עץ האשל- המדבר מכניס אורחים- יאיר טיקטין

Byיאיר טיקטין

משימת או-די-טי:

משחקי אמון "וקבלת אורחים".

תתחלקו לזוגות...

עשו....

הוראות בטיחות:....

משימת התבוננות:
התבוננו בעץ- נסו לאמוד: מה הגובה של העץ? בן כמה העץ? מה הרוחב של הצמרת שלו? איזה צבעים יש בעץ? האם אתם מזהים פריחה או חרקים על העץ? איך נראים העלים של העץ?
התקרבו לעץ- האם אתם מרגישים הבדלי טמפרטורה בקרבת העץ? האם אתם שמים לב לפרטים נוספים? האם יש צמחיה נוספת תחת העץ?
געו בעץ- געו בגזע- האם הוא חלק או מחוספס? געו בעלים - האם אתם מרגישים את המליחות של העץ?

על עץ האשל
עץ האשל הוא עץ ירוק-עד ממשפחת האשליים. העץ יכול לחיות עד 150 שנה. עץ האשל מצטיין ביכלותו לשרוד בתנאי מדבר קשים, יש לו עלים מחטיים עם שטח פנים קטן שמונע אידוי נוזלים, מערכת שורשים עמוקה שיכולה להגיע למי התהום ויכולת הפרשת מלחים- העץ מפריש מלח מהעלים (לכן כשמנערים את העלים יוצא מלח) המלח סופח לחות במהלך הלילה ופולט את הקור במשך היום (לכן יותר קר סביב העץ). העץ נפוץ ברחבי הנגב בישראל והוא משמש כנקודת צל לבעלי חיים ולבני אדם במדבר הישראלי.

שלט הכניסה לישוב אשלים. האחזות נחל שהוקמה ברמת הנגב ב-1956. כיום מתגוריים בישוב כ-500 תושבים. בישוב יש כפר סטודנטים של תנועת אילים. סמוך לישוב יש תחנת כוח ירוקה שפועלת בעזרת מראות שמחממות דוד מים. הישוב נקרא על שם עצי האשל הרבים שנמצאים בסביבתו

מקור מספר 1

בראשית כ״א:ל״ג

וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃

Genesis 21:33

(1) The LORD took note of Sarah as He had promised, and the LORD did for Sarah as He had spoken. (2) Sarah conceived and bore a son to Abraham in his old age, at the set time of which God had spoken. (3) Abraham gave his newborn son, whom Sarah had borne him, the name of Isaac. (4) And when his son Isaac was eight days old, Abraham circumcised him, as God had commanded him. (5) Now Abraham was a hundred years old when his son Isaac was born to him. (6) Sarah said, “God has brought me laughter; everyone who hears will laugh with me.” (7) And she added, “Who would have said to Abraham That Sarah would suckle children! Yet I have borne a son in his old age.” (8) The child grew up and was weaned, and Abraham held a great feast on the day that Isaac was weaned. (9) Sarah saw the son whom Hagar the Egyptian had borne to Abraham playing. (10) She said to Abraham, “Cast out that slave-woman and her son, for the son of that slave shall not share in the inheritance with my son Isaac.” (11) The matter distressed Abraham greatly, for it concerned a son of his. (12) But God said to Abraham, “Do not be distressed over the boy or your slave; whatever Sarah tells you, do as she says, for it is through Isaac that offspring shall be continued for you. (13) As for the son of the slave-woman, I will make a nation of him, too, for he is your seed.” (14) Early next morning Abraham took some bread and a skin of water, and gave them to Hagar. He placed them over her shoulder, together with the child, and sent her away. And she wandered about in the wilderness of Beer-sheba. (15) When the water was gone from the skin, she left the child under one of the bushes, (16) and went and sat down at a distance, a bowshot away; for she thought, “Let me not look on as the child dies.” And sitting thus afar, she burst into tears. (17) God heard the cry of the boy, and an angel of God called to Hagar from heaven and said to her, “What troubles you, Hagar? Fear not, for God has heeded the cry of the boy where he is. (18) Come, lift up the boy and hold him by the hand, for I will make a great nation of him.” (19) Then God opened her eyes and she saw a well of water. She went and filled the skin with water, and let the boy drink. (20) God was with the boy and he grew up; he dwelt in the wilderness and became a bowman. (21) He lived in the wilderness of Paran; and his mother got a wife for him from the land of Egypt. (22) At that time Abimelech and Phicol, chief of his troops, said to Abraham, “God is with you in everything that you do. (23) Therefore swear to me here by God that you will not deal falsely with me or with my kith and kin, but will deal with me and with the land in which you have sojourned as loyally as I have dealt with you.” (24) And Abraham said, “I swear it.” (25) Then Abraham reproached Abimelech for the well of water which the servants of Abimelech had seized. (26) But Abimelech said, “I do not know who did this; you did not tell me, nor have I heard of it until today.” (27) Abraham took sheep and oxen and gave them to Abimelech, and the two of them made a pact. (28) Abraham then set seven ewes of the flock by themselves, (29) and Abimelech said to Abraham, “What mean these seven ewes which you have set apart?” (30) He replied, “You are to accept these seven ewes from me as proof that I dug this well.” (31) Hence that place was called Beer-sheba, for there the two of them swore an oath. (32) When they had concluded the pact at Beer-sheba, Abimelech and Phicol, chief of his troops, departed and returned to the land of the Philistines. (33) [Abraham] planted a tamarisk at Beer-sheba, and invoked there the name of the LORD, the Everlasting God. (34) And Abraham resided in the land of the Philistines a long time.

שאלות מנחות
פשט: מה מסופר בפסוק?
רמז: למה לדעתכם טרחה התורה לספר לנו על העץ שנטע אברהם?
דרש: האם לדעתכם אברהם הוא "תושב קבע" או "נווד"? מה לדעתכם היחס בין נטיעת העץ לבין העובדה שעל אברהם נאמר שהוא "הולך ונוסע הנגבה" (=נודד במרחבי הנגב)?
סוד: האם אתם נטעתם פעם עץ? ספרו...

מקור מספר 2

מדרש אגדה, בראשית כ״א:ל״ג:א׳-ב׳

ויטע אשל בבאר שבע. אש"ל ראשי תיבות: "אכילה "שתיה "לויה" (גירסא אחרת: אכילה, שתיה ולינה)
ויש אומרים אשל ממש.

שאלות מנחות:
פשט: הסברו את מדרש האגדה. מה פירוש "אכילה שתיה לויה".
רמז: על פי המדרש מה המשמעות של נטיעת האשל?
דרש: הרמב"ם בספר "משנה תורה" פסק:

"מצות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים ...והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה: מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלוה אותן, וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. מה לדעתיכם הכוונה בכך שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה?

סוד: ספרו על הכנסת אורחים שאתם חוויתם כאורחים או כמארחים.

הערה:
בתלוש המשכורת מופיע "הוצאות אש"ל"- הכוונה היא להוצאות של "אכילה, שתיה, לינה". המקור לביטוי זה הוא מהמדרש שמספר על נטיעת האשל על ידי אברהם ועל הכנסת האורחים של אברהם

מקור מספר 3

משימת סיום:
שבו תחת האשל
האיזנו לשיר של "צל ומי באר" של הדודאים (מילים של יורם טהרלב)
נסו לדמיין את אברהם שמכניס אורחים תחת האשל.
נסו לחשוב איזה אורח או אורחים אתם הייתם שמחים לארח בביתכם. האורח יכול להיות מישהו שהוא בן החיים או מישהו שכבר נפטר בעבר.
נסו לדמיין מה הייתם אומרים לאורח.
בסיום , תלוו את האורח בדמיון חזרה למקומו.

טקסט להרחבה:

תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ

הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת

וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק

אַתָּה לֹא סְתָם מַפְרִיעַ

הֵשַׁבְתִּי לוֹ

אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיּוּמִי

בָּרוּךְ הַבָּא

אווה קילפי. פינלנד. מאה 20 תרגום: רמי סע

שאלות מנחות :

פשט: הסברו את השיר במילים שליכם

דרש: האם האורח מפריע או לא?

רמז: קשרו את השיר לפתגם "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה"
סוד: האם חוויתם מתי שהוא מפגש מטלטל ? האם תוכלו לשתף את החוויה?

עץ אשל ענק בחאן בארותיים על יד גבול ישראל -מצרים