Like this? Login or create an account to build your own source sheet. אוהבים? התחברו או הרשמו כדי ליצור דף מקורות משלכם.
בס"ד

ויקרא שם הבאר עשק

Source Sheet by דניאל ונטורה
More info מידע נוסף
Created December 11, 2019 · 1235 Views נוצר 11 December, 2019 · 1235 צפיות

"עשק" היא הבאר הראשונה שיצחק אבינו שיקם, אחריה באו עוד שתים: שטנה והשלישת: רחובות - לפי הרמב"ן היא מסמלת את בניין בית המקדש השלישי, לעתיד לבוא

  1. בראשית כ״ו:כ׳
    (כ) וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥י הִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמּֽוֹ׃
    Genesis 26:20
    (20) the herdsmen of Gerar quarreled with Isaac’s herdsmen, saying, “The water is ours.” He named that well Esek, because they contended with him.
  2. רמב"ן על בראשית כ״ו:כ׳:א׳

    ויקרא שם הבאר עשק יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק והוא ואביו עשו אותם בשוה אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו כי בא להודיע דבר עתיד כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלהים אשר יעשו בניו של יצחק ולכן הזכיר באר מים חיים כמו שאמר (ירמיהו יז יג) מקור מים חיים את ה' וקרא הראשון עשק ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו ועשו אותנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד שהחריבוהו והשני קרא שמה שטנה שם קשה מן הראשון והוא הבית השני שקרא אותו כשמו שכתוב בו (עזרא ד ו) ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם וכל ימיו היו לנו לשטנה עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה והשלישי קרא רחובות הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה והאל ירחיב את גבולנו כמו שנאמר (דברים יט ח) ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר וגו' שהוא לעתיד וכתיב בבית השלישי (יחזקאל מא ז) ורחבה ונסבה למעלה למעלה ופרינו בארץ שכל העמים יעבדוהו שכם אחד

    Ramban on Genesis 26:20:1
    HE CALLED THE NAME OF THST WELL ESEK. The Torah relates and goes to great lengths about the matter of the wells even though the story simply understood serves no purpose and doesnt give great honor to Isaac and [furthermore] he and his father made these wells. In truth there is a hidden matter contained in this incident, for it comes to inform a future [us about] event. For a "well of water" is a hint to the temple of G-d which the offspring's of Isaac would build. This is why it mentions "a well of flowing water" as it says (Jeremiah 17:13) "a source of flowing water Hashem" And he called the first well Esek (contention) which alludes to the first temple, over which our enemies contended with us, engaging us in many conflicts and wars until they destroyed it. HE called the second Sitnah (hatred) a harsher name than the first one it allude to second temple which is called by that very name, for its written "during the reign of Achashveirosh at the beginning of his reign they wrote a hateful accusation (sitnah) against the dwellers of Judah and Jerusalem" and all its days the enemies were hateful to us until the destroyed it and we went into a terrible exile from it. he called the third well Rechovot an allusion to the future temple may it be built speedily in our days. it'll be built without conflict or dispute and G-D will ex[and our borders s it says "When Hashem will ex[and your boundary's he swore" which speaks of a future time. And concerning the third temple its written "it broadened and expanded upward". our pasuk concludes "And we can be fruitful in the land" [alluding to the fact] that [in the future] "all the nations will serve Him with a single resolve"
  3. מדרש תנחומא, וארא א׳:ג׳

    אִם אָמַר אָדָם לְגָדוֹל הֵימֶנּוּ לָמָה הֲרֵעֹתָה, דָּבָר קָשֶׁה הוּא אוֹמֵר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָמַר, וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֲבָל עַל דְאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, הֲרֵי כַּמָּה פְּעָמִים נִגְלֵיתִי עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי, וְלֹא אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁשְּׁמִי ה' כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחַר מִדּוֹתַי. אָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם, קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וְגוֹ' (בראשית יג, יז). בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִקְבֹּר שָׂרָה וְלֹא מָצָא, עַד שֶׁקָּנָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי. אָמַרְתִּי לְיִצְחָק גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל (בראשית כו, ג). בִּקֵּשׁ מַיִם לִשְׁתּוֹת וְלֹא מָצָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וְגוֹ' (בראשית כו, כ). וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי. אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב: הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה (בראשית כח, יג). בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִנְטֹעַ אָהֳלוֹ וְלֹא מָצָא, עַד שֶׁקָּנָה בְּמֵאָה קְשִׁיטָה, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי.

    Midrash Tanchuma, Vaera 1:3
    If a man should dare say to a person more important than himself, “Why did you treat me so badly?” he would be held guilty of a serious offense, yet Moses said: For since I came to Pharaoh to speak in Thy name, he hath dealt ill with this people (ibid., v. 23).1Moses expresses doubt as to God’s ability to save the people from further anguish and is rebuked. The Holy One, blessed be He, said to Moses: Alas for those who have perished but are not to be found! I revealed myself to Abraham, Isaac, and Jacob as the Lord Almighty, but I never disclosed to them that My name is YHWH,2The name employed when speaking of God’s merciful aspect. as I did to you, yet they never criticized My ways. To Abraham I said: Arise, walk through the land in the length thereof (Gen. 13:17), yet though he searched for a burial place for Sarah, and was unable to obtain one until he paid four hundred shekels of silver for it, he did not disparage My ways. I told Isaac: Sojourn in this land …for unto thee, and unto thy seed, I will give all these lands (ibid. 26:3), but even when he sought water to drink and was unable to find any, And the herdsman of Gerar strove with Isaac’s herdsmen, saying: “The water is ours” (ibid., v. 20), he did not criticize My ways. I told Jacob: The land whereon thou liest, to thee will I give it, and to thy seed (ibid. 28:13), yet when he sought a place to pitch his tent, and could not obtain any land until he purchased it with a hundred lambs, he found no fault with My words.
  4. מאור עינים, תולדות י״ט

    אך אחרי מות אברהם נסתמו מעינות החכמה ההיא מחמת שסתמום פלשתים שהוא בחינת שנקבע באדם שנתגבר על העולם ונתגבר יסוד העפר וכפי זה נתלש כח הרוחני והשכלי ובבוא יצחק בנו ואחז בדרך אביו ולימד דעת הנ״ל גם כן לבני דורו לשוב לחפור לבחינת באר מים חיים בכמה מיני שכליים ועצות גדולות ונעלמות עד כי וישב יצחק ויחפור את בארות המים וכל זה הוא על ידי האמונה שהוא מבוא לזה שיאמין באמונה שלימה שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה ואין עוד מלבדו ואז על ידי האמונה ישתוקק לו ויתאוה לאחוז ולדבק את עצמו בהשם יתברך שהוא בחינת נחל שראשי תיבות של נפשנו חכתה לה׳ שהוא על ידי אמונה ואז על ידי זה יבוא לשרשו שהוא המעין של באר מים חיים כנ״ל וזה ויחפרו עבדי יצחק בנחל בבחינת נ״ל כאמור. וימצאו שם באר מים חיים וגו׳ ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא כבו עליה ויקרא שמה רחובות כי עתה וגו׳:

    Me'or Einayim, Toldot 19
    But after Abraham’s death, these springs of wisdom were stopped up, because they were stopped by the Philistines (Gen. 26:18) who are the aspect of evil which is set in a person, who had overpowered the world; and the element of Earth had overpowered [the others] and in proportion the spiritual and intellectual powers weakened. But when Isaac, his son, came and held to his father’s path, he taught this awareness to the people of his generation as well – to return and dig to the aspect of a well of living water through many types of intelligences and great and concealed counsels – until Isaac dug again the wells of water (Gen. 26:18). All this comes by way of faith, which is the precursor to this: that one believes with complete faith that Blessed God, the whole earth is filled with [God’s] Glory (Isaiah 6:3) and no place is void of [God], there is no other besides [God] (Deut. 4:35). And then, by way of this faith, he yearns for [God] and desires to hold to and attach himself to Blessed God, who has the aspect of valley [nahal] (Gen. 26:19), which is an acronym for Our soul waits for the LORD [nafsheynu hiktah la-ADONAI] (Psalm 33:20), which [means] by way of faith. And then, through this, he comes to his root, which is the spring of the well of living waters that we have described. And that is [the meaning of] when Isaac's servants dug in the valley (Gen. 26:19) – the aspect of valley as we have stated – and found there a well of living water (Gen. 26:19), etc., The herdsmen of Gerar quarreled … so he called the name of the well Esek etc. (Gen. 26:20), Then they dug another well, and they quarreled over that also, so he called its name Sitnah (Gen. 26:21), And he moved from there and dug another well, and they did not quarrel over it. So he called its name Rehoboth, saying, “For now [the LORD has made room for us]” etc. (Gen. 26:22).
  5. תולדות יצחק על התורה, בראשית כ״ו:כ׳:ב׳
    ויקרא שם הבאר עשק האריך בענין הבארות יש אומרים לרמוז לעתיד כי באר מים חיים ירמוז לבית המקדש הראשון שנאמר מקור מים חיים את ה' וקראו עשק שהתעשקו עמנו ועשו מחלוקות ומלחמות עד שהחריבוהו. והשני קרא שטנה הוא הבית השני שכתוב בו ובמלכות אחשורוש כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים וכל ימיו היה לנו לשטן עד שגלינו ממנו. והג' קרא רחובות הוא הבית העתיד שיעשה בלי ריב והש"י ירחיב גבולנו שנאמר בו וכי ירחיב ה' אלהיך את גבולך שהוא לעתיד ופרינו בארץ שכל העמים יעבדוהו שכם אחד. ונאמר עוד שבעסק ושטנה לא הזכיר שם ה' לפי ששתי בתים הראשונים נבנו על ידי בני אדם והם שלמה וכורש ולכן נחרבו אבל בהמ"ק הג' יבנה על ידי הקב"ה וכמו שהקב"ה חי לעד כן יהיה קיים לעד ולא יחרב עוד ולז"א בו הרחיב ה' לנו הזכיר בו שם ה' וזהו שאמר דוד אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו הוא על שתי מקדשות הראשונים ועל הג' אמר מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך ואחר שה' יבנה בית המקדש ה' ימלוך לעולם ועד לא יחרב עוד:
    Toledot Yitzchak on Torah, Genesis 26:20:2
    ...
  6. Loading Media...

  7. המקור החיד"א רבי דוד אזולאי : https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40237_75.pdf

     - כל ישראל כאיש אחדכאשר הגואל יבוא יסתלק השטן ואז... ויחפור באר אחרת - לשון יחיד

  8. ב"ה אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בענין הבארות שחפרו אבותינו להסיר החיצוניות למצוא הארה הגנוזה. שבכל מקום יש נקודה פנימיות. ורחובות הוא בחי' שבת קודש. שבימות החול עשק ושטנה כו'. ובימי המעשה זה עצמו הבאר מה שמבטלין רצון עצמו ותאות יצה"ר להכניע הכל להש"י. ויש עלי' בש"ק אח"כ. ובש"ק עצמו הבאר למצוא השגות קדושות וכ' סתמום פלשתים כו' וישב ויחפור כו'. בוודאי כן בכל איש ישראל שמקודם נוטל עצמו לעבודת הש"י ע"י אהבה וחשק להתדבק בהקב"ה. והוא בחי' אברהם אוהבי. ואח"כ נסתם זה הבאר ע"י אהבות גשמיות שמתערבין באדם. והתיקון ע"י בחי' יצחק והוא יראת שמים כמ"ש בספרים הקדושים שהסימן לאהבה אמיתית שנולד ממנו יראה. וז"ש אברהם הוליד את יצחק. וכ' בזוה"ק כי עתה המצות שיש לכל איש ישראל בכל יום ציצית תפילין הם כדמיון הבארות ע"ש. והיינו שנתן הקב"ה חיות הקדושה בכל מעשה גשמיי ע"י המצות שאין לך דבר שאין בו מצוה. אף בממון צדקה כו'. ועי"ז נוכל למצוא הארה הגנוזה גם במעשים גשמיים. כי באמת ע"י יגיעה יוכל כ"א למצוא האמת בכל מקום. כדאיתא במדרש המשל למלך שעשה מקומות טמונים ומרדו בו בני המדינה והחביאו שם ואמר המלך אנכי עשיתי מקומות הללו כו'. וכן בכל דבר גשמיי עיקר החיות רק מהש"י והוא עשה כל המטמוניות הללו. ממילא יוכל כ"א להשיג האמת גם שם. וזה ענין הבארות כנ"ל:

    9. המקור: שפת אמת בראשית פרת תולדות תרל"ג

  9. Loading Media...

    10. לא הועתק ממקור, אלא מדף מראי מקומות של המרצה. לא מצאתי המקור

  10. זוהר ג׳:ק״ג ב:ה׳
    פִּקּוּדָא
    Zohar 3:103b:5
  11. זוהר ג׳:ק״ג ב:ה׳
    וְכָל אִלֵּין קָרְבְּנִין, לְמֵיהַב מְזוֹנָא, לְאִינּוּן מְמָנָן דִּשְׁאָר עַמִּין, דְּהָא מִגּוֹ רְחִימוּ דְּקָא רָחִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנוֹי, בָּעֵי דְּכֹלָּא יֵהוֹן רְחִימִין דִּלְהוֹן. וְרָזָא דָּא, (משלי ט״ז:ז׳) בִּרְצּוֹת יְיָ' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. אֲפִילּוּ כָּל אִינּוּן מְקַטְרְגֵי עִלָּאֵי כֻּלְּהוּ אֲהַדְּרָן רְחִימִין לְיִשְׂרָאֵל וְכַד חַיָּילִין דִּלְעֵילָּא אָהַדְרוּ רְחִימִין לְיִשְׂרָאֵל, כָּל אִינּוּן דִּלְתַתָּא, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה.
    Zohar 3:103b:5
    ...
  12. זוהר ג׳:ק״ג ב:ו׳
    וְאִי תֵּימָא לְהוֹן הֲווֹ מְקָרְבֵי קָרְבְּנָא, לָאו הָכִי, אֶלָּא כֹּלָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק וּמִתְקָרֵב. וְאִיהוּ פָּרִישׁ מְזוֹנָא לְכֻלְּהוּ אוּכְלוּסִין דְּסִטְרִין אָחֳרָנִין, דְּיִתְהֲנוּן בְּהַהוּא דּוֹרוֹנָא דִּבְנוֹי, וְיִתְהַדְרוּן רְחִימִין דִּלְהוֹן, דְּיִנְדְּעוּן עֵילָּא וְתַתָּא, דְּהָא לֵית עַמָּא כְּעַמָּא דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִסְתַּלָּק יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵילָּא וְתַתָּא כְּדְקָא יָאוּת. וְכָל אוּכְלוּסִין עִלָּאִין פַּתְחֵי וְאַמְרֵי, (שמואל ב ז׳:כ״ג) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. (תיקונין דף קנ''ב) (ע''כ רעיא מהימנא)
    Zohar 3:103b:6
    ...
  13. זוהר ג׳:ק״ג ב:ז׳
    רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (ואמר), (ירמיהו ב׳:ב׳) כֹּה אָמַר יְיָ' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וְגוֹ'. הַאי קְרָא עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמַר, בְּשַׁעֲתָא דַּהֲוַת אַזְלָא בְּמַדְבְּרָא עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד: דָּא עֲנָנָא דְּאַהֲרֹן, דְּנַטְלָא בְּחָמֵשׁ אָחֳרָנִין, דְּאִתְקְשָׁרוּ עֲלָךְ, וּנְהִירוּ עָלָךְ. אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ, דְּאִשְׁתָּכְלָלוּ לָךְ, (ס''א וכלהו אשתכללו בך) וְאֲעְטָּרוּ לָךְ, וְאַתְקִינוּ לָךְ כְּכַלָּה דְּתַעְדֵּי תַּכְשִׁיטָהָא. וְכָל כַּךְ לָמָּה. בְּגִין לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
    Zohar 3:103b:7
    ...
  14. זוהר ג׳:ק״ג ב:ח׳
    תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא, וְדָוִד מַלְכָּא, שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים. כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, (שמות ל״א:י״ז) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ' אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'. וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, בְּאַנְפִּין נְהִירִין, בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ.
    Zohar 3:103b:8
    ...
  15. זוהר ג׳:ק״ג ב:ט׳
    וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, וּלְבָתַר יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת. בְּקַדְמִיתָא תֵּשְׁבוּ, וּלְבָתַר יֵשְׁבוּ. אֶלָּא, קַדְמָאָה לְאוּשְׁפִּיזֵי. תִּנְיָינָא, לִבְנֵי עָלְמָא. קַדְמָאָה לְאוּשְׁפִּיזֵי, כִּי הָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כַּד הֲוָה עָיֵיל לַסּוּכָּה הֲוָה חַדֵּי, וְקָאִים עַל פִּתְחָא לַסּוּכָּה מִלְּגָאו, וְאָמַר נְזַמֵּן לְאוּשְׁפִּיזִין. מְסַדֵּר (נ''א נסדר) פָּתוֹרָא, וְקָאִים עַל רַגְלוֹהִי, וּמְבָרֵךְ, וְאוֹמֵר בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין, תִּיבוּ. תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא, תִּיבוּ. אָרִים (ס''א אסחי) יְדוֹי, וְחַדֵּי, וְאָמַר זַכָּאָה חוּלָּקָנָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, (דברים לב) כִּי חֵלֶק יְיָ' עַמּוֹ וְגוֹ', וַהֲוָה יָתִיב.
    Zohar 3:103b:9
    ...
Made with the Sefaria Source Sheet Builder
www.sefaria.org/sheets
Add Highlight הוספת צבע להדגשה
Create New
Save שמירה