אחת מדרכי הקידושין מתבצעת באמצעות כסף: האיש נותן לאישה כסף (או שווה-כסף) - במיוחד למטרת הקידושין- ואומר "אמירת קידושין". פעולת הקִניין "קושרת" את האישה מבחינה משפטית והופכת אותה ל"אשת-איש" על כל המשתמע מכך.
האשה נקנית בשלש דרכים
וקונה את עצמה בשתי דרכים.
נקנית- בכסף בשטר בביאה.
בכסף כיצד? נתן לה כסף או שוה כסף,
אמר לה: 'הרי את מקודשת לי'
'הרי את מאורסת לי'
'הרי את לי לאינתו'
- הרי זו מקודשת.
אבל נתנה היא לו כסף או שוה כסף
ואמרה לו:
'הריני מאורסת לך'
'הריני מקודשת לך'
'הריני לך לאינתו'
-אינה מקודשת.
(1) A woman can be acquired in three ways anbd can acquire herself in two ways. She is acquired by money, document, or intercourse. By money, how so? If he gave her money or valuables and told her "[with this] you are sanctified unto me", "[with this] you are betrothed to me", "[with this] you are my wife", she is married to him, but if she gave him money or valuables and said "[with this] I am sanctified unto you", "[with this] I am betrothed to you", "[with this] I am your wife", she is not married to him. By document, how so? Need I say if the document is valuable? She would be married by the value of it. Rather say that even if he wrote it on clay or paper and gave it to her she is married to him. Intercourse - the rule is that intercourse for the sake of marriage renders her married but if it is not for the sake of marriage she is not married.
(11) One who does one mitzvah, it is good for them, and lengthens their days, and they'll inherit the land. And anyone who does one aveirah, it is bad for them, and shortens their days, and they will not inherit the land. About this it is said, "And one sin can destroy much good" (Ecclesiastes 9:18)—with a single sin this one can remove from themselves much good. One should always see oneself as if they were half innocent and half guilty. If they do one mitzvah, they are happy that they moved themselves to the side of innocence. If they do one aveirah, woe to them that they moved themselves to the side of guilt. About this it is said, "And one sin can destroy much good" (Ecclesiastes 9:18)—with a single sin this one can remove from themselves much good. Rabbi Shimon ben Lazar says in the name of Rabbi Meir: The individual is judged after the majority, and the world is judged after the majority. One should always see oneself as if they were half innocent and half guilty, and the word [as if it were] half innocent and half guilty. If they do one mitzvah, they are happy that they moved themselves and the world to the side of innocence. If they do one aveirah, woe to them that they moved themselves and the world to the side of guilt. About this it is said, "And one sin can destroy much good" (Ecclesiastes 9:18)—with a single sin this one can remove from themselves much good. Rabbi Shimon says: Someone who was righteous all their days, and in the end rebelled—they lose it all, as it says, "The righteousness of the righteous person will not save them in the day of their guilt" (Ezekiel 33:12). Someone who was evil all their days and did teshuvah at the end, God will receive them, as it is said, "And the wickedness of the wicked person will not conquer them on the day they return from their wickedness" (Ezekiel 33:12). Anyone who is occupied with Scripture, with recitation, and with a career, about this it is said, "The threefold cord (hut) will not be quickly severed" (Ecclesiastes 4:12).
התוספתא: קובץ של ברייתות (משניות חיצוניות) מתקופת התנאים בארץ ישראל, הערוך כמו המשנה (בשפה העברית): לפי סדרים, מסכתות, פרקים והלכות. ההלכות שבתוספתא ("התוספת") מוסיפות ומרחיבות על המשניות: נימוקים, מקרים נוספים, דעות שונות, פרטים, שמות של תנאים ועוד.
עיון ודיון
1. מה מוסיפה ההלכה שבתוספתא על זו שבמשנה?
2. התוספתא מנסחת שתי פעולות שעל הגבר לעשות, כדי שהאישה תהיה מקודשת.
מהן הפעולות?
3. הציגו את ההבדלים בין האיש והאישה בכל הנוגע לפעולה המשפטית של הקידושין.
4. נסו לנסח חוק מקורי הנוגע לקידושין היום: מהן הפעולות המשפטיות שהייתם כוללים בחוק? מי עושה אותן? הסבירו ונמקו!
תנו רבנן
(אמר לה:) התקדשי לי במנה (ואמרה לו:) תנם על גבי סלע- אינה מקודשת
ואם היה סלע שלה- מקודשת.
בעי רב ביבי: סלע של שניהם מהו?
תיקו
(אמר לה:) התקדשי לי בככר (ואמרה לו:) תנהו לכלב- אינה מקודשת
ואם היה כלב שלה- מקודשת.
בעי רב מרי: כלב רץ אחריה מהו?
בההוא הנאה דקא מצלה נפשה- מיניה גמרה ומקניא ליה נפשה
או דלמא מצי אמרה ליה מדאורייתא חיובי מחייבת לאצולן?
תיקו
(אמר לה:) התקדשי לי בככר (ואמרה לו:) תנהו לעני- אינה מקודשת
אפילו עני הסמוך עלה.
מאי טעמא?
אמרה ליה כי היכי דמחייבנא ביה אנא הכי מחייבת ביה את.
ההוא גברא דהוה קא מזבין חומרי פתכייתא,
אתאי ההיא איתתא אמרה ליה : הב לי חד שוכא
אמר לה: אי יהבינא ליך מיקדשת לי?
אמרה ליה: הבה מיהבה
אמר רב חמא: כל הבה מיהבה לאו כלום הוא.
ההוא גברא דהוה קא שתי חמרא בחנותא
אתאי ההיא איתתא
אמרה ליה: הב לי חד כסא
אמר לה: אי יהיבנא ליך מיקדשת לי?
אמרה ליה: אשקויי אשקיין.
אמר רב חמא: כל אשקויי אשקיין לאו כלום הוא.
ההוא גברא דהוה קא שדי תמרי מדקלא
אתאי ההיא איתתא
אמרה ליה: שדי לי תרתי
אמר לה: אי שדינא ליך מיקדשת לי?
אמרה ליה: שדי מישדא.
אמר רב זביד כל שדי מישדא לאו כלום הוא.
איבעיא להו הב אשקי ושדי מהו?
אמר רבינא: מקודשת
רב סמא בר רקתא אמר: תגא דמלכא אינה מקודשת
והלכתא- אינה מקודשת .
ביאור:
תנו רבנן [שנו חכמים]: אמר לאשה "התקדשי לי במנה" [מאה זוזים]
ואמרה לו "תנם על גבי סלע"— אינה מקודשת.
ואם היה סלע זה שלה — הריהי מקודשת.
בעי [שאל] רב ביבי: אם היה הסלע של שניהם, מהו?
השאלה הזו לא נפתרה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.
אמר לה" התקדשי לי בככר",
אמרה לו:"תנהו לכלב"
— אינה מקודשת.
ואם היה כלב זה שלה — מקודשת.
בעי [שאל] רב מרי: ואם היה כלב רץ אחריה לנשכה ואמרה לו תן את הככר לכלב, מהו הדין?
וצדדי השאלה: האם בההוא [באותה] הנאה דקא מצלה נפשה מיניה [שהיא מצילה את עצמה ממנו, מן הכלב] גמרה ומקניא ליה נפשה [גומרת בלבה ומקנה לו, לנותן הככר, את עצמה לקידושין],
או דלמא מצי אמרה ליה [שמא יכולה לומר לו]:
מדאורייתא חיובי מחייבת לאצולן [מדין התורה הלא חייב אתה להציל אותי] משום "לא תעמוד על דם רעך", ואינה חייבת לו דבר, ואינה מקודשת על ידי ככר זו?
אף בעיה זו לא נפתרה ועל כן תיקו [תעמוד] השאלה במקומה.
אמר לאשה "התקדשי לי בככר"
ואמרה לו "תנהו לעני"— אינה מקודשת, אפילו היה זה עני הסמוך עלה [עליה] שהיא רגילה לספק לו את מזונותיו.
מאי טעמא [מה טעם] הדבר? אמרה ליה[יכולה היא לומר לו]: כי היכי דמחייבנא ביה אנא הכי מחייבת ביה את [כשם שאני מחויבת בו לתת לו צדקה כך מחויב אתה בו] ואין זו נחשבת כנתינה לאשה שתתקדש בה.
מסופר: ההוא גברא דהוה קא מזבין [אדם אחד שהיה מוכר]
חומרי פתכייתא [מחרוזות של זכוכית].
אתאי ההיא איתתא [באה אשה אחת], אמרה ליה [לו]: הב [תן] לי חד שוכא [ענף (מחרוזת) אחד].
אמר לה: אי יהבינא ליך מיקדשת [אם אתן לך אותה האם תתקדשי לי [בה?]
אמרה ליה [לו] בלגלוג:הבה מיהבה [תן תן] והתכוונה שאינה חוששת כלל לתנאי זה.
אמר רב חמא: כל שאומרת לשון "הבה מיהבה" [תן תן] לאו [לא] כלום הוא, כלומר, היא אמנם אמרה לו "תן", אבל לא הסכימה לתנאי שאמר לה, ואינה מקודשת בכך.
וכן מסופר: ההוא גברא דהוה קא שתי חמרא בחנותא [אדם אחד שהיה שותה יין בחנות].
אתאי ההיא איתתא [נכנסה אשה אחת] אמרה ליה [לו]: הב [תן] לי חד כסא [כוס יין אחת].
אמר לה: אי יהיבנא ליך [אם אתן לך] האם מיקדשת [תתקדשי[ לי בה?
אמרה ליה [לו]: אשקויי אשקיין [השקה השקה אותי].
אמר רב חמא: כל שאומרת "אשקויי אשקיין" ["השקה השקה אותי"] לאו [לא] כלום הוא ,שבוודאי אין כוונתה לקבל את התנאי ואינה מקודשת.
מסופר: ההוא גברא דהוה קא שדי תמרי מדקלא [אדם אחד שהיה זורק, קוטף,תמרים מן הדקל].
אתאי ההיא איתתא [באה אשה אחת],
אמרה ליה [לו]: שדי [זרוק,קטוף] לי תרתי [שתים!]
אמר לה: אי שדינא ליך מיקדשת [אם אזרוק לך האם תתקדשי] לי בהן?
אמרה ליה [לו]: שדי מישדא [זרוק זרוק].
אמר רב זביד: כל "שדי מישדא" ["זרוק זרוק"] לאו [לא] כלום הוא ואינה מקודשת.
איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: אם אמרה לו בלשון "הב" ["תן"], או "אשקי" ["השקה"] או "שדי" ["זרוק"] בלבד, בלא שכפלה את דיבורה, מהו הדין?
האם משמעו שהתכוונה לומר ברצינות — תן כפי התנאי שאמרת,
או שאף בדיבור כגון זה לא הסכימה לקידושין, או לא?
אמר רבינא: מקודשת.
רב סמא בר רקתא אמר בלשון שבועה: תגא דמלכא [כתר המלך!] אינה מקודשת.
והלכתא [והלכה]: אינה מקודשת.
תיקו: "תעמוד"- הבעיה נותרת ללא פתרון
רב (רבי) ביבי- אמורא ארצישראלי (דור שלישי)
רב מרי- אמורא בבלי (דור חמישי) חברו של רב זביד
רב חמא- אמורא בבלי (דור חמישי), מחכמי ישיבת נהרדעא. עמד בראש בית דין לדיני ממונות.
מימרותיו ופסיקותיו מופיעות עשרות פעמים בתלמוד הבבלי.
רב זביד- אמורא בבלי (דור חמישי) מנהרדעא.
רבינא- אמורא בבלי (דור חמישי-שישי).
עיון ודיון:
1. נסחו את שני הכללים שבגמרא, לקידושי כסף תקפים.
2. בשני מקרים קובעת הגמרא "תיקו".
הסבירו את המושג "תיקו".
הציגו כל אחד מן המקרים וכתבו מדוע נקבע כך לגביו.
3. "לאו כלום הוא" – הסבירו את המקרים בהם אמירתה של האישה לא התקבלה
כהסכמה לנישואין.
4. "והלכתא- אינה מקודשת" – על פי הגמרא, באילו מקרים, האישה אינה מקודשת?
הסבירו!