שבט מיהודה חלק ג' סימן ע' (הרב אונטרמן)
בזמן האחרון נשמעו לדאבוננו דברי חתירה תחת ערכי המוסר של היהדות התורתית ובמיוחד נגד השקפת התורה על גוי ואדם, שכאילו אין יחס ראוי מצד ההלכה לנכרים. כאשר הראו להמבקרים שאין בדבריהם כל ממש והבקורת מפורכת מעיקרה ע"י הלכות מפורשות, שנצטווינו להתייחס בחיבה אל כל אדם הנברא בצלם ולעזור לו בעניני צדקה וחסד נאחזו המשמיצים בטענה אחת. הם אומרים כי הלכות אלו נקבעו מפני דרכי שלום בלבד ולא משורת הדין הם.
יש איפוא צורך לפרש את המובן האמיתי של מושג "דרכי שלום", שאינו בבחינת מידת חסידות ולא כאמצעי להגן על עצמנו, אלא נובע מעצם המוסר של תורה"ק.
Lately it has become customary, to our great detriment, amongst our teachers to state that there is no real obligation towards bettering the life of non-Jews…and there is no need to encourage the community to support non-Jews with tzedakah and kindness, for any such acts are only done for the sake of darchei shalom [ways of peace] and thus have no real source in the Torah law. Therefore we must define the true concept of darchei shalom. It is not just a means to keep Judaism safe from non-Jewish hatred, but flows from the core ethical teachings of the Torah. [Translation by Rabbi Natan Levy]
Suggested Discussion Questions:
1. According to Rav Unterman, how do recent teachers mistakenly understand the meaning of darchei shalom? What is the true concept of darchei shalom?
2. According to Rav Unterman, what do the core ethical teachings of the Torah teach us about how we should conduct ourselves in the world?
3. Is it important to have charities targeted specifically for Jews? How should we divide our communal funds?
Time Period: Contemporary (The Yom Kippur War until the present-day)
