Serach bat Asher - The Transmitter of Secrets
(כה) וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃ (כו) וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פׇג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃ (כז) וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כׇּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃
(25) They went up from Egypt and came to their father Jacob in the land of Canaan. (26) And they told him, “Joseph is still alive; yes, he is ruler over the whole land of Egypt.” His heart went numb, for he did not believe them. (27) But when they recounted all that Joseph had said to them, and when he saw the wagons that Joseph had sent to transport him, the spirit of their father Jacob revived.
Added by: Kate Provance

(ט) ויכל יוסף לצוות אותם ויפן וישב מצרימה, ובני יעקב הלכו ארצה כנען בשמחה ובטובה אל יעקב אביהם. ויבואו עד גבול הארץ ויאמרו איש אל רעהו, מה נעשה בדבר הזה לפני אבינו. כי אם נבוא אליו פתאום ונגד לו הדבר ויבהל מאוד מדברינו, ולא יאבה לשמוע אלינו. וילכו להם עד קרבם אל בתיהם וימצאו את שרח בת אשר אשר יוצאת לקראתם, והנערה טובה עד מאוד וחכמה ויודעת לנגן בכינור. ויקראו אליה ותבוא אליהם ותשק להם, ויקחוה ויתנו לה כינור אחד לאמור. בואי נא לפני אבינו וישבת לפניו, והך בכינור ודיברת ואמרת כדברים האלה לפניו. ויצוו אותה ללכת אל ביתם, ותיקח הכינור ותמהר ותלך לפניהם ותשב אצל יעקב. ותיטיב הכינור ותנגן ותאמר בנועם דבריה, יוסף דודי חי הוא וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ולא מת. ותוסף ותנגן ותדבר כדברים האלה, וישמע יעקב את דבריה ויערב לו. וישמע עוד בדברה פעמיים ושלוש, ותבוא השמחה בלב יעקב מנועם דבריה ותהי עליו רוח אלוקים וידע כי כל דבריה נכונה. ויברך יעקב את שרח בדברה הדברים האלה לפניו ויאמר אליה, בתי אל ימשול מות בך עד עולם כי החיית את רוחי. אך דברי נא עוד לפניי כאשר דיברת, כי שמחתני בכל דברייך. ותוסף ותנגן כדברים האלה ויעקב שומע ויערב לו וישמח, ותהי עליו רוח אלוקים. עודנו מדבר עמה והנה בניו באו אליו בסוסים ומרכבות ובגדי מלכות, ועבדים רצים לפניהם. ויקם יעקב לקראתם וירא את בניו מלובשים בלבוש מלכות, וירא את כל הטובה אשר שלח יוסף אליהם. ויאמרו אליו, התבשר כי יוסף אחינו חי והוא המושל בכל ארץ מצרים, והוא אשר דיבר אלינו ככל אשר דיברנו אליך. וישמע יעקב את כל דברי בניו ויפג לבו אל דבריהם, כי לא האמין להם עד ראותו את כל אשר נתן להם יוסף ואשר שלח לו ואת כל האותות אשר דיבר יוסף אליהם. ויפתחו לפניו את שקיהם ויראוהו את כל אשר שלח יוסף, וידע יעקב כי נכונה דיברו וישמח מאוד על בנו.

(9) And when Joseph had finished giving them his orders, he turned: and went back into Egypt, ‎and the sons of Jacob went to the land of Canaan, in joy and happiness to their father. And ‎when they came to the boundaries of the land, they said to one another: What shall we do in ‎bringing this matter before our father? For if we impart it to him suddenly, and tell him all ‎about it, he will be greatly astounded at our words and he will refuse to listen to us. And when ‎they went on until they approached their houses they met Serach coming towards them, and ‎the damsel was exceedingly beautiful and wise, and a skilled player on the harp; and they ‎called her and she came unto them and she kissed them. And they took her and gave her a ‎harp saying unto her: Go, we pray thee, before our father and sit down before him and strike ‎this harp and speak unto him according to these words. And they instructed her concerning ‎what she had to say, and she hastened unto Jacob and she sat down before him. And she sang ‎and she played beautifully upon the harp, and she sang in the sweetness of her voice: Joseph ‎my uncle is alive and he reigneth over all the land of Egypt; he is not dead. And she often ‎repeated these words. And Jacob heard her words and it pleased him greatly, and when he ‎heard her sing it twice and three times, the heart of Jacob was possessed by joy, through the ‎sweetness of her voice, and the spirit of God came over him, and he knew that all her words ‎were true. And Jacob blessed Serach for singing these words before him, and he said: My ‎daughter, may death never prevail against thee forever, for thou hast revived my spirit, only ‎repeat thou this song once more before me, for thou hast caused me gladness with thy words. ‎And she sang once more the same words and Jacob listened, and he was pleased and he ‎rejoiced, and the spirit of God came over him. And while he was yet speaking with her, his ‎sons came before him with horses and chariots and royal garments and servants running ‎before them. And Jacob arose and went to meet them, and he saw his sons dressed in royal ‎garments and all the good things that Joseph sent unto them. And they said unto him: Be thou ‎informed that our brother Joseph liveth, and that he ruleth over the whole land of Egypt, and ‎it is he who hath spoken unto us all we have told unto thee. And Jacob heard all the words of ‎his sons and his heart fainted, for he believed them not, until he saw all that Joseph had given ‎unto them and all that Joseph had sent along with them, and all the signs he had spoken of ‎unto them. And they unpacked all the things before him, and they displayed all that Joseph ‎had sent, and they gave to every one of them what Joseph had sent him. And Jacob knew ‎that they had spoken the truth, and rejoiced greatly on account of his son.

מדרש הגדול, בראשית מ"ה:כ"ו


ויגדו לו לאמר 'עוד יוסף חי' רבנן אמרו אם אנו אומרים לו תחלה יוסף קים שמא תפרח נשמתו. מה עשו? אמרו לשרח בת אשר, "אמרי לאבינו יעקב שיוסף קים והוא במצרים. מה עשתה? המתינה לא עד שהוא עומד בתפלה ואמרה בלשון תימה:

- יוסף במצרים

- יולדו לו על ברכים

- מנשה ואפרים

פג לבו כשהוא עומד בתפלה. כיון שהשלים ראה העגלות, מיד "ותחי רוח יעקב אבינו" (שם).

Midrash HaGadol, Genesis 45:26


[The brothers said:]If we tell him right away, "Joseph is alive!" perhaps he will have a stroke [lit., his soul will fly away]. What did they do? They said to Serah, daughter of Asher, "Tell our father Jacob that Joseph is alive, and he is in Egypt." What did she do? She waited till he was standing in prayer, and then said in a tone of wonder, "Joseph is in Egypt/ There have been born on his knees/ Menasseh and Ephraim" [three rhyming lines]. His heart failed, while he was standing in prayer. When he finished his prayer, he saw the wagons: immediately the spirit of Jacob came back to life.(Translated by Avivah Zornberg in Genesis, the Beginning of Desire, p.281).

ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור הלך משה אצלה אמר לה כלום את יודעת היכן יוסף קבור אמרה לו ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר כדי שיתברכו מימיו הלך משה ועמד על שפת נילוס אמר לו יוסף יוסף הגיע העת שנשבע הקב"ה שאני גואל אתכם והגיעה השבועה שהשבעת את ישראל אם אתה מראה עצמך מוטב אם לאו הרי אנו מנוקין משבועתך מיד צף ארונו של יוסף

The Gemara asks: And from where did Moses our teacher know where Joseph was buried? The Sages said: Serah, the daughter of Asher, remained from that generation that initially descended to Egypt with Jacob. Moses went to her and said to her: Do you know anything about where Joseph is buried? She said to him: The Egyptians fashioned a metal casket for him and set it in the Nile [Nilus] River as an augury so that its water would be blessed. Moses went and stood on the bank of the Nile. He said to Joseph: Joseph, Joseph, the time has arrived about which the Holy One, Blessed be He, took an oath saying that I, i.e., God, will redeem you. And the time for fulfillment of the oath that you administered to the Jewish people that they will bury you in Eretz Yisrael has arrived. If you show yourself, it is good, but if not, we are clear from your oath. Immediately, the casket of Joseph floated to the top of the water.

(יח) ט׳ נכנסו בחייהם בג״ע. ואלו הן חנוך בן ירד ואליהו ומשיח ואליעזר עבד אברהם וחירם מלך צור ועבד מלך הכושי ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא ובתיה בת פרעה וסרח בת אשר ויש אומרים אף ר׳ יהושע בן לוי:

Nine people entered Gan Eden alive, namely: Enoch son of Jared, Elijah, the Messiah, Eliezer the servant of Abraham, Hiram king of Tyre and Eved-Melech the Ethiopian, Jabez the [grand]son of <Rabbi> Judah <HaNasi> (see I Chronicles 4:9-10), Batya the daughter of Pharaoh, and Serach bat Asher, and some say also Rabbi Joshua ben Levi.

(יז) וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל׃
(17) Asher’s sons: Imnah, Ishvah, Ishvi, and Beriah, and their sister Serah. Beriah’s sons: Heber and Malchiel.
(מד) בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי׃ (מה) לִבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה לְחֶ֕בֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּיאֵלִֽי׃ (מו) וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃ (מז) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ס)
(44) Descendants of Asher by their clans: Of Imnah, the clan of the Imnites; of Ishvi, the clan of the Ishvites; of Beriah, the clan of the Beriites. (45) Of the descendants of Beriah: Of Heber, the clan of the Heberites; of Malchiel, the clan of the Malchielites.— (46) The name of Asher’s daughter was Serah.— (47) These are the clans of Asher’s descendants; persons enrolled: 53,400.
(א) ושם בת אשר שרח. לְפִי שֶׁהָיְתָה קַיֶּמֶת בְּחַיֶּיהָ מְנָאָהּ כָּאן (סדר עולם):
(1) ושם בת אשר שרה AND THE NAME OF THE DAUGHTER OF ASHER WAS SERAH — Because she still remained alive after all these long years (Sotah 13a) it exceptionally mentions her here (Seder Olam 89).

וילך אשר ויקח את עדון בת אפלל בן הדר בן ישמעאל לאישה, ויביאה ארצה כנען. ותמת עדון אשת אשר בימים ההם, אין לה ולד. ויהי אחרי מות עדון, וילך אשר אל עבר הנהר ויקח את הדורה בת אבימאל בן עבר בן שם לו לאישה. והנערה טובת מראה ובעלת שכל, ותהי למלכיאל בן עילם בן שם לאישה. ותלד הדורה למלכיאל בת, ויקרא את שמה סרח. וימת מלכיאל אחרי כן, ותלך הדורה ותשב בית אביה. ויהי אחרי מות אשת אשר, וילך ויקח את הדורה לאישה ויביאה ארצה כנען. ותבוא גם סרח בתה עמה והיא בת שלוש שנים, ותגדל הנערה בבית יעקב. והנערה טובת מראה ותלך בדרכי בני יעקב בקדושה לא חסרה דבר, ויתן לה ה׳ חוכמה ושכל. ותהר הדורה אשת אשר ותלד לו את ימנה וישוה וישוי ובריעה, בנים ארבעה.

Asher went and took Adun daughter of Apalel sone of Hadar son of Ishmael as his wife, and brought her to the land of Canaan. But Adun the wife of Asher died at that time without issue. After the death of Adun, Asher went across the River [Euphrates] and took Hadurah daughter of Avimal son of Ever son of Shem as his wife. Now the maiden was of comely appearance and intelligent, and she had been wife to Malchiel son of Elam son of Shem. Hadurah had borne a daughter to Malchiel, and he named her Serach. Malchiel died after that, and Hadurah returned to dwell in her father's house.

So it was, that after the death of Asher's wife he went and took Hadurah for a wife, and brought her to ‎the land of Canaan. And Serach her daughter came with her also, and she was three ‎years old; and the damsel was brought up in Jacob's house. And the damsel was of comely ‎appearance, and she went in the holy ways of the children of Jacob, lacking in no point, and the Lord gave her ‎wisdom and understanding. And Hadurah, the wife of Asher, conceived and bare unto him ‎Yimnah, and Yishvah, and Yishvi and Beriah; four sons.

(כד) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ (כה) וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃ (כו) וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם׃
(24) At length, Joseph said to his brothers, “I am about to die. God will surely take notice of you and bring you up from this land to the land that He promised on oath to Abraham, to Isaac, and to Jacob.” (25) So Joseph made the sons of Israel swear, saying, “When God has taken notice of you, you shall carry up my bones from here.” (26) Joseph died at the age of one hundred and ten years; and he was embalmed and placed in a coffin in Egypt.
(יט) וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃
(19) And Moses took with him the bones of Joseph, who had exacted an oath from the children of Israel, saying, “God will be sure to take notice of you: then you shall carry up my bones from here with you.”

(יז) ר' אליעזר אומר, חמשה אותיות שנכפלו בכל האותיות שבתורה כלם לסוד גאולות ... פ"א פ"א בו נגאלו אבותינו ממצרים שנ' פקוד פקדתי ... וכלם לא נמסרו אלא לאברהם אבינו ואברהם מסרן ליצחק ויצחק מסרן ליעקב ויעקב מסר סוד הגאולה ליוסף שנ' ואלהים פקוד יפקוד אתכם ויוסף בנו מסר סוד הגאולה לאחיו ואמ' להם פקוד יפקוד אלהים אתכם ואשר מסר סוד הגאולה לסרח בתו. וכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם, הלכו אצל סרח בת אשר. אמרו לה, בא אדם אחד אצלנו ועשה אותות לעינינו כך וכך, אמרה להם, אין באותות האלו ממש. אמרו לה, והרי אמר פקוד יפקוד אלהים אתכם. אמרה להם, הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים, שכן שמעתי מאבא פ"ה ופ"ה פקוד יפקוד, מיד האמינו העם באלהיהם ובשלוחו, שנ' ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו.

(17) Rabbi Eliezer said: The five letters of the Torah, which alone of all the letters in the Torah are of double (shape), all appertain to the mystery of the Redemption. ... With "Pê" "Pê" Israel was redeemed from Egypt, as it is said, "I have surely visited you, (Paḳôd Paḳadti) and (seen) that which is done to you in Egypt, and I have said, I will bring you up out of the affliction of Egypt" (Ex. iii. 16, 17). ... These letters were delivered only to our father Abraham. Our father Abraham delivered them to Isaac, and Isaac (delivered them) to Jacob, and Jacob delivered the mystery of the Redemption to Joseph, as it is said, "But God will surely visit (Paḳôd yiphḳôd) you" (Gen. 1. 24). Joseph his son delivered the secret of the Redemption to his brethren. Asher, the son of Jacob, delivered the mystery of the Redemption to Serach his daughter. When Moses and Aaron came to the elders of Israel and performed the signs in their sight, the elders of Israel went to Serach, the daughter of Asher, and they said to her: A certain man has come, and he has performed signs in our sight, thus and thus. She said to them: There is no reality in the signs. They said to her: He said "Paḳôd yiphḳôd"—"God will surely visit you" (ibid.). She said to them: He is the man who will redeem Israel in the future from Egypt, for thus did I hear, ("Paḳôd Paḳadti") "I have surely visited you" (Ex. iii. 16). Forthwith the people believed in their God and in His messenger, as it is said, "And the people believed, and when they heard that the Lord had visited the children of Israel" (ibid. iv. 31).

(כה) ... שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן אלו הם שרח דכתיב אנכי שלומי אמוני ישראל אני שהשלמתי מנין הנכנסים לגן עדן. ...

Seven people entered Gan Eden alive, namely: Serach, as it says, I am one of those who seek the welfare of the faithful in Israel. I am the one who completed the number of those who entered Gan Eden...

(א) וְשָׁ֨ם נִקְרָ֜א אִ֣ישׁ בְּלִיַּ֗עַל וּשְׁמ֛וֹ שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִ֖י אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י וַיִּתְקַ֣ע בַּשֹּׁפָ֗ר וַ֠יֹּאמֶר אֵֽין־לָ֨נוּ חֵ֜לֶק בְּדָוִ֗ד וְלֹ֤א נַֽחֲלָה־לָ֙נוּ֙ בְּבֶן־יִשַׁ֔י אִ֥ישׁ לְאֹהָלָ֖יו יִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) וַיַּ֜עַל כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד אַחֲרֵ֖י שֶׁ֣בַע בֶּן־בִּכְרִ֑י וְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ דָּבְק֣וּ בְמַלְכָּ֔ם מִן־הַיַּרְדֵּ֖ן וְעַד־יְרוּשָׁלִָֽם׃ ... (יד) וַֽיַּעֲבֹ֞ר בְּכָל־שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָבֵ֛לָה וּבֵ֥ית מַעֲכָ֖ה וְכָל־הַבֵּרִ֑ים (ס) ויקלהו [וַיִּקָּ֣הֲל֔וּ] וַיָּבֹ֖אוּ אַף־אַחֲרָֽיו׃ (טו) וַיָּבֹ֜אוּ וַיָּצֻ֣רוּ עָלָ֗יו בְּאָבֵ֙לָה֙ בֵּ֣ית הַֽמַּעֲכָ֔ה וַיִּשְׁפְּכ֤וּ סֹֽלְלָה֙ אֶל־הָעִ֔יר וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּחֵ֑ל וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־יוֹאָ֔ב מַשְׁחִיתִ֖ם לְהַפִּ֥יל הַחוֹמָֽה׃ (טז) וַתִּקְרָ֛א אִשָּׁ֥ה חֲכָמָ֖ה מִן־הָעִ֑יר שִׁמְע֤וּ שִׁמְעוּ֙ אִמְרוּ־נָ֣א אֶל־יוֹאָ֔ב קְרַ֣ב עַד־הֵ֔נָּה וַאֲדַבְּרָ֖ה אֵלֶֽיךָ׃ (יז) וַיִּקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וַתֹּ֧אמֶר הָאִשָּׁ֛ה הַאַתָּ֥ה יוֹאָ֖ב וַיֹּ֣אמֶר אָ֑נִי וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ שְׁמַע֙ דִּבְרֵ֣י אֲמָתֶ֔ךָ וַיֹּ֖אמֶר שֹׁמֵ֥עַ אָנֹֽכִי׃ (יח) וַתֹּ֖אמֶר לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֨ר יְדַבְּר֤וּ בָרִֽאשֹׁנָה֙ לֵאמֹ֔ר שָׁאֹ֧ל יְשָׁאֲל֛וּ בְּאָבֵ֖ל וְכֵ֥ן הֵתַֽמּוּ׃ (יט) אָנֹכִ֕י שְׁלֻמֵ֖י אֱמוּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֗שׁ לְהָמִ֨ית עִ֤יר וְאֵם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לָ֥מָּה תְבַלַּ֖ע נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה׃ (פ) (כ) וַיַּ֥עַן יוֹאָ֖ב וַיֹּאמַ֑ר חָלִ֤ילָה חָלִ֙ילָה֙ לִ֔י אִם־אֲבַלַּ֖ע וְאִם־אַשְׁחִֽית׃ (כא) לֹא־כֵ֣ן הַדָּבָ֗ר כִּ֡י אִישׁ֩ מֵהַ֨ר אֶפְרַ֜יִם שֶׁ֧בַע בֶּן־בִּכְרִ֣י שְׁמ֗וֹ נָשָׂ֤א יָדוֹ֙ בַּמֶּ֣לֶךְ בְּדָוִ֔ד תְּנֽוּ־אֹת֣וֹ לְבַדּ֔וֹ וְאֵלְכָ֖ה מֵעַ֣ל הָעִ֑יר וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־יוֹאָ֔ב הִנֵּ֥ה רֹאשׁ֛וֹ מֻשְׁלָ֥ךְ אֵלֶ֖יךָ בְּעַ֥ד הַחוֹמָֽה׃ (כב) וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל־כָּל־הָעָ֜ם בְּחָכְמָתָ֗הּ וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת־רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן־בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל־יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ מֵֽעַל־הָעִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ (ס)

(1) A scoundrel named Sheba son of Bichri, a Benjaminite, happened to be there. He sounded the horn and proclaimed: “We have no portion in David, No share in Jesse’s son! Every man to his tent, O Israel!” (2) All the men of Israel left David and followed Sheba son of Bichri; but the men of Judah accompanied their king from the Jordan to Jerusalem. ... (14) [Sheba] had passed through all the tribes of Israel up to Abel of Beth-maacah; and all the Beerites assembled and followed him inside. (15) [Joab’s men] came and besieged him in Abel of Beth-maacah; they threw up a siegemound against the city and it stood against the rampart. All the troops with Joab were engaged in battering the wall, (16) when a clever woman shouted from the city, “Listen! Listen! Tell Joab to come over here so I can talk to him.” (17) He approached her, and the woman asked, “Are you Joab?” “Yes,” he answered; and she said to him, “Listen to what your handmaid has to say.” “I’m listening,” he replied. (18) And she continued, “In olden times people used to say, ‘Let them inquire of Abel,’ and that was the end of the matter. (19) I am one of those who seek the welfare of the faithful in Israel. But you seek to bring death upon a mother city in Israel! Why should you destroy the LORD’s possession?” (20) Joab replied, “Far be it, far be it from me to destroy or to ruin! (21) Not at all! But a certain man from the hill country of Ephraim, named Sheba son of Bichri, has rebelled against King David. Just hand him alone over to us, and I will withdraw from the city.” The woman assured Joab, “His head shall be thrown over the wall to you.” (22) The woman came to all the people with her clever plan; and they cut off the head of Sheba son of Bichri and threw it down to Joab. He then sounded the horn; all the men dispersed to their homes, and Joab returned to the king in Jerusalem.

(א) אנכי שלומי אמוני ישראל. אני מבני העיר, ששלמים ונאמנים לישראל ולמלך ומדרש אגדה (בראשית רבה צד ט, ובילקוט שמעוני כא): סרח בת אשר היתה, אני השלמתי נאמן לנאמן, על ידי נגלה ארונו של יוסף למשה, אני הגדתי ליעקב כי יוסף חי:

(1) I am [of the] loyal and trustworthy in Israel. I am from the people of the city that are loyal and faithful to Israel and to the king. An Aggadic Midrash [states:] this was Serach, the daughter of Asher. I delivered the faithful to the faithful: Through me, the location of Joseph's coffin was revealed to Moses. I told Jacob that Joseph was alive.

(ט) כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה וגו' וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ וגו' (בראשית מו, כו כז), רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אָדָם נוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה כּוֹסוֹת וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן לוֹ אַף שְׁלשָׁה וְהוּא מוֹנֶה אוֹתָם שִׁבְעִים, אֶלָּא זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁהִשְׁלִימָה מִנְיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרָיִם. ... וְיֵשׁ אוֹמְרִים סֶרַח בַּת אָשֵׁר הִשְׁלִימָה עִמָּהֶן אֶת הַמִּנְיָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כ, טז יז): וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן הָעִיר וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַאַתָּה יוֹאָב, אָמְרָה שִׁמְךָ יוֹאָב לוֹמַר שֶׁאַתָּה אָב לְיִשְׂרָאֵל וְאֵין אַתָּה אֶלָּא קוֹצֵר וְלֵית אַתְּ לְפוּם שְׁמָךְ, וְלֵית אַתְּ וְדָוִד בְּנֵי תוֹרָה, עַד כָּאן תַּמּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא כְתִיב (דברים כ, י): כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, וְאָמַר לָהּ מַאן אַתְּ, אָמְרָה לֵיהּ (שמואל ב כ, יט): אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי הוּא שֶׁהִשְׁלַמְתִּי מִנְיָינָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, אֲנִי הוּא שֶׁהִשְׁלַמְתִּי נֶאֱמָן לְנֶאֱמָן, יוֹסֵף לְמשֶׁה, מָה (שמואל ב כ, יט): אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְלִי שֶׁאֲנִי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל, מִיָּד (שמואל ב כ, כ): וַיַּעַן יוֹאָב וַיֹּאמַר חָלִילָה חָלִילָה לִי וגו', חָלִילָה חָלִילָה שְׁתֵּי פְּעָמִים, חָלִילָה לְדָוִד, חָלִילָה לְיוֹאָב, חָלִילָה לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, אֶלָּא (שמואל ב כ, כא): לֹא כֵן, אֶלָּא (שמואל ב כ, כא): כִּי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶךְ בְּדָוִד, ... (שמואל ב כ, כא): וַתֹּאמֶר הִנֵּה רֹאשׁוֹ מֻשְׁלָךְ אֵלֶיךָ, מְנָא יָדְעָה, אֶלָּא אָמְרָה כָּל דְּמַחְצִיף אַפֵּיהּ בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מֵרִים הוּא רֵאשֵׁיהּ מִלְּעֵיל, מִיָּד (שמואל ב כ, כב): וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל כָּל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ, אָמְרָה לְהוֹן לֵית אַתּוּן יָדְעִין מִלַּיָּא דְדָוִד, הֵידָא אֻמָּה קָמַת בְּהוֹן הֵידָא מַלְכוּתָא קָמַת בְּהוֹן, אָמְרִין לָהּ וּמַהוּ בָּעֵי, אָמְרָה לְהוֹן אֶלֶף גּוּבְרִין, וְלָא טָב אֶלֶף גּוּבְרִין מִלְּמֶחָרְבָה מְדִינַתְכוֹן, אֲמָרוּ לָהּ כָּל חַד וְחַד לֵיהַב לְפוּם מַה דְּאִית לֵיהּ. אָמְרָה לְהוֹן דִּלְמָא אַגַּב פִּיּוּסָא שָׁבֵיק צִבְחַר. עָבְדָא נַפְשָׁהּ כְּמָה דְאָזְלָא מְפַיְסָא וְהָדְרָה מֵאֶלֶף לַחֲמֵשׁ מְאִין, לְמֵאָה, לַעֲשָׂרָה, לְחַד וְהוּא אַכְסַנָּאי, וּמַנּוֹ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי, מִיָּד וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ.

All the souls belonging to Jacob ... were sixty-six. And the sons of Joseph ... were two souls. All the souls of the house of Jacob that came into Egypt were seventy souls (Gen. 46:26-7). R. Levi said in the name of R. Samuel b. Nahman: Have you ever seen a man give his neighbour sixty-six glasses, then give him another three, and count them seventy? But the extra one is Jochebed, who made up the number of Israel [to seventy] in Egypt. ...

Some say that Serah the daughter of Asher made up the number [of seventy]. Thus it is written, Then cried a wise woman out of the city: "Listen! Listen! Tell Joab to come over here so I can talk to him.” He approached her, and the woman asked, “Are you Joab?” Your name is Joab, meaning that you are a father (av) to Israel, whereas in fact you are just a reaper, and do not fit your name. Are you and David not scholars of Torah? Have words of Torah already come to an end? Is it not written, When you draw near to a city to to fight against it, offer it terms of peace (Deut. 20:10). "Who are you, then?" He asked her. I am of those who are peaceable and faithful in Israel, She replied; It is I who made up the numbers of Israel in Egypt; it is I who delivered the faithful to the faithful: Joseph to Moses. Do you seek to destroy a city and I, who am a mother in Israel? Immediately Joab replied, “Far be it, far be it from me! He repeated far be it twice: far be it from David, far be it from Joab, far be it from the kingdom of the house of David. Not at all! But a certain man from the hill country of Ephraim, named Sheba son of Bichri, has rebelled against the King, against David. ... The woman assured Joab, "His head shall be thrown to you". How did she know this? She spoke thus: He who is insolent toward the royal house of David shall be decapitated by divine decree. Thereupon The woman came to all the people with her clever plan. "Do you not know David's record?" she urged them. "Which people has [successfully] resisted him, which kingdom has resisted him?" "What does he demand?" they asked her. "A thousand men," she replied, "and is it not better [to sacrifice] a thousand men than that your city be destroyed?" "Let everyone give according to his means," they proposed. "Perhaps he can be persuaded to forgo a little," she told them. She then pretended to go and appease him, and returned with the number reduced from a thousand to five hundred, then to one hundred, to ten, and finally to tone, who was a lodger there, and who was he? Sheba the son of Bichri. Forthwith, then they cut off the head of Sheba the son of Bichri.

(ה) (משלי לא כט): "רבות בנות עשו חיל": ... "פיה פתחה בחכמה" - זו אשה חכמה, שאמרה (שמואל ב כ טז): "שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך", שהצילה את העיר בחכמתה, וזו היתה סרח בת אשר.

(5) Many women have done well (Proverbs 31:29): ... "She opens her mouth with wisdom" - this is the wise woman who said (II Samuel 20:16), “Listen, listen! Please tell Yoav, 'Come over here and I will speak to you,'” who saved the city with her wisdom; and this was Serach the daughter of Asher.

(ב) דַּיְינוּ דִּינֵיהּ, וְנַפְקוּ כָּל בְּנֵי מְתִיבְתָּא. וַאֲנָא שָׁאִילְנָא רְשׁוּ, דְּהָא בְּרֵיהּ דְּיוֹחָאי, שָׁאִיל שְׁאֶלְתָּא דָּא. וְעַל דָּא אַחְזִיוּ לִי, מַה דְּלָא יְדַעְנָא מִקַּדְמַת דְּנָא. אִי רִבִּי, שִׁית הֵיכָלִין אַחְזִיוּ לִי, בְּכַמָּה עִנּוּגִין וְעִדּוּנִין, בַּאֲתָר דְּפָרוֹכְתָּא פְּרִישָׁא בְּגִנְתָּא. דְּהָא מֵהַהוּא פָּרוֹכְתָּא וּלְהָלְאָה, לָא עָאלִין דְּכוּרִין כְּלַל.

(2) They issued the ruling, and all the [other] students of the Yeshiva left. I requested permission, since [Shimon] Bar Yochai had asked the same question, and I was therefore shown what I had not known before: Oh, my teacher -- there were six chambers shown to me [though only four are described here], with so many delights and pleasures! These were from that curtain-divider and beyond, where no males at all may go up.

פסקא יא אות יג (יג) ר' יוחנן הוה יתיב דרש כיצד היו המים עשויין לישר' כחומה דרש ר' יוחנן כאילין קנקילייא אדיקת שרח בת אשר ואמרת תמן הוינא ולא הוון אלא כאילין אמפומטא

(11:13) Rabbi Johanan sat [in the teacher's seat] and expounded how the waters [of the Red Sea] became like a wall for Israel. Even as Rabbi Johanan was explaining that the wall of water looked like latticework, Serach bat Asher looked down [so Mandelbaum and Braude; Jastrow: "grew angry"] and said, "I was there, and the waters were, rather, like shining windows." [So Mandelbaum; Jastrow emends to istrophomata "like doors turning in sockets" and Braude emends to phasmata "something resembling [water]".]

(ה) בְּהֵיכָלָא אַחֲרָא, אִית סֶרַח בַּת אָשֵׁר, וְכַמָה נָשִׁין רִבּוֹא וְאַלְפִין בַּהֲדָהּ. תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא מַכְרִיזִין קַמֵּה, הָא דִּיּוּקְנָא דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא אָתָא, וְאִיהִי חַדָּאת, וְנַפְקַת לְגַבֵּי פַּרְגּוֹדָא חֲדָא דְּאִית לָהּ, וְחָמָאת נְהִירוּ דְּדִיּוּקְנָא דְּיוֹסֵף, וְחַדָּאת, וְסָגִידַת לְגַבֵּיהּ, וְאָמָרְת, זַכָּאָה הַאי יוֹמָא, דְּאִתְּעָרִית בְּשׂוֹרָה דִּילָךְ לְגַבֵּי סָבָאי. לְבָתַר אַהֲדְרַת לְגַבֵּי שְׁאַר נָשִׁין, וּמִשְׁתַּדְּלִין בְּתוּשְׁבְּחָן דְּמָארֵי עָלְמָא, וּלְאוֹדָאָה שְׁמֵיהּ. וְכַמָּה דּוּכְתִּין וְחֵידוּ, אִית לְכָל חֲדָא וַחֲדָא. וּלְבָתַר אֲהְדְרָן לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וּבְטַעְמַיְיהוּ.

(5) In another chamber, there is Serach bat Asher, and many myriads and thousands of women with her. Three times a day, the announcement comes: The likeness of Yosef the tzadik is coming! With joy she goes out, to that curtained area which is dedicated to her, and observes the light of the likeness of Yosef. With joy she bows before it, saying, "Happy was that day, when I gave the tidings before my grandfather [that you were still alive]!" Then she returns to the rest of the women, and they delve into the praises of the Ruler of the world, and praise the Name. How many places and joys each and every one of them has! Then they return and delve into the precepts of Torah, along with their meanings.

The Persian Jews of the city of Isfahan believed that Serah bat Asher actually lived among them until she died in a great fire in their synagogue in the twelfth century CE. This synagogue and its successors were subsequently known as the Synagogue of Serah Bat Asher. In the Jewish cemetery of Isfahan, there was to be found, at least until the end of the nineteenth century, a tombstone marking the final resting place of "Serah the daughter of Asher the son of our Patriarch Jacob" who died in the year equivalent to 1133 CE. This alleged gravesite was marked by a small mausoleum known as heder Serah ("Serah's Room"), which remained for centuries one of the best known pilgrimage sites for the Jews of Persia. In the Iranian exile, Jews were accustomed to prostrate themselves at the gravestone of Serah, as they now customarily pray here in Israel at the Tomb of our Matriarch Rachel near Bethlehem. Like the tomb of Rachel, that of Serah is also located in a "room" (i.e., a mausoleum). This room is believed to have wondrous doorposts and only people of good character and deeds may enter; but the way in shrinks before anyone else and prevents them from entering.

Marc Bregman, Serah bat Asher: Biblical Origins, Ancient Aggadah and Contemporary Folklore, The Bilgray Lectureship, booklet published and distributed by the University of Arizona, 1997 [reprinted in New Harvest (St. Louis: The Brodsky Library Press, 2005)].