משימת או-די-טי:
בניית חץ וקשת.
חומרים:.....
הוראות:....
הוראות בטיחות...
משימת התבוננות:
שיח הרותם נקרא כך בכלל שהוא רותם (=תופס) את הקרקע. אבל הגבעולים הארוכים מאפשרים לעשות בו קשרים ולרתום (=לקשור) אליו דברים. האגדה מספרת שכשזוג בחברה הבדואית מעונין להיפגש במדבר אז הם עושים קשר בגבעול של הרותם על מנת לסמן את מקום המפגש.
נסו לעשות קשר בגבעולי הרותם?
עשו תחרות מי מצליח לעשות כמה שיותר קשרים על אותו הגבעול...
(הערה: הרותם הוא שיח מוגן, בסיום התחרות יש להתיר את הקשרים בזהירות בלי לפגוע בגבעולי השיח)
רותם המדבר הוא השיח הרב שנתי החשוב ביותר במדבר , גובהו הממוצע 1.5-2 מטרים. בחורף השיח מתכסה בפרחים לבנים המפיצים ריח למרחק רב. על מנת למנוע איבוד מים לרותם כמעט ואין עלים ובמקום זאת יש לו גבעולים דקים וארוכים.
לרותם שתי מערכות של שורשים:
אחת שמגיעה לעומק רב ומסוגלת לנצל מים שנמצאים בשכבות העמוקות (גם כאשר המים בשכבות העליונות כבר יבשו)
והשניה, מערכת רוחבית שמסוגלת לקלוט במהירות מי שטפונות ועוזרת לשיח לא להשאר במקומו גם בשטפונות חזקים (רותמת את השיח לקרקע).
הרותם מוזכר בתנ"ך פעמיים. פעם אחת בסיפור אליהו ופעם אחת בספר תהילים. בדף זה נתמקד בהופעה של הרותם בספר תהילים (על הרותם ואליהו ניתן ללמוד בדף "רותם המדבר")
מדורה ושיח הרותם
על מנת לשרוד במדבר ולחסוך במים הרותם מייבש חלק מהגבעולים שלו. הגבעולים היבשים נושרים ונמצאים במרכז השיח. הגבעולים והעלים היבשים נהם חומר הבערה הטוב ביותר לטובת התחלת של בעירה - כחומר מדליק לתחילת המדורה (כיום הרותם הוא שיח מוגן, וגם החלקים היבשים שלו אסורים בהבערה מכוון שהם משמשים כבית גידול לחרקים וזוחלים).
הענפים והגזע של הרותם נחשבים לעצים משובחים למדורה וזאת בגלל הבעירה האיטית שליהם. לענפי הרותם יש תכונה של "בעירה פנימית" בה הגזע דולק כלפי פנים, כך שגם כאשר במבחוץ הגחל נראה כבוי הוא עדיין בוער במרכז הענף. וכך כותב רש"י (גדול פרשני המקרא, חי במאה ה-11 בצרפת) על גחלי הרתמים:
"כל הגחלים כבו מבחוץ כבו מבפנים ואלו כבו מבחוץ ולא מבפנים" (רש"י, תהילים ק"כ,ד). המדרש מספר על זוג שהדליק מדורת רתמים, לאחר שנה הם שבו אל המקום , והגחלים עדיין בערו.
מקור מספר 1
(א) שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל־ה' בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי. ה' הַצִּ֣ילָה נַ֭פְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁ֑קֶר מִלָּשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה. ....חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שְׁנוּנִ֑ים עִ֝֗ם גַּחֲלֵ֥י רְתָמִֽים.... אֲֽנִי־שָׁ֭לוֹם וְכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר הֵ֝֗מָּה לַמִּלְחָמָֽה.
שאלות מנחות:
פשט- הסבירו את הפסוקים במילים שליכם
רמז- מה הצרה שבגללה דויד מתפלל אל ה'?
דרש- מה פירוש המילים "אני שלום- המה למלחמה"?
סוד- האם אתם הרגשתם פעם "צרה" בגלל "שפת שקר ולשון רמיה"? האם תהיו מוכנים לשתף את הסיפור האישי שליכם.
מקור מספר 2
קראו את שלושת המדרשים וענו על השאלות שבסופם.
למעוניינים- ניתן לחלק את הקבוצה לשלוש, ולבקש מכל חלק שילמד מדרש אחד. ובסוף לעשות "אסיף" ולשתף בתובנות השונות
ולמה נמשל הלשון לחץ ?
שאם ישלוף האדם החרב שבידו להרוג את חבירו הוא מתחנן לו ומבקש הימנו רחמים מתנחם ההורג ומחזיר החרב לנרתיקו. אבל החץ כיון שירה אותו והלך אפילו מבקש להחזירה אינו יכול להחזיר. לכך נאמר חצי גבור שנונים וגו'.
הרותם הזה מי שמדליקו גחליו אינם כבות. ומעשה היה בשני בני אדם שבאים במדבר וישבו תחת רותם אחד לקטו עצים מרותם ובשלו להם מה שיאכלו ואכלו והלכו להם. לאחר שנה באו למדבר באותו מקום הרותם ומצאו אפר ממה שהדליקו אמרו הרי י"ב חדש יש לנו משעברנו ואכלנו במקום הזה מששו באפר והלכו עליו ונכוו רגליהם מן הגחלים שתחת האפר לפי שאין נכבות. לכך נמשל לשון הרע כגחלי רתמים שנאמר חצי גבור שנונים .
"חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים": וּמָה רָאָה לְמָשְׁלָן בְּחֵץ מִכָּל כְּלֵי חרב?
אֶלָּא כָּל כְּלֵי חרב מַכִּין בִּמְקוֹמָם וְזֶה מַכֶּה מֵרָחוֹק, כָּךְ הוּא לָשׁוֹן הָרָע דְּאָמוּר בְּרוֹמִי וְקָטֵיל בְּסוּרְיָא (=שמדברים לשון הרע בסוריה והנפגע נמצא ברומא),
וְלֹא כְּכָל גֶּחָלִים אֶלָּא כְּגַחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁכָּל גֶּחָלִים כָּבִים מִבִּפְנִים, אֲבָל גַּחֲלֵי רְתָמִים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּבֶה מִבַּחוּץ עֲדַיִן הוּא בּוֹעֵר מִבִּפְנִים, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ וּמְפַיְסוֹ וְהוּא מִתְפַּיֵּס עֲדַיִן הוּא בּוֹעֵר מִבִּפְנִים.
מַעֲשֶׂה בְּרֹתֶם אֶחָד שֶׁהֵצִיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר וְהָיָה דּוֹלֵק שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, חֹרֶף וְקַיִּץ וָחֹרֶף.
מִי קָשָׁה, הַמַּכָּה בַּחֶרֶב אוֹ הַמַּכָּה בַּחֵץ?
הֱוֵי אוֹמֵר, הַמַּכָּה בַּחֵץ. שֶׁהַמַּכָּה בַּחֶרֶב, אֵינוֹ יָכֹל לְהָמִית אֶת חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קָרוֹב אֶצְלוֹ וְנָגַע בּוֹ. וְהַמַּכֶּה בַּחֵץ, אֵינוֹ כֵן אֶלָּא זוֹרֵק אֶת הַחֵץ וּמַכֶּה אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ. לָכֵן נִמְשָׁל מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע כְּחֵץ.
שאלות מנחות:
פשט- ספרו את המדרש (או המדרשים) במילים שליכם
רמז- למה לשון הרע נמשלה לחץ ולא לחרב? מה ההבדלים בין חרב לחץ? תנו מספר תשובות
דרש- למה לשון הרע נמשלה דווקא ל"גחלי רתמים"? מה מיוחד בגחלים האלו.
סוד- האם חוויתם פעם "חץ שנון" של לשון הרע? מה היה סוף הסיפור? (צריך לשנות את השאלה הזו...)
מקור 3
מי האיש החפץ חיים.
מילים: מהמקורות
לחן: ברוך חייט
ביצוע: עמיר בניון
משימה:
שבו תחת הרותם. האזינו לשיר. נסו לחשוב על סור מרע ועשה טוב
סור מרע- אטיך לדבר פחות לשון הרע
ועשה טוב- חשבו עלך משהו טוב שאתם רוצים להגיד למישהו...
