רבינא, מי ימלל, הופע בתוך: קובץ שני ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר, מפעלי תרבות וחינוך, תש"ך, עמוד 108
מי ימלל
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל,
אוֹתָן מִי יִמְנֶה?
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם.
שְׁמַע!
בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
מי ימלל
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל,
אוֹתָן מִי יִמְנֶה?
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם.
שְׁמַע!
בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
- מנשה רבינא - (רוסיה 1899 – תל אביב 1968) - עלה מרוסיה ב-1924 והשתקע בתל אביב. היה מלחין וסופר, שפעל רבות להעמקת התודעה המוזיקלית בארץ. כתב ביקורות מוזיקליות בעיתון 'דבר'. כתב שירים ללהקת הצ'יזבטרון, להקת הבידור של הפלמ"ח.
סידור תפילה
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִיסִים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים. וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנוּכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶש הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשוּת לְהִשְתַּמֵּש בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשוּעָתֶךָ.
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִיסִים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים. וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנוּכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶש הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשוּת לְהִשְתַּמֵּש בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשוּעָתֶךָ.
אהרון זאב, אנו נושאים לפידים, הופיע בתוך: מרדכי זעירא : 111 שירים, מרכז לתרבות ולחינוך (ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב 116), תש"ך 1960, עמוד 19
אנו נושאים לפידים
אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים
בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.
זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ
וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ
הַצָּמֵא לָאוֹר -
יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ
לָאוֹר וְיָבוֹא!
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָה עָלִינוּ,
מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת
הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ.
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם
- וַיְּהִי אוֹר!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
אנו נושאים לפידים
אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים
בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.
זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ
וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ
הַצָּמֵא לָאוֹר -
יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ
לָאוֹר וְיָבוֹא!
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָה עָלִינוּ,
מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת
הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ.
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם
- וַיְּהִי אוֹר!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
- כיצד מצטיירים החשמונאים בכל אחד מהקטעים?
- איזו תודעה ואילו ערכים מדגיש כל מקור?
- איזו תודעה מובילה למעשה גבורה?
בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶנֶּאֱמַר: 'מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְו ֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי' (תהלים קיט, צט).
אֵיזֶהוּ גִיבּוֹר הַכּוֹבֵש אֶת יִצְרוֹ, שֶנֶּאֱמַר: 'טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר' (משלי טז, לב).
אֵיזֶהוּ עָשִיר הַשָּמֵחַ בְּחֶלְקוֹ שֶנֶּאֱמַר: 'יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ' (תהלים קכח, ב): 'אַשְׁרֶיךָ', בָּעוֹלָם הַזֶּה 'וְטוֹב לָךְ' לָעוֹלָם הַבָּא.
אֵיזֶהוּ מְכוּבָּד הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶנֶּאֱמַר: 'כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ' (שמואל א ב,ל).
מושגים
אֵיזֶהוּ גִיבּוֹר הַכּוֹבֵש אֶת יִצְרוֹ, שֶנֶּאֱמַר: 'טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר' (משלי טז, לב).
אֵיזֶהוּ עָשִיר הַשָּמֵחַ בְּחֶלְקוֹ שֶנֶּאֱמַר: 'יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ' (תהלים קכח, ב): 'אַשְׁרֶיךָ', בָּעוֹלָם הַזֶּה 'וְטוֹב לָךְ' לָעוֹלָם הַבָּא.
אֵיזֶהוּ מְכוּבָּד הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶנֶּאֱמַר: 'כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ' (שמואל א ב,ל).
מושגים
- בן זומא - תנא בדור השני של תנאי יבנה. מוזכר במיוחד במדרש הגאולה בהגדת פסח.
Ben Zoma said:Who is wise? He who learns from every man, as it is said: “From all who taught me have I gained understanding” (Psalms 119:99). Who is mighty? He who subdues his [evil] inclination, as it is said: “He that is slow to anger is better than the mighty; and he that rules his spirit than he that takes a city” (Proverbs 16:3). Who is rich? He who rejoices in his lot, as it is said: “You shall enjoy the fruit of your labors, you shall be happy and you shall prosper” (Psalms 128:2) “You shall be happy” in this world, “and you shall prosper” in the world to come. Who is he that is honored? He who honors his fellow human beings as it is said: “For I honor those that honor Me, but those who spurn Me shall be dishonored” (I Samuel 2:30).
דיון
- מיהו גיבור על פי המשנה?
- איזו התנהגות מעודדת המשנה?
- האם אופי התכונות האידיאליות, אישי או קשור ליחס האדם לסביבתו?
(כב) כֹּה אָמַר ה' אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ: (כג) כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם-ה':
Thus saith the LORD: Let not the wise man glory in his wisdom, neither let the mighty man glory in his might, Let not the rich man glory in his riches; But let him that glorieth glory in this, that he understandeth, and knoweth Me, That I am the LORD who exercise mercy, justice, and righteousness, in the earth; for in these things I delight, Saith the LORD.
דיון
- מהו מקומה של תכונת הגבורה ביחס לשאר התכונות?
- האם הגבורה מיותרת?
(יד) עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וּבָא-אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים: (טו) וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט-הוּא אֶת-הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת-הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא: (טז) וְאָמַרְתִּי אָנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים:
there was a little city, and few men within it; and there came a great king against it, and besieged it, and built great bulwarks against it;
דיון
- מהו מקומה של תכונת הגבורה ביחס לשאר התכונות?
- האם הגבורה מיותרת?
אפלטון, 'ספר המדינה', כתבי אפלטון, (תרגום יהודה ליבס), ב, ירושלים תל אביב 1979, שוקן, עמ' 530-531
אפלטון
"צור נא, אפוא, במחשבתך צורת חיה רבת תהפוכות ומרובת ראשים, וראשיה – שהם של חיות מאולפות ופראיות – סובבים אותה במעגל, והיא מסוגלת ליהפך לכל אותן החיות, ולהצמיחן מתוך עצמה".
"וצור נא עוד שתי דמויות: אחת אריה ואחת אדם; הראשונה תהא-נא גדולה בהרבה מהאחרות, והשניה – שניה לגודל".
"זה קל יותר", אמר, "ותהיינה דמויות אלה עשויות!"
"ועכשיו חבר-נא את שלושתן, ותתלכדנה כאשר תתלכדנה ותהיינה לאחת!"
"חיברתין" אמר.
"והנה הקיפן-נא מבחוץ בדיוקנו של אחד מהם: בדמות האדם, ומי שאינו מסוגל להביט פנימה, אלא רואה את הקליפה בלבד, יהא סבור שלפניו בעל-חי אחד: בן אדם".
"עשיתי כדבריך", אמר.
"ומי שטוען שאדם זה נשׂכּר במעשי עוול, והצדק אינו מוסיף לו ולא כלום – נגיד לו שפירוש טענתו אינו אלא זה: אותו אדם בא על שכרו כשהוא מפטם את החיה הלובשת כל צורה וצורה ומחזק אותה, וכן את האריה ומה ששיך לאריה, וכשהוא מרעיב את האדם ומתיש את כוחו, עד שיהיה כרוך אחרי שניים אלו אל כל אשר יובילוהו, ובלא שירגילם זה אל זה ויחבבם זה על זה, יהא מניח להם שיילחמו בינם לבין עצמם וישכו ויבלעו איש את רעהו".
"שכן בלא ספק", אמר: "המשבח את העוול – זה פירוש דבריו".
"ואילו הטוען לתועלתו של הצדק נמצא אומר, שיש לעשות ולדבר דברים שמכוחם ייעשה האדם הפנימי שליט על האדם כולו, ויטפל באותה מפלצת רבת-ראשים כאיכר (המטפל בצמחיו); יגדל ויטפח את המאולף, ולא יתן לפראי שיצמח; וכשהוא מסתיע בכוחו של האריה, לאחר שיעשנו לבעל בריתו, יגדל את כל החלקים מתוך שידאג לכולם כאחד, ומתוך שיעשם ידידים זה לזה ולעצמו".
אריה = גבורה
חיה = יצרים
אדם = תבונה
אפלטון
"צור נא, אפוא, במחשבתך צורת חיה רבת תהפוכות ומרובת ראשים, וראשיה – שהם של חיות מאולפות ופראיות – סובבים אותה במעגל, והיא מסוגלת ליהפך לכל אותן החיות, ולהצמיחן מתוך עצמה".
"וצור נא עוד שתי דמויות: אחת אריה ואחת אדם; הראשונה תהא-נא גדולה בהרבה מהאחרות, והשניה – שניה לגודל".
"זה קל יותר", אמר, "ותהיינה דמויות אלה עשויות!"
"ועכשיו חבר-נא את שלושתן, ותתלכדנה כאשר תתלכדנה ותהיינה לאחת!"
"חיברתין" אמר.
"והנה הקיפן-נא מבחוץ בדיוקנו של אחד מהם: בדמות האדם, ומי שאינו מסוגל להביט פנימה, אלא רואה את הקליפה בלבד, יהא סבור שלפניו בעל-חי אחד: בן אדם".
"עשיתי כדבריך", אמר.
"ומי שטוען שאדם זה נשׂכּר במעשי עוול, והצדק אינו מוסיף לו ולא כלום – נגיד לו שפירוש טענתו אינו אלא זה: אותו אדם בא על שכרו כשהוא מפטם את החיה הלובשת כל צורה וצורה ומחזק אותה, וכן את האריה ומה ששיך לאריה, וכשהוא מרעיב את האדם ומתיש את כוחו, עד שיהיה כרוך אחרי שניים אלו אל כל אשר יובילוהו, ובלא שירגילם זה אל זה ויחבבם זה על זה, יהא מניח להם שיילחמו בינם לבין עצמם וישכו ויבלעו איש את רעהו".
"שכן בלא ספק", אמר: "המשבח את העוול – זה פירוש דבריו".
"ואילו הטוען לתועלתו של הצדק נמצא אומר, שיש לעשות ולדבר דברים שמכוחם ייעשה האדם הפנימי שליט על האדם כולו, ויטפל באותה מפלצת רבת-ראשים כאיכר (המטפל בצמחיו); יגדל ויטפח את המאולף, ולא יתן לפראי שיצמח; וכשהוא מסתיע בכוחו של האריה, לאחר שיעשנו לבעל בריתו, יגדל את כל החלקים מתוך שידאג לכולם כאחד, ומתוך שיעשם ידידים זה לזה ולעצמו".
אריה = גבורה
חיה = יצרים
אדם = תבונה
דיון
- על איזה סוג גבורה מדבר אפלטון?
- מה תפקידה של הגבורה בנפש האדם?
ישעיהו ליבוביץ, 'גבורה', בתוך: ארתור א' כהן ופול מנדס-פלור ואברהם שפירא (עורכים), לקסיקון התרבות היהודית בזמננו, מושגים, תנועות אמונות, תל אביב תשנ"ג, עם עובד, עמ' 62–67
ישעיהו ליבוביץ
... והנה, אף בלי ניתוח פילוסופי של מושג הגבורה ובלא ביקורת של גילויי הגבורה השונים, ניתן לקבוע כעובדה שהגבורה הצבאית היא הזולה בין הגילויים האלה – שהרי היא, ורק היא מבין כל גילויי הגבורה, מצויה בהמוני בני אדם, בכל העמים והתרבויות ובכל התקופות בהיסטוריה, בלא כל קשר לרמתם של בני – אדם אלה מבחינה רוחנית, מוסרית או חברתית – מה שאין כן בגבורה של כיבושי-יצרים, שהיא נדירה בכל מקום ובכל זמן. לא מצינו – לא בהיסטוריה ולא במציאות של ימינו – שהגבורה הצבאית היא נחלתם של טובים ומעולים דווקא; היא מצויה באותה מידה גם בנחותים וירודים. משמע: קל לאדם הממוצע לעמוד בגבורה בניסיון של סיכון חייו בקרב מלעמוד בחיי יום-יום בנסיון העמידה נגד פיתויי יצר הקניין או יצר השלטון או היצר המיני וכד'. גבורת לחימה עדיין אינה עדות לרמתו האנושית של בעליה. אם אדם הוא "גיבור" במובן הצבאי ("חייל מעולה"), אין בכך ערובה להיותו אדם מעולה – לא בחינת חכם ונבון ולא בחינת ישר והגון. לעומת זה, אדם שעמד בגבורה נגד דחפים הנובעים מקנאה, משנאה, מתאווה ומכבוד – חזקתו שהוא מבני-מעלה המועטים. אשר לגבורה המלחמתית – יש לקבוע שבמסורת היהודית אין למצוא הערצה לגבורה זו, ולא משום גישה פציפיסטית הפוסלת אותה. כבר הוטעם שהמלחמה מוכרת כעובדה במציאות האנושית, ואף ניתנת לה הצדקה בנסיבות ובתנאים מסוימים; מכאן, שהלוחם ממלא פונקציה הדורשת ממנו גבורה. אבל לא נמצא במקורות היהדות הערצה של גבורת האדם הלוחם – ההערכה הרווחת מאוד בתרבויות לא-יהודיות רבות, אף במתוקנות שבהן. אף על החשמונאים לא נאמר ב"על הניסים" אלא שלחמו את מלחמת ה' והצילו את התורה; ואילו גבורתם במלחמה אינה מוזכרת כלל – היא מתקבלת כדבר המובן מאליו. אם יש מלחמה חייב החייל להיות חייל טוב, כשם שחקלאי חייב להיות חקלאי טוב, השרברב – שרברב טוב, הרופא – רופא טוב. אין ביהדות התפעלות מיוחדת מגבורה צבאית דווקא. אבל בציבורנו היום משתוללת מנטליות המעריכה את האדם בעיקר מבחינת היותו חייל טוב, ואפילו רואה בכך תכונה המכפרת על פגמים חמורים באישיותו. ייתכן שפלוני נחות מבחינה אינטלקטואלית או מוסרית – אבל "הוא היה חייל מצוין", הוא "הצטיין בגבורה בקרב".
מושגים
ישעיהו ליבוביץ
... והנה, אף בלי ניתוח פילוסופי של מושג הגבורה ובלא ביקורת של גילויי הגבורה השונים, ניתן לקבוע כעובדה שהגבורה הצבאית היא הזולה בין הגילויים האלה – שהרי היא, ורק היא מבין כל גילויי הגבורה, מצויה בהמוני בני אדם, בכל העמים והתרבויות ובכל התקופות בהיסטוריה, בלא כל קשר לרמתם של בני – אדם אלה מבחינה רוחנית, מוסרית או חברתית – מה שאין כן בגבורה של כיבושי-יצרים, שהיא נדירה בכל מקום ובכל זמן. לא מצינו – לא בהיסטוריה ולא במציאות של ימינו – שהגבורה הצבאית היא נחלתם של טובים ומעולים דווקא; היא מצויה באותה מידה גם בנחותים וירודים. משמע: קל לאדם הממוצע לעמוד בגבורה בניסיון של סיכון חייו בקרב מלעמוד בחיי יום-יום בנסיון העמידה נגד פיתויי יצר הקניין או יצר השלטון או היצר המיני וכד'. גבורת לחימה עדיין אינה עדות לרמתו האנושית של בעליה. אם אדם הוא "גיבור" במובן הצבאי ("חייל מעולה"), אין בכך ערובה להיותו אדם מעולה – לא בחינת חכם ונבון ולא בחינת ישר והגון. לעומת זה, אדם שעמד בגבורה נגד דחפים הנובעים מקנאה, משנאה, מתאווה ומכבוד – חזקתו שהוא מבני-מעלה המועטים. אשר לגבורה המלחמתית – יש לקבוע שבמסורת היהודית אין למצוא הערצה לגבורה זו, ולא משום גישה פציפיסטית הפוסלת אותה. כבר הוטעם שהמלחמה מוכרת כעובדה במציאות האנושית, ואף ניתנת לה הצדקה בנסיבות ובתנאים מסוימים; מכאן, שהלוחם ממלא פונקציה הדורשת ממנו גבורה. אבל לא נמצא במקורות היהדות הערצה של גבורת האדם הלוחם – ההערכה הרווחת מאוד בתרבויות לא-יהודיות רבות, אף במתוקנות שבהן. אף על החשמונאים לא נאמר ב"על הניסים" אלא שלחמו את מלחמת ה' והצילו את התורה; ואילו גבורתם במלחמה אינה מוזכרת כלל – היא מתקבלת כדבר המובן מאליו. אם יש מלחמה חייב החייל להיות חייל טוב, כשם שחקלאי חייב להיות חקלאי טוב, השרברב – שרברב טוב, הרופא – רופא טוב. אין ביהדות התפעלות מיוחדת מגבורה צבאית דווקא. אבל בציבורנו היום משתוללת מנטליות המעריכה את האדם בעיקר מבחינת היותו חייל טוב, ואפילו רואה בכך תכונה המכפרת על פגמים חמורים באישיותו. ייתכן שפלוני נחות מבחינה אינטלקטואלית או מוסרית – אבל "הוא היה חייל מצוין", הוא "הצטיין בגבורה בקרב".
מושגים
- ישעיהו ליבוביץ - (ריגה-ישראל 1903 – 1994) מדען, הוגה דעות ואיש-רוח ישראלי. פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהגותו הדגיש את חשיבותה של ההלכה ועבודת האלוהים כתכלית החיים הדתיים. בהגותו הפילוסופית נקט קו אנליטי פוסט-קאנטיאני. בענייני דת גרס כי עיקרה של הדת היהודית הוא במעמדו של האדם לפני האל, מעמד המתבטא בקיום המעשי של המצוות ולא באמונה בתיאוריות דתיות.
דיון
- האם אתם מסכימים עם ליבוביץ?
- האם גבורת מלחמה היא פשוטה ומובנת מאליה?
- האם היא איננה כרוכה בהתגברות פנימית?
אסיף:
שיח לוחמים, פרקי הקשבה והתבוננות, בהוצאת קבוצת חברים צעירים מהתנועה הקיבוצית, תל אביב 1967, עמ' 53
שיח לוחמים
שי: ... מהו בכלל המודד של גילויי גבורה? על מי להגיד שהוא גיבור? קראתי בעיתונים שדיברו על מבצעים של חיילים שנפצעו והמשיכו להילחם, ולא עזבו את הטנק. אין ספק שכנראה היו אלה מבצעים יפים. אבל אצלנו היו למשל מבצעים כאלה: היה חייל אחד שחטף כדור ברגל והמשיך את כל הנסיגה בכוחות עצמו. היה סמל שחטף כדור בכתף וכדור ביד והלך כל דרך הנסיגה לבדו.
הגר: זוהי לא גבורה?
שי: זהו שאינני יודע, החיילים האלה עצמם בכלל לא חשבו לציין את עצמם. הם בכלל לא חשבו שהם עשו משהו מיוחד.
הגר: אבל עובדה שאתה זוכר את זה עכשיו?
שי: כשאני מסתכל על גילויי הגבורה שקראתי עליהם בעיתון, אז אני מתחיל באמת לראות שהיו אצלנו גיבורים, וכשאני נזכר בפשיטה, אז כלל לא הסתכלנו עליהם כמשהו מיוחד.
שיח לוחמים
שי: ... מהו בכלל המודד של גילויי גבורה? על מי להגיד שהוא גיבור? קראתי בעיתונים שדיברו על מבצעים של חיילים שנפצעו והמשיכו להילחם, ולא עזבו את הטנק. אין ספק שכנראה היו אלה מבצעים יפים. אבל אצלנו היו למשל מבצעים כאלה: היה חייל אחד שחטף כדור ברגל והמשיך את כל הנסיגה בכוחות עצמו. היה סמל שחטף כדור בכתף וכדור ביד והלך כל דרך הנסיגה לבדו.
הגר: זוהי לא גבורה?
שי: זהו שאינני יודע, החיילים האלה עצמם בכלל לא חשבו לציין את עצמם. הם בכלל לא חשבו שהם עשו משהו מיוחד.
הגר: אבל עובדה שאתה זוכר את זה עכשיו?
שי: כשאני מסתכל על גילויי הגבורה שקראתי עליהם בעיתון, אז אני מתחיל באמת לראות שהיו אצלנו גיבורים, וכשאני נזכר בפשיטה, אז כלל לא הסתכלנו עליהם כמשהו מיוחד.
דיון
- האם הגבורה נקבעת מתוך מודעות המבצֵע, או על ידי קריטריונים חיצוניים?
- האם ייתכן שגיבור אינו מודע לכך?
- האם גבורה קשורה בתרבות של עם?
- האם 'מעשי גבורה' היו נחוצים להקמת המדינה?
- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.
טלפון: 02-6789946
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.
טלפון: 02-6789946
דף הנחיות למנחה:
דף למנחה גבורהו1.rtf
דף למנחה גבורהו1.rtf