-
claire franco פרסם דף מקורות חדש, Passover: 7 or 8 Days.
לפני 11 דקות
-
noam tal פרסם דף מקורות חדש, נדוניא.
לפני 17 דקות
-
Nachshon Carmi פרסם דף מקורות חדש, On accents and pronunciation of Hebrew.
לפני שעה
-
Kendra Sager פרסם דף מקורות חדש, Nachshon: what's the story?.
לפני 5 שעות
-
Bekka Bloom פרסם דף מקורות חדש, Haftarah.
לפני 6 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:ד׳
ו
תהילים ס״ב:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 8 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:ד׳
ו
תהילים ע״ז:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 8 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:ד׳
ו
תהילים ל״ט:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 8 שעות
-
Samuel Lebens
נערך
מדרש תהילים א׳:ד׳
הסטוריה »
גרסה: תרגום קהילת ספריא (אנגלית)
Another thing, happy is the person. Rabbi Nehemiah opened (Ecclesiastes 7:19),interpretation of "Blessed is the person" (Psalms 1:1). Rabbi Nachman began [his teaching with the verse:] "Wisdom gives more strength to the wise more than ten rulers who are mighty governors [in a city.]" These ten individuals are mentioned in the book of Psalms, and they are(Ecclesiastes 7:19). These are the ten people, by way of whom, the psalms were said: Adam, Melchizedek, Abraham, Moses, David, Solomon, Asaphf, and the three sonschildren of Korah. They areAbout those [ten] there is not divided, but Rabbi Yochanan said they are linked to the judgment that they passed and to Israel. Rabbi Huna said in the name of Rabbi Abba, even though it is said that only ten elders could fix something, it was only by the hand of King David of Israel. This can be compared to a choir group that wanted to sing the praises of the King of Kings. The king told them that they were all worthy and capable of singing, but a certain person should lead them because his voice was more pleasant than all the others. This is what is written in 2 Samuel 23:1, "Now these are the last words of David: 'The oracle of David, the son of Jesse, the oracle of the man who was raised on high, the anointed of the God of Jacob, the sweet psalmist of Israel.'" All their songs are pleasant, but those of David son of Jesse are the most pleasant. The pleasantness of the songs of Israel is like the greatness of Avinus son of Avinus. What does it say at the end of Psalms (Psalm 72:20), "The prayers of David, the son of Jesse, are ended." And just as it is said about the ten individuals, it is also said about the ten types of song - leadership, melody, psalm, song, prayer, praise, blessing, thanksgiving, happiness, and Hallelujah. And the greatest of them all is Hallelujah, which includes the name and praise at once. Rav said, "All the books that include Hallelujah are holy." "Blessed is the one who does not walk in step with the wicked" (Psalm 1:1)...spute. About what is there a dispute? Rav and Rabbi Yochanan said that Yedutan [who is mentioned in Psalms 39:1, 62:1 and 77:1 is not an eleventh author but is a word that] refers to the decrees that passed over David and Israel. Rav Huna said in the name of Rav Abba, even though they were said by ten elders, they were only properly fixed by the hand of David, King of Israel. This can be likened to a choir of singers that was requested to praise the king with a hymn for the king. The king told them that they are all worthy, all good singers, all praiseworthy and fitting to sing the hymn, but this one person will say it, by way of you all [perhaps this means, "with your accompaniment"], because his voice is the sweetest of all. This is what is written: "the sweetest of the songs of Israel" (2 Samuel 23:1). All of your voices are sweet, but David son of Jesse's is sweetest of all; the sweetness of the songs of Israel; a great person the son of a great person; a nobleman the son of a nobleman. What is written at the end of the book Psalms? "Here ends the Psalms of David son of Jesse" (Psalms 72:20) [which, perhaps the Midrash is reading creatively as, "all of the Pslams are of David son of Jesse"]. And just as they were said by ten people, they were also said in ten different musical styles: 1. of the chief conductor; 2. [alongside an] instrumental melody; 3. songs set to instruments; 4. acapella song; 5. prayer; 6. praise; 7. blessing; 8. thanksgiving; 9. praises of the blessed; and 10. [with the word] Hallelujah. And the greatest of all of them is Hallelujah because it includes simultaneously within it a name [of God] and praise. Rav read the entire book [as an extended] Hallelu-jah.
לפני 8 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:ב׳
ו
תהילים ק״ז:ב׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 8 שעות
-
Samuel Lebens
נערך
מדרש תהילים א׳:ג׳
ו2 אחרים »
גרסה: תרגום קהילת ספריא (אנגלית)
Another interpretation of "Blessed is the man" (Psalms 1:1): This [relates to] that which is said in the verse: "For the Lord God is a sun and shield [God gives grace and glory, and does not withhold good from those who walk with integrity]" (Psalms 84:12). Chezkiah the son of Rabbi Chiyya said, "Blessed are the righteous prophets for they liken the form to He who gives form [to His creations]; and [they liken] the plant to He who plants. Like that which you say, "For the Lord God is a sun and shield" (Psalm 84:12). And he[likewise Ezekiel] said, "And there, coming from the east with a roar like the roar of mighty waters, was the Presence of the God of Israel, and the earth was lit up by His glory" (Ezekiel 43:2). But [don't blame the prophets for using these metaphors for describing God because] the ear can only be made to hear what an ear can hear, and an eye can only be shown what an eye can see." Another interpretation of "For the Lord God is a sun and shield" (Pslams 84:12). If [you were to say] just as this sun overwhelms [the earth], so too does the Holy One, blessed be He, [the verse continues] to teach us [that in addition to being like a sun, God is like] "a shield." Just as a shield protects a person, so too, the Holy One, blessed be He, protects His world. Rabbi Chiyya son of Avin said, "He illuminates [the world] like the sun, and covers [the world] like a shield." Another interpretation: the shield [in this verse might] refers [only] to a special type of shield called a Persian Targa, which surrounds a person on three sides. So, how do we know to include the fourth side [such that we can rest assured that God protects us from all sides]? [Another verse comes to] teach us: "[For you bless the righteous,] O Lord, encompassing them with favor like a shield" (Psalms 5:13). Another interpretation: the sun and the shield allude to Abraham our father. Abraham is likened to the sun, because it is said, "Who raised up one from the east [whom righteousness met wherever he set his foot, gave the nations before him, and made him rule over his kings; his sword makes them as dust, his bow as driven stubble]" (Isaiah 41:2). And "shield" [also] alludes to Abraham [because God tells Abraham that He will be his shield], as it is said, "I am a shield to you" (Genesis 15:1). [Even the word] אלוהים [which is a name of God] alludes to Abraham, as it is said, "You are a Prince of אלוהים in our midst" (Genesis 23:6). [Having associated the sun and the shield, and the name אלוהים, with Abraham, we now move on to the next part of Psalms 84:12]: "God gives grace and glory;" this [also] alludes to Abraham, as it is written, "And Abraham was heavily loaded with cattle, silver, and gold" (Genesis 13:2) [the word for heaviness, כבד, in this verse, shares its root with the word for glory כבוד]. [God] "does not withhold good from those who walk with integrity" (Psalsms 84:12), this [also] alludes to Abraham, as it says, "Walk before me, and [do so with] integrity" (Genesis 17:1). But if this Psalm [i.e. Psalm 84] was talking about Abraham, it should have said that [God] "does not withhold good from he who walks with integrity." Why does it say [in the plural], "those who walk with integrity"? Rather, just as with Abraham, who walked with the Holy One, blessed be He, with integrity, had a shield made for him, so too anyone who walks with integrity before Him has a shield made for him. And what is written directly after [this verse]? "[Oh God of Hosts,] blessed is the person who trusts in you" (Psalms 84:13). "Abraham" isn't written here, but "person" is. Any person. David said, ""Blessed [or more accurately, perhaps, "happy"] is the person [who has nodoesn't walked in the companyunsel of the wicked, or taken the path of sinners, or joined the company of the insolent...]" (Psalms 1:1). You have given tranquility [rather than happiness] to the wicked. And there is no pleasantness in their tranquility. Rather they stand [unlike David's happy person, who is walking; , and unlike those who walk with integrity. The wicked, who might seem to be happy, are static]." Rabbi Yuden began [his teaching] and said [the following verse]: "Do not exalt yourself before the King; do not stand in the place of nobles." Rabbi Yuden [taught that David wasn't so arrogant as to bless the Jewish people in a wholly original way, since he would not stand in the place of all of the nobles who had already uttered their own blessings over Israel. Instead,] he read [the texts so as to make it clear that] from the place that this one opened, this one closed. And from the place that this one closed, this one opened. Rabbi Pinchas [expounded and drew out in a more] lengthy form [what Rabbi Yuden had meant - a teaching that will only become clear by the end of this lengthy discourse]. He began with the verse: "I have understood more than my elders" (Psalms 119:100) [on a simple reading of that verse, it seems as if David is claiming to know more than his elders. But, as we'll see, according to Rabbi Pinchas, it means, "I have gained understanding from my elders;" since David learnt how to bless the Jews from his predecessors.] You find that, at first, the Holy One, blessed be He, was blessing his world, as it is said: "And God blessed them" (Genesis 1:28). Once Noah arose, He blessed him, as it said, "And God blessed Noah and his sons" (Genesis 9:1). Abraham arose, and He blessed him, as it is said, "And God blessed Abraham in everything" (Genesis 24:1). What is the meaning of "you shall be a blessing" (Genesis 12:2)? Rav Nachman said, [it means] that he passed the blessings over to him and told him, "Until now, I was required to bless my world, but from now on, the blessings are passed over to you, and whoever you bless will be blessed." When Isaac arose, [Abraham] blessed him. What [does it mean when it is] written, "And he gave all that he had to Isaac" (Genesis 25:5)? What did he give to him? [There is a three way debate about this between] Rabbi Yehuda, Rabbi Nechemia, and the Rabbis. Rabbi Yehuda said, [he gave him the entitlements of] the first born. Rabbi Nechemia said it was a blessing. And the Rabbis said it was burial [rights] and a document of inheritance [for the family cemetery in Hebron]. Rabbi Levi said in the name of Rabbi Chamma, "He didn't bless him. He only gave him gifts. And why didn't he bless him? It can be compared to a king who had an orchard, and he gave it to a tenant farmer. And he had all sorts of trees within it, intertwined with one another; one with the elixir of life, and one with the elixir of death. The tenant said, "If I water [the tree] that contains the elixir of life within it, [the tree] that contains the elixir of death within it will live alongside it. And if I don't water it, how will [the tree] that contains the elixir of life [continue] to live?" That tenant returned and said, "I'll complete my tenancy and go elsewhere. And let the owner of the orchard have whatever benefit comes of it." So too, Abraham said, "I will not bless Isaac because now my son Ishmael and the children of Ketura are being blessed." He said, "I am flesh and blood. Today I am here, and tomorrow in the grave, and whatever needs to be done in this world, will be done." When Abraham died, the Holy One, blessed be He, revealed himself to Isaac and blessed him, as it is said, "It was after Abraham died that God blessed Isaac his son" (Genesis 25:11). And so He did to Jacob, as it is said "And God appeared to Jacob again, as he came from Padam Aram, and He blessed him" (Genesis 35:9). And Isaac arose and blessed Jacob with [a gift of] giving, as it is said, "May God GIVE you of the dew of heaven" (Genesis 27:28). And he sealed it with a calling: "And Isaac CALLED unto Jacob and blessed him" (Genesis 28:1). Jacob arose to bless the tribes and he began where Isaac left off. As it is written, "And Jacob CALLED unto his children" (Genesis 49:1). And he sealed his blessing with [the word] זאת [meaning, "this"], as it is said, "And this [זאת] is what their father said to them" (Genesis 49:28). When Moses rose to bless the Israelites, he said, "Jacob the firstborn of the Omnipresent opened with CALLING and sealed with זאת, behold, I will open [my blessing] where my elder left off, and he opened [his blessing] with "Wבזאת הברכה—with this [זאת] blessing" (Deuteronomy 33:1). And he sealed [his blessing with the phrase] "Blessed are you —אשריך." When David arose, he opened [his blessings] with [the phrase] with which Moshes sealed [his blessing], and he said, "Also I will bless Israel with [the word] אשרי [i.e., the first word of Pslams 1:1]."
לפני 8 שעות
2 נוספים »
-
noam tal פרסם דף מקורות חדש, Goat.
לפני 8 שעות
-
Ruth Gan Kagan פרסם דף מקורות חדש, Class 2 - Chessed.
לפני 11 שעות
-
Samuel Lebens
נערך
מדרש תהילים א׳:ג׳
ו3 אחרים »
גרסה: תרגום קהילת ספריא (אנגלית)
Another interpretation of "Blessed is the man" (Psalms 1:1): This [relates to] that which is said in the verse: "For the Lord God is a sun and shield [God gives grace and glory, and does not withhold good from those who walk with integrity]" (Psalms 84:12). Chezkiah the son of Rabbi Chiyya said, "Blessed are the righteous prophets for they liken the form to He who gives form [to His creations]; and [they liken] the plant to He who plants. Like that which you say, "For the Lord God is a sun and shield" (Psalm 84:12). And he said, "And there, coming from the east with a roar like the roar of mighty waters, was the Presence of the God of Israel, and the earth was lit up by His glory" (Ezekiel 43:2). But [don't blame the prophets for using these metaphors for describing God because] the ear can only be made to hear what an ear can hear, and an eye can only be shown what an eye can see." Another interpretation of "For the Lord God is a sun and shield" (Pslams 84:12). If [you were to say] just as this sun overwhelms [the earth], so too does the Holy One, blessed be He, [the verse continues] to teach us [that in addition to being like a sun, God is like] "a shield." Just as a shield protects a person, so too, the Holy One, blessed be He, protects His world. Rabbi Chiyya son of Avin said, "He illuminates [the world] like the sun, and covers [the world] like a shield." Another interpretation: the shield [in this verse] refers to a special type of shield called a Persian Targa, which surrounds a person on three sides. So, how do we know to include the fourth side [such that we can rest assured that God protects us from all sides]? [Another verse comes to] teach us: "[For you bless the righteous,] O Lord, encompassing them with favor like a shield" (Psalms 5:13). Another interpretation: the sun and the shield allude to Abraham our father. Abraham is likened to the sun, because it said, "Who raised up one from the east [whom righteousness met wherever he set his foot, gave the nations before him, and made him rule over his kings; his sword makes them as dust, his bow as driven stubble]" (Isaiah 41:2). And "shield" alludes to Abraham [because God tells Abraham that He will be his shield], as it said, "I am a shield to you" (Genesis 15:1). [Even the word] אלוהים [which is a name of God] alludes to Abraham, as it said, "You are a Prince of אלוהים in our midst" (Genesis 23:6). [Having associated the sun and the shield, and the name אלוהים, with Abraham, we now move on to the next part of Psalms 84:12]: "God gives grace and glory;" this [also] alludes to Abraham, as it is written, "And Abraham was heavily loaded with cattle, silver, and gold" (Genesis 13:2) [the word for heaviness, כבד, in this verse, shares its root with the word for glory כבוד]. [God] "does not withhold good from those who walk with integrity" (Psalsms 84:12), this [also] alludes to Abraham, as it says, "Walk before me, and [do so with] integrity" (Genesis 17:1). But if this Psalm [i.e. Psalm 84] was talking about Abraham, it should have said that [God] "does not withhold good from he who walks with integrity." Why does it say [in the plural], "those who walk with integrity"? Rather, just as with Abraham, who walked with the Holy One, blessed be He, with integrity, had a shield made for him, so too anyone who walks with integrity before Him has a shield made for him. And what is written directly after [this verse]? "[Oh God of Hosts,] blessed is the person who trusts in you" (Psalms 84:13). "Abraham" isn't written here, but "person" is. Any person. David said, ""Blessed [or more accurately, perhaps, "happy"] is the person [who has not followedwalked in the counselmpany of the wicked, or taken the path of sinners, or joined the company of the insolent]" (Psalms 1:1). You have given tranquility [rather than happiness] to the wicked. And there is no pleasantness in their tranquility. Rather they stand [unlike David's happy person, who is walking; like those who walk with integrity. The wicked, who might seem to be happy, are static]." Rabbi Yuden began [his teaching] and said [the following verse]: "Do not exalt yourself before the King; do not stand in the place of nobles." Rabbi Yuden [taught that David wasn't so arrogant as to bless the Jewish people in a wholly original way, since he would not stand in the place of all of the nobles who had already uttered their own blessings over Israel. Instead,] he read [the texts so as to make it clear that] from the place that this one opened, this one closed. And from the place that this one closed, this one opened. Rabbi Pinchas [expounded and drew out in a more] lengthy form [what Rabbi Yuden had meant - a teaching that will only become clear by the end of this lengthy discourse]. He began with the verse: "I have understood more than my elders" (Psalms 119:100) [on a simple reading of that verse, it seems as if David is claiming to know more than his elders. But, as we'll see, according to Rabbi Pinchas, it means "I have gained understanding from my elders;" since David learnt how to bless the Jews from his predecessors.] You find that, at first, the Holy One, blessed be He, was blessing his world, as it is said: "And God blessed them" (Genesis 1:28). Once Noah arose, He blessed him, as it said, "And God blessed Noah and his sons" (Genesis 9:1). Abraham arose, and He blessed him, as it is said, "And God blessed Abraham in everything" (Genesis 24:1). What is the meaning of "you shall be a blessing" (Genesis 12:2)? Rav Nachman said, [it means] that he passed the blessings over to him and told him, "Until now, I was required to bless my world, but from now on, the blessings are passed over to you, and whoever you bless will be blessed." When Isaac arose, [Abraham] blessed him. What [does it mean when it is] written, "And he gave all that he had to Isaac" (Genesis 25:5)? What did he give to him? [There is a three way debate about this between] Rabbi Yehuda, Rabbi Nechemia, and the Rabbis. Rabbi Yehuda said, [he gave him the entitlements of] the first born. Rabbi Nechemia said it was a blessing. And the Rabbis said it was burial [rights] and a document of inheritance [for the family cemetery in Hebron]. Rabbi Levi said in the name of Rabbi Chamma, "He didn't bless him. He only gave him gifts. And why didn't he bless him? It can be compared to a king who had an orchard, and he gave it to a tenant farmer. And he had all sorts of trees within it, intertwined with one another; one with the elixir of life, and one with the elixir of death. The tenant said, "If I water [the tree] that contains the elixir of life within it, [the tree] that contains the elixir of death within it will live alongside it. And if I don't water it, how will [the tree] that contains the elixir of life [continue] to live?" That tenant returned and said, "I'll complete my tenancy and go elsewhere. And let the owner of the orchard have whatever benefit comes of it." So too, Abraham said, "I will not bless Isaac because now my son Ishmael and the children of Ketura are being blessed." He said, "I am flesh and blood. Today I am here, and tomorrow in the grave, and whatever needs to be done in this world, will be done." When Abraham died, the Holy One, blessed be He, revealed himself to Isaac and blessed him, as it is said, "It was after Abraham died that God blessed Isaac his son" (Genesis 25:11). And so He did to Jacob, as it is said "And God appeared to Jacob again, as he came from Padam Aram, and He blessed him" (Genesis 35:9). And Isaac arose and blessed Jacob with [a gift of] giving, as it is said, "May God GIVE you of the dew of heaven" (Genesis 27:28). And he sealed it with a calling: "And Isaac CALLED unto Jacob and blessed him" (Genesis 28:1). Jacob arose to bless the tribes and he began where Isaac left off. As it is written, "And Jacob CALLED unto his children" (Genesis 49:1). And he sealed his blessing with [the word] זאת [meaning, "this"], as it is said, "And this [זאת] is what their father said to them" (Genesis 49:28). When Moses rose to bless the Israelites, he said, "Jacob the firstborn of the Omnipresent opened with CALLING and sealed with זאת, behold, I will open [my blessing] where my elder left off, and he opened [his blessing] with "With this [זאת] blessing" (Deuteronomy 33:1). And he sealed [his blessing with the phrase] "Blessed are you אשריך." When David arose, he opened [his blessings] with [the phrase] with which Moshe sealed [his blessing], and he said, "Also I will bless Israel with [the word] אשרי [i.e., the first word of Pslams 1:1]."
לפני 20 שעות
3 נוספים »
-
Samuel Lebens
מחק קישור
בין
מדרש תהילים א׳:ג׳
ו
תהילים קי״ט:י׳
לפני 20 שעות
-
Samuel Lebens
נערך
מדרש תהילים א׳:ג׳
ו3 אחרים »
גרסה: תרגום קהילת ספריא (אנגלית)
Another interpretation of "Blessed is the man" (Psalms 1:1): This [relates to] that which is said in the verse: "For the Lord God is a sun and shield [God gives grace and glory, and does not withhold good from those who walk with integrity]" (Psalms 84:12). Chezkiah the son of Rabbi Chiyya said, "Blessed are the righteous prophets for they liken the form to He who gives form [to His creations]; and [they liken] the plant to He who plants. Like that which you say, "For the Lord God is a sun and shield" (Psalm 84:12). And he said, "And there, coming from the east with a roar like the roar of mighty waters, was the Presence of the God of Israel, and the earth was lit up by His glory" (Ezekiel 43:2). But [don't blame the prophets for using these metaphors for describing God because] the ear can only be made to hear what an ear can hear, and an eye can only be shown what an eye can see. Another interpretation of "For the Lord God is a sun and shield" (Pslams 84:12). If [you were to say] just as this sun overwhelms [the earth], so too does the Holy One, blessed be He, [the verse continues] to teach us [that in addition to being like a sun, God is like] "a shield." Just as a shield protects a person, so too, the Holy One, blessed be He, protects His world. Rabbi Chiyya son of Avin said, "He illuminates [the world] like the sun, and covers [the world] like a shield. Another interpretation: the shield [in this verse] refers to a special type of shield called a Persian Targa, which surrounds a person on three sides. So, how do we know to include the fourth side [such that we can rest assured that God protects us from all sides]? [Another verse comes to] teach us: "[For you bless the righteous,] O Lord, encompassing them with favor like a shield" (Psalms 5:13). Another interpretation: the sun and the shield allude to Abraham our father. Abraham is likened to the sun, because it said, "Who raised up one from the east [whom righteousness met wherever he set his foot, gave the nations before him, and made him rule over his kings; his sword makes them as dust, his bow as driven stubble]" (Isaiah 41:2). And "shield" alludes to Abraham [because God tells Abraham that He will be his shield], as it said, "I am a shield to you" (Genesis 15:1). [Even the word] אלוהים [which is a name of God] alludes to Abraham, as it said, "You are a Prince of אלוהים in our midst" (Genesis 23:6). [Having associated the sun and the shield, and the name אלוהים, with Abraham, we now move on to the next part of Psalms 84:12]: "God gives grace and glory;" this [also] alludes to Abraham, as it is written, "And Abraham was heavily loaded with cattle, silver, and gold" (Genesis 13:2) [the word for heaviness, כבד, in this verse, shares its root with the world for glory כבוד]. [God] "does not withhold good from those who walk with integrity" (Psalsms 84:12), this [also] alludes to Abraham, as it says, "Walk before me, and [do so with] integrity" (Genesis 17:1). But if this Psalm [i.e. Psalm 84] was talking about Abraham, it should have said that [God] "does not withhold good from he who walks with integrity." Why does it say [in the plural], "those who walk with integrity"? Rather, just as with Abraham, who walked with the Holy One, blessed be He, with integrity, had a shield made for him, so too anyone who walks with integrity before Him has a shield made for him. And what is written directly after [this verse]? "[Oh God of Hosts,] blessed is the person who trusts in you" (Psalms 84:13). "Abraham" isn't written here, but "person" is. Any person. David said, ""Blessed [or more accurately, perhaps, "happy"] is the person [who has not followed the counsel of the wicked, or taken the path of sinners, or joined the company of the insolent]" (Psalms 1:1). You have given tranquility [rather than happiness] to the wicked. And there is no pleasantness in their tranquility. Rather they stand [unlike David's happy person, who is walking; like those who walk with integrity. The wicked, who might seem to be happy, are static]." Rabbi Yuden began [his teaching] and said [the following verse]: "Do not exalt yourself before the King; do not stand in the place of nobles." Rabbi Yuden [taught that David wasn't so arrogant as to bless the Jewish people in a wholly origninal way, since he would not stand in the place of all of the nobles who had already uttered their own blessings over Israel. Instead,] he read [the texts so as to make it clear that] from the place that this one opened, this one closed. And from the place that this one closed, this one opened. Rabbi Pinchas [expounded and drew out in a more] lengthy form [what Rabbi Yuden had meant - a teaching that will only become clear by the endy of this lengthy discourse]. He began with the verse: "I have understanood more than the agedmy elders" (Psalms 119:10).o) [on a simple reading of that verse, it seems as if David is claiming to know more than his elders. But, as we'll see, according to Rabbi Pinchas, it means "I have gained understanding from my elders;" since David learnt how to bless the Jews from his predecessors.] You find that, at first, the Holy One, blessed be He, was blessing his world, as it is said: "And God blessed them" (Genesis 1:28). Once Noah arose, He blessed him, as it said, "And God blessed Noah and his sons" (Genesis 9:1). Abraham arose, and He blessed him, as it is said, "And God blessed Abraham in everything" (Genesis 24:1). What is the meaning of "you shall be a blessing" (Genesis 12:2)? Rav Nachman said, [it means] that he passed the blessings over to him and told him, "Until now, I was required to bless my world, but from now on, the blessings are passed over to you, and whoever you bless will be blessed." When Isaac arose, [Abraham] blessed him. What [does it mean when it is] written, "And he gave all that he had to Isaac" (Genesis 25:5)? What did he give to him? [There is a three way debate about this between] Rabbi Yehuda, Rabbi Nechemia, and the Rabbis. Rabbi Yehuda said, [he gave him the entitlements of] the first born. Rabbi Nechemia said it was a blessing. And the Rabbis said it was burial [rights] and a document of inheritance [for the family cemetery in Hebron]. Rabbi Levi said in the name of Rabbi Chamma, "He didn't bless him. He only gave him gifts. And why didn't he bless him? It can be compared to a king who had an orchard, and he gave it to a tenant farmer. And he had all sorts of trees within it, intertwined with one another; one with the elixir of life, and one with the elixir of death. The tenant said, "If I water [the tree] that contains the elixir of life within it, [the tree] that contains the elixir of death within it will live alongside it. And if I don't water it, how will [the tree] that contains the elixir of life [continue] to live?" That tenant returned and said, "I'll complete my tenancy and go elsewhere. And let the owner of the orchard have whatever benefit comes of it." So too, Abraham said, "I will not bless Isaac because now my son Ishmael and the children of Ketura are being blessed." He said, "I am flesh and blood. Today I am here, and tomorrow in the grave, and whatever needs to be done in this world, will be done." When Abraham died, the Holy One, blessed be He, revealed himself to Isaac and blessed him, as it is said, "It was after Abraham died that God blessed Isaac his son" (Genesis 25:11). And so He did to Jacob, as it is said "And God appeared to Jacob again, as he came from Padam Aram, and He blessed him" (Genesis 35:9). And Isaac arose and blessed Jacob with [a gift of] giving, as it is said, "May God GIVE you of the dew of heaven" (Genesis 27:28). And he sealed it with a calling: "And Isaac CALLED unto Jacob and blessed him" (Genesis 28:1). Jacob arose to bless the tribes and he began where Isaac left off. As it is written, "And Jacob CALLED unto his children" (Genesis 49:1). And he sealed his blessing with [the word] זאת [meaning, "this"], as it is said, "And this [זאת] is what their father said to them" (Genesis 49:28). When Moses rose to bless the Israelites, he said, "Jacob the firstborn of the Omnipresent opened with CALLING and sealed with זאת, behold, I will open [my blessing] where my elder left off, and he opened [his blessing] with "With this [זאת] blessing" (Deuteronomy 33:1). And he sealed [his blessing with the phrase] "Blessed are you אשריך." When David arose, he opened [his blessings] with [the phrase] with which Moshe sealed [his blessing], and he said, "Also I will bless Israel with [the word] אשרי [i.e., the first word of Pslams 1:1]."
לפני 20 שעות
3 נוספים »
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
בראשית י״ב:ב׳
ו
מדרש תהילים א׳:ג׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 21 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:ג׳
ו
תהילים קי״ט:י׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 21 שעות
-
Samuel Lebens
מחק קישור
בין
מדרש תהילים א׳:ג׳
ו
תהילים צ״ד:י״ב
לפני 21 שעות
-
Samuel Lebens
מחק קישור
בין
מדרש תהילים א׳:ג׳
ו
תהילים קי״ח:כ״ז
לפני 21 שעות
-
Samuel Lebens
מחק קישור
בין
דברים ל״ג:כ״ט
ו
מדרש תהילים א׳:ג׳
לפני 21 שעות
-
Samuel Lebens
נערך
מדרש תהילים א׳:ג׳
ו2 אחרים »
גרסה: תרגום קהילת ספריא (אנגלית)
Another interpretation of "Happy is the man" (Psalm 1:1): This refers to the righteous men. The prophets are happy because they give form to the image of God, and to the one who plants the tree. This is what the scripture means by "For the Lord God is a sun and shield" (Psalm 84:12). Rabbi Chiya bar Abba said: "Happy are they who are like the sun, which shines forth, and like a shield, which protects." Another interpretation of "shield": This refers to the Persian Targum for a curtain that surrounds a person, protecting them from the four winds. And how do we know that it includes the fourth wind? It is written, "You crown us with loving-kindness" (Psalm 5:13). Another interpretation of "sun" and "shield": This refers to Abraham, our forefather. "Sun" refers to Abraham, as it is written, "Who raised up righteousness from the east" (Isaiah 41:2) The shield represents Abraham, as it is said, "I am your shield" (Genesis 15:1). The God represents Abraham, as it is said, "You are a prince of God in our midst" (Genesis 23:6). Grace and glory God gives represent Abraham, as it is written, "And Abram was very rich in cattle, in silver, and in gold" (Genesis 13:2). "He does not withhold good from those who walk with integrity" represents Abraham, as it is said, "Walk before me, and be blameless" (Genesis 17:1). If Scripture speaks of Abraham in this way, then when it says, "He does not withhold good from those who walk with integrity," what does it mean to walk with integrity? Rather, just as Abraham, who walked with integrity before the Holy One, Blessed be He, had a shield, so too anyone who walks with integrity before Him has a shield. After him, what is written? "Happy is the man who trusts in You" (Psalms 84:13). Abraham is not written here, but rather "man," meaning all people. David said, "Happy is the man whom You discipline, Lord, and whom You teach from Your law" (Psalms 94:12). Rabbi Yudan opened by saying, "Do not boast before the king, and do not stand in the place of great men" (Proverbs 25:6). Rabbi Yudan read it from the place where this section was closed and from the place where the previous section was opened. Rabbi Pinchas worked an extended passage from Psalms 119:100, "I understand more than the aged." At first, the Holy One, Blessed be He, blessed His world, as it says, "And God blessed them" (Genesis 1:28). Once Noah stood, He blessed him, as it says, "And God blessed Noah and his sons" (Genesis 9:1). Once Abraham stood, He blessed him, as it says, "And God blessed Abraham in everything" (Genesis 24:1). What is the meaning of "it will be a blessing"? Rav Nachman said that He handed the blessings over to him and said, "Until now, I have been required to bless the world, but from now on, the blessings are in your hands, and whomever you bless will be blessed." Once Isaac stood, he blessed him, as it says, "And Abraham gave everything he had to Isaac" (Genesis 25:5). What did he give him? Rabbi Yehuda, Rabbi Nechemia, and the Rabbis (said): Rabbi Yehuda said it was the firstborn. Rabbi Nechemia said it was a blessing. And the Rabbis said it was burial and a deed of inheritance. Rabbi Levi said in the name of Rabbi Chama: they only gave him gifts. And why didn't they give him a blessing? It is like a king who had a garden and gave it to a tenant, and in it were all kinds of trees intertwined with each other, one of the Tree of Life and one of the Tree of Death. The tenant said, "If I water the Tree of Life, the Tree of Death will live with it. And if I do not water it, how will the Tree of Life live?" The tenant returned and said, "This year I will complete my tenancy and go, and what do I care about the king's garden?" Abraham said, "I will not bless Isaac now because the children of Ishmael and the children of Keturah are now being blessed." I am flesh and blood today, but tomorrow I will be in the grave, and what needs to be done in his world will be done. When Abraham died, God revealed Himself to Isaac and blessed him, as it says, "After Abraham's death, God blessed Isaac his son" (Genesis 25:11). And so He did to Jacob, as it says, "God appeared to Jacob again when he came from Paddan Aram, and He blessed him" (Genesis 35:9). And Isaac stood and blessed Jacob with giving, as it says, "May God give you of the dew of heaven" (Genesis 27:28), and he sealed it with a call, "And Isaac called Jacob, and he blessed him" (Genesis 28:1). Jacob stood to bless the tribes and began with what Isaac had sealed. This is what is written, "And Jacob called to his sons and said" (Genesis 49:1), and he sealed it with this, as it says, "And this is what their father said to them" (Genesis 49:28). Moses stood to bless Israel, and said, "Jacob is the firstborn of the Holy One, blessed be He," and he began with a call and sealed it with "And this is the blessing" (Deuteronomy 33:1), and he sealed it with "Happy are you" (Deuteronomy 33:29). When David stood, he opened with "God is my Lord," and sealed it with "Blessed are You, God" (Psalms 118:27).Blessed is the man" (Psalms 1:1): This [relates to] that which is said in the verse: "For the Lord God is a sun and shield [God gives grace and glory, and does not withhold good from those who walk with integrity]" (Psalms 84:12). Chezkiah the son of Rabbi Chiyya said, "Blessed are the righteous prophets for they liken the form to He who gives form [to His creations]; and [they liken] the plant to He who plants. Like that which you say, "For Lord God is a sun and shield" (Psalm 84:12). And he said, "And there, coming from the east with a roar like the roar of mighty waters, was the Presence of the God of Israel, and the earth was lit up by His glory" (Ezekiel 43:2). But [don't blame the prophets for using these metaphors for describing God because] the ear can only be made to hear what an ear can hear, and an eye can only be shown what an eye can see. Another interpretation of "For the Lord God is a sun and shield" (Pslams 84:12). If [you were to say] just as this sun overwhelms [the earth], so too does the Holy One, blessed be He, [the verse continues] to teach us [that in addition to being like a sun, God is like] "a shield." Just as a shield protects a person, so too, the Holy One, blessed be He, protects His world. Rabbi Chiyya son of Avin said, "He illuminates [the world] like the sun, and covers [the world] like a shield. Another interpretation: the shield [in this verse] refers to a special type of shield called a Persian Targa, which surrounds a person on three sides. So, how do we know to include the fourth side [such that we can rest assured that God protects us from all sides]? [Another verse comes to] teach us: "[For you bless the righteous,] O Lord, encompassing them with favor like a shield" (Psalms 5:13). Another interpretation: the sun and the shield allude to Abraham our father. Abraham is likened to the sun, because it said, "Who raised up one from the east [whom righteousness met wherever he set his foot, gave the nations before him, and made him rule over his kings; his sword makes them as dust, his bow as driven stubble]" (Isaiah 41:2). And "shield" alludes to Abraham [because God tells Abraham that He will be his shield], as it said, "I am a shield to you" (Genesis 15:1). [Even the word] אלוהים [which is a name of God] alludes to Abraham, as it said, "You are a Prince of אלוהים in our midst" (Genesis 23:6). [Having associated the sun and the shield, and the name אלוהים, with Abraham, we now move on to the next part of Psalms 84:12]: "God gives grace and glory;" this [also] alludes to Abraham, as it is written, "And Abraham was heavily loaded with cattle, silver, and gold" (Genesis 13:2) [the word for heaviness, כבד, in this verse, shares its root with the world for glory כבוד]. [God] "does not withhold good from those who walk with integrity" (Psalsms 84:12), this [also] alludes to Abraham, as it says, "Walk before me, and [do so with] integrity" (Genesis 17:1). But if this Psalm [i.e. Psalm 84] was talking about Abraham, it should have said that [God] "does not withhold good from he who walks with integrity." Why does it say [in the plural], "those who walk with integrity"? Rather, just as with Abraham, who walked with the Holy One, blessed be He, with integrity, had a shield made for him, so too anyone who walks with integrity before Him has a shield made for him. And what is written directly after [this verse]? "[Oh God of Hosts,] blessed is the person who trusts in you" (Psalms 84:13). "Abraham" isn't written here, but "person" is. Any person. David said, ""Blessed [or more accurately, perhaps, "happy"] is the person [who has not followed the counsel of the wicked, or taken the path of sinners, or joined the company of the insolent]" (Psalms 1:1). You have given tranquility [rather than happiness] to the wicked. And there is no pleasantness in their tranquility. Rather they stand [unlike David's happy person, who is walking. The wicked, who might seem to be happy, are static]." Rabbi Yuden began [his teaching] and said [the following verse]: "Do not exalt yourself before the King; do not stand in the place of nobles." Rabbi Yuden [taught that David wasn't so arrogant as to bless the Jewish people in a wholly orignial way, since he would not stand in the place of all of the nobles who had already uttered their own blessings over Israel. Instead, he read [the texts so as to make it clear that] from the place that this one opened, this one closed. And from the place that this one closed, this one opened. Rabbi Pinchas [expounded and drew out in a more] lengthy form [what Rabbi Yuden had meant - a teaching that will only become clear by the endy of this lengthy discourse]. He began with the verse: "I understand more than the aged" (Psalms 119:10). You find that, at first, the Holy One, blessed be He, was blessing his world, as it is said: "And God blessed them" (Genesis 1:28). Once Noah arose, He blessed him, as it said, "And God blessed Noah and his sons" (Genesis 9:1). Abraham arose, and He blessed him, as it is said, "And God blessed Abraham in everything" (Genesis 24:1). What is the meaning of "you shall be a blessing" (Genesis 12:2)? Rav Nachman said, [it means] that he passed the blessings over to him and told him, "Until now, I was required to bless my world, but from now on, the blessings are passed over to you, and whoever you bless will be blessed." When Isaac arose, [Abraham] blessed him. What [does it mean when it is] written, "And he gave all that he had to Isaac" (Genesis 25:5)? What did he give to him? [There is a three way debate about this between] Rabbi Yehuda, Rabbi Nechemia, and the Rabbis. Rabbi Yehuda said, [he gave him the entitlements of] the first born. Rabbi Nechemia said it was a blessing. And the Rabbis said it was burial [rights] and a document of inheritance [for the family cemetery in Hebron]. Rabbi Levi said in the name of Rabbi Chamma, "He didn't bless him. He only gave him gifts. And why didn't he bless him? It can be compared to a king who had an orchard, and he gave it to a tenant farmer. And he had all sorts of trees within it, intertwined with one another; one with the elixir of life, and one with the elixir of death. The tenant said, "If I water [the tree] that contains the elixir of life within it, [the tree] that contains the elixir of death within it will live alongside it. And if I don't water it, how will [the tree] that contains the elixir of life [continue] to live?" That tenant returned and said, "I'll complete my tenancy and go elsewhere. And let the owner of the orchard have whatever benefit comes of it." So too, Abraham said, "I will not bless Isaac because now my son Ishmael and the children of Ketura are being blessed." He said, "I am flesh and blood. Today I am here, and tomorrow in the grave, and whatever needs to be done in this world, will be done." When Abraham died, the Holy One, blessed be He, revealed himself to Isaac and blessed him, as it is said, "It was after Abraham died that God blessed Isaac his son" (Genesis 25:11). And so He did to Jacob, as it is said "And Gold appeared to Jacob again, as he came from Padam Aram, and He blessed him" (Genesis 35:9). And Isaac arose and blessed Jacob with [a gift of] giving, as it is said, "May God GIVE you of the dew of heaven" (Genesis 27:28). And he sealed it with a calling: "And Isaac CALLED unto Jacob and blessed him" (Genesis 28:1). Jacob arose to bless the tribes and he began where Isaac left off. As it is written, "And Jacob CALLED until his children" (Genesis 49:1). And he sealed his blessing with [the word] זאת [meaning, "this"], as it is said, "And this [זאת] is what their father said to them" (Genesis 49:28). When Moses rose to bless the Israelites, he said, "Jacob the firstborn of the Omnipresent opened with CALLING and sealed with זאת, behold, I will open [my blessing] where my elder left off, and he opened [his blessing] with "With this [זאת] blessing" (Deuteronomy 33:1). And he sealed [his blessing with the phrase] "Blessed are you אשריך." When David arose, he opened [his blessings] with [the phrase] with which Moshe sealed [his blessing], and he said, "Also I will bless Israel with [the word] אשרי [i.e., the first word of Pslams 1:1]."
לפני 21 שעות
2 נוספים »
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
דברים ל״ג:כ״ט
ו
מדרש תהילים א׳:ב׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:ב׳
ו
תהילים מ״ב:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:ב׳
ו
תהילים א׳:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
דברים כ״ג:ה׳
ו
מדרש תהילים א׳:ב׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
שמואל א י׳:כ״ב
ו
מדרש תהילים א׳:ב׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:ב׳
ו
תהילים ע״ג:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:ב׳
ו
תהילים צ׳:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
ויקרא י״א:ז׳
ו
מדרש תהילים א׳:ב׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
דברים י״ח:נ״א
ו
מדרש תהילים א׳:ב׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
מחק קישור
בין
דניאל ז׳:י׳
ו
מדרש תהילים א׳:ב׳
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
מחק קישור
בין
מדרש תהילים א׳:ב׳
ו
תהילים ע״ח:י״ג
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
מחק קישור
בין
שמואל א י׳:כ״ד
ו
מדרש תהילים א׳:ב׳
לפני יום 1, 2 שעות
-
Samuel Lebens
נערך
מדרש תהילים א׳:ב׳
ו2 אחרים »
גרסה: תרגום קהילת ספריא (אנגלית)
Another interpretation [of "Happy is the man"] - this refers to David, as it is written (2 Samuel 7:18), "And King David came and sat before the Lord." And so Rabbi Chiya taught: "There is no sitting in the Temple courtyard except for the kings of the Davidic dynasty." And Rabbi Ami said in the name of Reish Lakish: "There is no sitting in the Temple courtyard except in the place designated for the kings of the Davidic dynasty." And it is written (2 Samuel 7:18), "And David sat." But not so said Rav Huna in the name of Rabbi Yishmael: "There is no sitting above [in heaven], as it is stated (Daniel 7:10), 'A fiery stream issued and came forth from before him: thousand thousands ministered to him, and ten thousand times ten thousand stood before him.' They do not have the ability to leap. As it is said (Ezekiel 1:7), "Their legs were straight legs." And it is written (Isaiah 6:2), "Seraphs stood above him." And it is written (Zechariah 3:7), "I will grant you walking among those who stand here." Above there is no sitting, but David sits. Rabbi Ami said, "Even the kings of the house of David have no sitting." And what is "and he sat who relied on himself"? And to whom does the sitting belong? You should say to the high priest, as it is said (1 Samuel 1:9), "And Eli the priest sat upon a seat." If so, what is "and he sat before the Lord," that he sat himself in prayer? There we learn that the prohibitions of the Ammonites and Moabites are an eternal prohibition, but their women are permitted immediately. (2 Samuel 7:18), "Who am I, and who is my household, that you have brought me this far?" What is "this far"? It is not enough that I came to the congregation, but that I became king. And "this far" refers only to a king, as it is said (1 Samuel 10:24), "Behold the king comes." (2 Samuel 7:19), "And this is the law of man." This is what you wrote in your Torah, "An Ammonite or Moabite shall not enter into the congregation of the Lord" (Deuteronomy 23:4). You wrote only about the man, but their women are permitted immediately. And the Torah of Abraham, Isaac, and Jacob is not written here, but the Torah of man. And who is the most praiseworthy among the prophets and the most praiseworthy among the kings? The most praiseworthy among the prophets is Moses. The most praiseworthy among the kings is David. You find that everything Moses did, David did. Moses brought Israel out of Egypt, and David brought Israel out of the bondage of kingdoms. Moses fought wars against Sihon and Og, and David fought the wars of the Lord, as it is said (1 Samuel 25:28), "For the wars of the Lord, my lord fights." Moses ruled over Israel and Judah, as it is said (Deuteronomy 33:5), 'He was king in Jeshurun.' And David ruled over Israel and Judah. Moses parted the sea for them, and David parted the rivers for them, as it is said (Psalm 78:13), 'He divided the sea and made them pass through, and he made the waters stand like a heap.' Moses built an altar, and David built an altar. This one sacrificed, and that one sacrificed. Moses gave them the five books of the Torah, and in exchange, David gave them the Book of Psalms, which contains five books: 'Happy is the man,' 'To the conductor,' 'A psalm of Asaph,' 'A prayer of Moses,' and 'Let my Redeemer say.' Moses blessed Israel with 'Happy are you,' and David blessed with 'Happy is he' (Proverbs 8:8), 'All the words of my mouth are with righteousness; nothing crooked or twisted is in them.' We find that the Torah used euphemisms for unclean animals, saying 'from the animal that is pure and from the animal that is impure' (Genesis 7:8), and Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Menashe: 'Even when it comes to opening up topics of purity, it says about the camel, 'because it does not chew the cud,' and not 'because it is unclean,' and about the pig, 'because it has a split hoof,' and not 'because it is unclean.' David also testified about himself and said (1 Samuel 13:14), 'The Lord has sought for Himself a man after His own heart,' and he called his Creator 'his Maker.' Just as His Maker does not utter anything unseemly, so David also did not utter anything unseemly. He could have said, 'Cursed is the man who walks in the counsel of the wicked,' or 'Blessed is the man who walks in the counsel of the righteous.'"of "Happy is the man" (Psalms 1:1) - This [relates to] that which is said in the verse: "Then King David came and sat before GOD [and he said, “What am I, O Sovereign GOD, and what is my family, that You have brought me thus far?" (2 Samuel 7:18). And so Rabbi Chiya taught: "There is no sitting in the Temple courtyard except for the kings of the Davidic dynasty." And Rabbi Ami said in the name of Reish Lakish: "There is no sitting in the Temple courtyard except in the place designated for the kings of the Davidic dynasty." And that's why it says that, "David sat" (2 Samuel 7:18). Rav Huna said, in the name of Rabbi Yishmael, "Not so! There is no sitting above [in heaven], as it is stated, 'I approached one of the [heavenly] attendants' (Daniel 7:16) [and the Aramaic word for "attendant" suggests that he was standing,] since they do not have knees. As it is said, "Their legs were straight legs" (Ezekiel 1:7). And it is written, "Seraphs stood above him" (Isaiah 6:2). And it is written, "I will grant you walking among those who stand here" (Zechariah 3:7). Above there is no sitting, but David sits?! Rabbi Ami said, "Even the kings of the house of David have no sitting." And what [does the verse mean when it says that] "he sat"? It means that he relied upon himself. And for whom was there sitting? You might suggest [that there was sitting for] the high priest. As it is said, "And Eli the priest sat upon a seat" (1 Samuel 1:9). If so [if there was only sitting for the high priest in the Tabernacle], what [does it mean when it says of David that] "he sat before the Lord" (2 Samuel 7:18)? It means that he placed himself in prayer [i.e., with such devotion that he could be described as dwelling/sitting within his prayer]. There we learn that the prohibition upon male Ammonite and Moabite [converts] is an eternal prohibition, but that their women are permitted [to convert] immediately. "Who am I, and who is my household, that you have brought me this far?"(2 Samuel 7:18). What is "this far"? It is not enough that I came into the congregation [given my Moabite background], but that I became king. And "this far" [i.e., the Hebrew word "הלום"] refers only to a king, as it is said, "Behold the king comes" (1 Samuel 10:22) [and the word used for "king," in that verse is החום איש]," "And this was yet small in Your eyes" (2 Samuel 7:19)—like a person who says to his fellow: "This is but a small thing in your presence." "And You have spoken also of Your servant’s house for a great while to come"(2 Samuel 7:19)—[the fact that the future is described in terms of its being far away is an allusion to David's feeling that] "I was far away [as a descendent of Moab], yet I have been brought near." "And this is the Torah for mankind" (2 Samuel 7:19)—This is what you wrote in your Torah, "An Ammonite or Moabite shall not enter into the congregation of the Lord" (Deuteronomy 23:4). You wrote only about the man, but their women are permitted immediately. And [in 2 Samuel 7:19] the Torah is not described as the Torah of Abraham, Isaac, and Jacob, but the Torah of mankind. And who is the most praiseworthy of the prophets, and who is the most praiseworthy of the kings? The most praiseworthy of the prophets is Moses. The most praiseworthy of the kings is David. Moses took the Israelites out of Egypt. And David took Israel [out from under] the subjugation of [various] kingdoms. Moses made war with Sihon and Og. And David fought the wars of the Holy One, blessed be He, as it said "for the wars of God, my master has fought" (1 Samuel 25:28). Moses was king over Israel and Judah as it is said, "And he was king in Yeshurun" (Deuteronomy 23:5). And David ruled over Israel and Judah. Moses split the sea for [the Israelites]. And David split the rivers for them, as it says, "He fought against Aram Naharayim" [which can be creatively translated, given the etymology of the various words, to mean, "He split mighty rivers"] (Psalms 60:2). Moses built an altar. And David built an altar. This one brought sacrifices, and that one brought sacrifices. Moses gave them five books of the Torah, and to correspond to them, David gave them the book of Psalms which contains five books: [the one which starts with] "Happy is the man" (Psalms 1:1); [the one which starts with] "For the leader" (Psalms 42:1); [the one which starts with] "A psalm of Asaph" (Psalms 73:1); [the one that starts with] "A prayer of Moses" (Psalms 90:1); [and the one that begins] "Let those who have been redeemed say" (Pslams 107:2). Moses blessed the Israelites with the word "אשריך - you are blessed" (Deuteronomy 33:29), and David blessed [them] with [the word] אשרי [which begins the book of Psalms in Psalms 1:1]. "All my words are just, None of them are perverse or crooked" (Proverbs 8:8). There is neither pedantry nor deviation within them. We find that Scripture deviates two or three letters rather than to utter an ugly thing. As it is said, "from the pure animal, and from the animal which isn't pure" (Genesis 7:8). Rabbi Yudan ben Rabbi Menasia said, "even when [it describes the properties of unkosher animals, the Torah prefers] to start with the pure [attributes that it might have. For example, the Torah] doesn't say, "the Camel [is unkoser], because it doesn't have split hooves;" instead [it opens by telling us that despite the fact that it] "chews the cud" [it isn't kosher, because it doesn't have split hooves] (Leviticus 11:4). [Likewise, the Torah] doesn't say, "And the pig [isn't koser], because it doesn't chew the cud;" instead [it opens by telling us that despite the fact that it] "has split hooves" [it isn't kosher, because it doesn't chew the cud] (Leviticus 11:7). David said, even the Holy One, blessed be He, testified about me, and said: "God will search for a more like-hearted person" (1 Samuel 13:14). He likened his name to his creator. Just as his creator doesn't utter anything unsightly, the same could be said of David. He could have said, "Cursed is the person who walks in the company of the wicked," or "Blessed is the person that walks in the company of the righteous." But he said, "[blessed is the person] who doesn't walk..." (Psalms 1:1). You could say a similar thing, [given the following verse:] "[Even if] Moses and Samuel [were to] intercede [with me...]" (Jeremiah 15:1). You find that everything that is written about one [i.e. Moses] is written about the other [i.e. Samuel]. This one was a Levi, and that one was a Levi. This one built an altar and that one built an altar. This one brought sacrifices, and that one brought sacrifices. This one was king, and that one was king. And so it is said, "a prophet from among your brethren will arise like me" (Deuteronomy 18:51). And thus you find [what we've just seen in the book of] Jeremiah. That which is written about this one [i.e. Moses] is written about that one [i.e. Samuel]. And a similar thing could be said about David and Solomon. That which is written about this one is written about that one. Rabbi Yuden says that this Psalm [i.e., the first one] is more praiseworthy than all of the others.
לפני יום 1, 2 שעות
2 נוספים »
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:א׳
ו
תהילים א׳:א׳-ב׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 3 שעות
-
Samuel Lebens
קישור לטקסט אחר
בין
מדרש תהילים א׳:א׳
ו
תהילים א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 3 שעות
-
Samuel Lebens
מחק קישור
בין
מדרש תהילים א׳:א׳
ו
תהילים ס״ג:ט׳
לפני יום 1, 3 שעות
-
Samuel Lebens
מחק קישור
בין
מדרש תהילים א׳:א׳
ו
תהילים א׳:א׳
לפני יום 1, 3 שעות
-
Samuel Lebens
נערך
מדרש תהילים א׳:א׳
הסטוריה »
גרסה: תרגום קהילת ספריא (אנגלית)
"Blessed is the man who does not walk [in the counsel of the wicked, nor stand in the way of sinners, nor sit in the seat of scoffers. But his delight is in the law of the Lord, and on his law he meditates day and night.]" (Psalm 1:1-2). This verse speaks of seeking good and delighting in the law of the Lord. King David[relates to] that which is said in the verse: "One who earnestly seeks good pursues what is pleasing [and evil comes to someone who is bent on it]" (Proverbs 11:27). Who is this? This is David, King of Israel, was such a person, whoho earnestly sought the welfaregood of of Israel by, to establishing 24 priestly divisions and 24 Levite divisions. He sought the mercy of God to rest upon him in order to bless Israel. This is where he found blessing, as it says, for them. He pursued what is pleasing, in that he requested that God, in his mercy, would allow his presence to rest upon him, so that he should be able to bless Israel [under the influence of Divine inspiration]. And how did he bless them? With "Blessed is the man." (Psalm 1:1)On [i.e., withe other hand, "But those who seek to harm me will be destroyed; they will go down to the depths of the earth." (Psalm 63:9)ur psalm, Psalms 1]. "And evil comes to someone who is bent on it." This refers to Doeg and Ahithophel who sought to harm King David.
לפני יום 1, 3 שעות
-
Stephan Claassen
קישור לטקסט אחר
בין
בראשית ל״ח:כ״ה
ו
אור המאיר, נשא ג׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 5 שעות
-
Stephan Claassen
קישור לטקסט אחר
בין
בראשית רבה נ״ד
ו
אור המאיר, נשא ג׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 5 שעות
-
Stephan Claassen
קישור לטקסט אחר
בין
אור המאיר, נשא ג׳
ו
משלי ל׳:כ״ב-כ״ג
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 5 שעות
-
Stephan Claassen
קישור לטקסט אחר
בין
אור המאיר, נשא ג׳
ו
משלי ט״ז:ז׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 5 שעות
-
Stephan Claassen
קישור לטקסט אחר
בין
מלכים א ה׳:כ״ו
ו
אור המאיר, נשא ג׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 5 שעות
-
Stephan Claassen
קישור לטקסט אחר
בין
דברי הימים א כ״ט:י״ט
ו
אור המאיר, נשא ג׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני יום 1, 5 שעות
-
Stephan Claassen
נערך
אור המאיר, נשא ג׳
הסטוריה »
גרסה: תרגום קהילת ספריא (אנגלית)
On the verse “And these cursing waters come… and the woman shall say: Amen, amen“ [Numbers 5:22]. And Rashi explained: acceptance of an oath: Amen if from this man, amen if from another man. <br>There is an allusion [to this] in a saying [by the Sages], and this is what it says: It was taught: Rabbi Yosei bar Yehuda says: Two ministering angels are accompanying a man on Sabbath Eve from the synagogue to his house, one good and one evil. And when he arrives at his house and finds a lamp burning and a table arranged and his bed made, the good angel says: ‘May it be [His] will that it shall be thus at the next Sabbath’, and the evil angel answers ‘Amen’ against his will. But if it is not [arranged] thus, the evil angel says etc. [= ‘May it be [His] will that it shall be thus at the next Sabbath’], and the good angel answers ‘Amen’ against his will.’ [Babylonian Talmud, Shabbat 119b] <br>And it is known that all commandments in the Torah have angels appointed to them, the first one from the right side and one from the left side. And when the person performs his commandments in fear and love, then left is included in right, and in addition to this a person who possesses [some] of the knowledge of his Creator to endeavor and strive in the particularity of his workings in the Torah and prayer and performing the commandments, not for the purpose of himself [but] only for the sake of the purpose of the Most High. And as the sages taught: ‘Commandments are not given to enjoy’ [Babylonian Talmud, Eruvin 31a], but everything for the sake of repair of the worlds, and the person who fulfills [a commandment] as its repair builds the structure of the Shechinah, as is known from the Kavanot of the Ari - may he be remembered for life everlasting – to he who understands books. ” [Numbers 5:22]. And Rashi explained: ‘Acceptance of an oath: Amen if from this man, amen if from another man.’<br>There is an allusion [to this] in a saying [by the Sages], and this is what it says: It was taught: Rabbi Yosei bar Yehuda says: Two ministering angels are accompanying a man on Sabbath Eve from the synagogue to his house, one good and one evil. And when he arrives at his house and finds a lamp burning and a table arranged and his bed made, the good angel says: ‘May it be [His] will that it shall be thus at the next Sabbath’, and the evil angel answers ‘Amen’ against his will. But if it is not [arranged] thus, the evil angel says etc. [= ‘May it be [His] will that it shall be thus at the next Sabbath’], and the good angel answers ‘Amen’ against his will.’ [Babylonian Talmud, Shabbat 119b]<br>And it is known that all commandments in the Torah have angels appointed to them, the first one from the right side and one from the left side. And when the person performs his commandments in fear and love, then left is included in right, and in addition to this a person who possesses [some] of the knowledge of his Creator to endeavor and strive in the particularity of his workings in the Torah and prayer and performing the commandments, not for the purpose of himself [but] only for the sake of the purpose of the Most High. <br>And as the sages taught: ‘Commandments are not given to enjoy’ [Babylonian Talmud, Eruvin 31a], but everything for the sake of repair of the worlds, and the person who fulfills [a commandment] as its repair builds the structure of the Shechinah, as is known from the Kavanot of the Ari - may he be remembered for life everlasting – to him who understands books. <br>And the general principle: thus [רז should read כן here] is the way of the true righteous ones: all themselves and all their intention in performing their commandments, they do not spare themselves at all, [but they] are only subduing [וועבדי should read עבד] ‘a slave who reigns’ under the side of holiness and ‘a maid servant’ under ‘her mistress’ [an allusion to Proverbs 30:22-23], to bring limbs of the Shechinah forth from the exile, as the nature of the subject of bringing forth limbs of the Shechinah is being explained to us many times; and a ‘man of whom these are’ [Genesis 38:25] to establish the root of his intention only for the sake of the Most High and [for] the repair of limbs of the Shechinah, and he does not feel pleasures himself, [it is] he [who] is fit to bring about unifications by raising the holy sparks even from the lower degrees, what is seen as that there apparently is no inspiration of holiness. <br>And the wise with his strong discernment provides for himself an aspect of worship, even when at times - Heaven forbid - misfortune from the afflictions of the times befalls him, since he does not feel sorrow for himself but [feels] only an aspect of pain that reaches upward in his Cause [which is G-d], as in all of their sorrow [there is] pain for Him so to speak [of G-d]. And with a pure mind such as this, his profit is great to sweeten Judgement in its root, and we will turn over from enemy into friend, and by way of their [= the Sages] saying of blessed memory which they awakened: [Bereshit Rabbah 54]: ‘“When HaShem is pleased with the ways of a person, He will also cause his enemies to make peace with him” [Proverbs 16:7], - this is the Evil Inclination’- about to condemn him, has become as a friend for him; and the wise one serves the Holy One, blessed be He, [also] with the Evil Inclination [in] his body. And see above [in Or HaMeir], as we have clarified the explanation of the verse: “And HaShem gave wisdom to Solomon as He had said, and there was peace between Solomon and Cheram, king of Tsur” [1 Kings 5:26]. See there. <br>And take this general principle in your hand: many and sound among men [are] the wise who are serving the Creator, blessed be He, in truth and [with] “a whole heart” [I Chronicles 29:19]; [and] nothing of the aspect of their service is diminished in vain and [there is nothing] to separate them from their devotion, but on the contrary: every matter that encounters them, from there they reach the subject of worship of Him who is blessed, and from there they also cause the aspect of unifications as has been explained. Truly not everyone is worthy of a choicest degree like this, except on the condition explained, that they are not feeling their own need at all, but everything is only for the need of the Most High.<br>
לפני יום 1, 5 שעות
-
Daniel Aronson פרסם דף מקורות חדש, Pesach Shabbat Chol ha-Moed / פֶּסַח שַׁבָּת חוֹל הַמּוֹעֵד.
לפני יום 1, 5 שעות
-
Daniel Aronson פרסם דף מקורות חדש, Pesach II / פֶּסַח ב׳.
לפני יום 1, 5 שעות
-
Daniel Aronson פרסם דף מקורות חדש, Pesach I / פֶּסַח א׳.
לפני יום 1, 6 שעות
-
Peter Stein פרסם דף מקורות חדש, Pesach Seder 5786.
לפני יום 1, 23 שעות
-
Talia Beck פרסם דף מקורות חדש, Stranger Danger: Gerim and the Biblical eradication of "us vs. them".
לפני יום 1, 23 שעות
-
Asher Willner פרסם דף מקורות חדש, Heseiba at the Seder.
לפני 2 ימים
-
Gabriel Penfield פרסם דף מקורות חדש, Parashat Passover.
לפני 2 ימים, שעה 1
-
Aaron Brody פרסם דף מקורות חדש, DT Shabbat Chol Hamoed Pesach 5786 (2026).
לפני 2 ימים, שעה 1
-
Max Levine פרסם דף מקורות חדש, Seder 5786.
לפני 2 ימים, 2 שעות
-
Dovid Birk פרסם דף מקורות חדש, Mishnayos Megillah.
לפני 2 ימים, 4 שעות
-
Ruth Abrams פרסם דף מקורות חדש, Elazar ben Azariah.
לפני 2 ימים, 6 שעות
-
Kerith Spencer-Shapiro פרסם דף מקורות חדש, Sefer Yetzirah - Seal Rings - Der Nister Meditation Circle.
לפני 2 ימים, 6 שעות
-
Brooke Farber פרסם דף מקורות חדש, Tazria-Metzora.
לפני 2 ימים, 6 שעות
-
Sari Laufer פרסם דף מקורות חדש, The Promise: V'Hi Sheamdah.
לפני 2 ימים, 6 שעות
-
Sari Laufer פרסם דף מקורות חדש, Don't Sit Under the Apple Tree: Charoset, History, and Redemption.
לפני 2 ימים, 7 שעות
-
Kerith Spencer-Shapiro פרסם דף מקורות חדש, A Dwelling Place Within - Attunement and the Practice of Inner Listening.
לפני 2 ימים, 7 שעות
-
Daniel Lifshitz פרסם דף מקורות חדש, Shiluach HaKen.
לפני 2 ימים, 11 שעות
-
Mordechai Groner פרסם דף מקורות חדש, Matzo.
לפני 2 ימים, 14 שעות
-
Aaron Brody פרסם דף מקורות חדש, Seder 2026 2nd Night - Les Mitzrayim.
לפני 2 ימים, 14 שעות
-
Aaron Brody פרסם דף מקורות חדש, Seder 2026 First Night- Jewish Identity.
לפני 2 ימים, 15 שעות
-
yoni kohaly פרסם דף מקורות חדש, Pesach: the perfect everlasting love story.
לפני 2 ימים, 15 שעות
-
Sara Shakked פרסם דף מקורות חדש, Idol Worship.
לפני 2 ימים, 17 שעות
-
Shelomo L. Nahari פרסם דף מקורות חדש, Shabbath haGadol: Action, Emunah, and the Rectification of the Nahash.
לפני 2 ימים, 21 שעות
-
Aviv Kresch פרסם דף מקורות חדש, pesach 5786.
לפני 2 ימים, 21 שעות
-
Maya Tratt פרסם דף מקורות חדש, Chabura Pesach Yale 5786 - freedom.
לפני 2 ימים, 22 שעות
-
Lev Israel פרסם דף מקורות חדש, Pesach Seder Cartoon.
לפני 3 ימים
-
Hillary Chorny פרסם דף מקורות חדש, Shemini 5786 Shabbat Afternoon.
לפני 3 ימים, שעה 1
-
Noam Wolfe פרסם דף מקורות חדש, צא ולמד ברש"י (Copy).
לפני 3 ימים, 2 שעות
-
Elizabeth Goldstein פרסם דף מקורות חדש, Go Wish.
לפני 3 ימים, 2 שעות
-
A S
נערך
שולחן ערוך, אורח חיים תע״ג:ז׳
הסטוריה »
גרסה: תרגום קהילת ספריא (אנגלית)
One washes his hands for the sake of the first dipping [of food], but he does not recite a blessing on the washing. Then he takes less than a <i>kazayit</i> (the size of an olive) from the <i>karpas</i>, dips it in vinegar and recites the blessing, "who creates the fruit of the ground." He eats [it] and does not recite a blessing after it. Then he takes the middle matzah, cuts it into two and gives half to one of those seated to watch it, for the <i>afikoman</i>; and we place it under the tablecloth. And he should place the other half between the two whole ones. Then he raises the plate that has the matzot and says, "<i>Ha lachma ania</i> (This bread of poverty)," until [he gets to], "<i>Mah nishtanah</i> (How is it different)." <i>Gloss: And they should say it in a language that the women and children understand; or one should explain the content to them. And this is what Rabbi Y. of London did - [say] all of the Haggadah in the vernacular, so that the women and children would understand. (Kol Bo and Mahari Beruna)</i> And then he should order that [the matzot] be removed from the table and be placed at the end of the table, as if they had already eaten; so that the children will see and ask [about it]. We pour for him the second cup, so that the children will ask why we drink the second cup before the meal. If the son has no wisdom, the father teaches him. If he has no son, his wife should ask him. If he does not even have a wife, he should ask himself. Even scholars should ask each other "what is different," etc. (And when the son or the wife asks, there is no need to say "what is different," but they may begin from "we were slaves.") And when one begins "We were slaves to Pharaoh," he should return the Seder plate, that on it are the matzot, before him, and read the entire Hagada. And when he reaches the matza or has to raise it, he should show it to those reclining so that they will be attached to the mitzva. (And some lift the matza which is like bread of affliction). And similarly when he reached "this maror." And when he reaches "therefore," everyone should lift his cup in his hand until the end of "Gaal Yisrael." (And some have the custom to throw a little bit from the cup with one's finger when one reaches "blood, fire, and pillars of smoke," and similarly when one mentions the plagues; in all 16 times. And the matza should be uncovered when one says the Hagada until "therefore," when he holds the cup in his hand. Then he should cover the matza.immediately pours him a second cup so that the children will ask, "Why do we drink a second cup before the meal?" If the son lacks the wisdom to ask, his father teaches him. If he has no son, his wife asks him. If not, he asks himself. Even Torah scholars ask one another, "How is this night different?" etc. <small>(When the son or wife asks, one need not recite Mah Nishtanah but begins directly with Avadim.) (Maharil)</small> When one begins Avadim, that is, l'Pharaoh, he returns the Seder plate with the matzos before him and recites the entire Haggadah. When he reaches "this matzah," he must lift it to show it to those reclining, so that the mitzvah becomes beloved to them. <small>(One should lift the broken matzah, as it is the bread of affliction.) (Mahariv)</small> Similarly, when he reaches "this bitter herb," and when he reaches L'fichach, everyone lifts their cup in hand until the conclusion of Ga'al Yisrael. <small>The custom is to spill a little from the cup with one's finger when reaching "blood, fire, and pillars of smoke," and likewise when mentioning the plagues Detzach, Adash, Be'achav both collectively and individually, altogether 16 times. (Maharil)</small> The bread should be uncovered while reciting the Haggadah until L'fichach, at which point one holds the cup in hand and then covers the bread. (Agur and Beit Yosef)
לפני 3 ימים, 2 שעות
-
Naftoli Neuburger פרסם דף מקורות חדש, Haggadah 2026.
לפני 3 ימים, 4 שעות
-
Kelly Cohen פרסם דף מקורות חדש, Responsibility.
לפני 3 ימים, 4 שעות
-
Yavni Bar-Yam
קישור לטקסט אחר
בין
במדבר רבה י״ח:ח׳
ו
מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, קרח א׳
לפני 3 ימים, 5 שעות
-
Michael Simon פרסם דף מקורות חדש, Shir HaShirim - for Riki Lippitz.
לפני 3 ימים, 5 שעות
-
Yavni Bar-Yam
קישור לטקסט אחר
בין
במדבר ט״ו:ל״ח
ו
Sefat Emet, Numbers, Sh'lach 5:5
לפני 3 ימים, 5 שעות
-
Yavni Bar-Yam
קישור לטקסט אחר
בין
במדבר רבה י״ז:ה׳
ו
Sefat Emet, Numbers, Sh'lach 5:5
לפני 3 ימים, 5 שעות
-
Yavni Bar-Yam
קישור לטקסט אחר
בין
תהילים צ״ז:י״א
ו
Sefat Emet, Numbers, Sh'lach 5:5
לפני 3 ימים, 5 שעות
-
Rabbi Dermer פרסם דף מקורות חדש, Siyyum - Mishnah Avodah Zarah.
לפני 3 ימים, 6 שעות
-
Yael Werber פרסם דף מקורות חדש, Ga'al Yisrael -- Class #1.
לפני 3 ימים, 6 שעות
-
Rabbi Benjamin Schwartz פרסם דף מקורות חדש, Voices on Sefaria with Rabbi Moses Schwartz.
לפני 3 ימים, 7 שעות
-
Wendy Love Anderson
נערך
שולחן ערוך, אורח חיים קמ״ג:ה׳
הסטוריה »
גרסה: תרגום קהילת ספריא (אנגלית)
A[In] a synagogue that has only one person thatwho knows how to read, he should recite the [Torah], that person should bless [the opening blessing] and read a few verses and then recite the blessing [that's said] afterwards. And then he should repeat and recite the blessing beforehand andbless [the closing blessing] after them, then repeat [the process] and bless at the beginning, read a few verses, and then recite the blessing [that's said]bless afterwards. And [the should do this several times according toreader] should continue doing so as many times as the number of aliyot for that day.
לפני 3 ימים, 7 שעות
-
Dan Petit-Ohayon פרסם דף מקורות חדש, Préscience et Liberté.
לפני 3 ימים, 8 שעות
-
Rabbi Danielle Upbin פרסם דף מקורות חדש, Meditation and Psalms 125.
לפני 3 ימים, 8 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
מנחות ע״ט א:י״ח
הסטוריה »
גרסה: מהדורת וויליאם דייוידסון - אנגלית (אנגלית)
<b>What, is it not</b> so that the mishna is referring to a case <b>where</b> the offering <b>became unfit through</b> its <b>slaughter,</b> and consequently the libations were not sanctified by the slaughter of the offering? Why, then, must the libations be left overnight in order to disqualify them? Evidently, the libations are sanctified upon being placed in a service vessel and not upon the slaughter of the offering, in contradiction to the statement of Ze’eiri. The Gemara rejects this: <b>No,</b> the mishna is referring to an offering <b>that became unfit through the sprinkling</b> of the blood; the libations were sanctified upon the slaughter of the offering, and therefore they must be disqualified by being left overnight.
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
בני יששכר, ניסן ג׳:ו׳:א׳
הסטוריה »
גרסה: בני יששכר. פיעטרקוב, תרמ"ד (עברית)
<b>עוד </b>טעם לקריאת שם השבת הזה שבת הגדול כתב הרב הגדול בעל עוללות אפרים הוא עפ"י משארז"ל גדו"ל המצוו' ועושה ממי שאינו מצוה ועושה והנה עד היום ההוא בעשור לחודש הראשון הגם שמזמן האבות צדיקי הדור ויחידי סגול' היו מקיימין את התור"ה אבל היה בתורת נדבה ולא היו מצווים ועושים והן היום שנצטוו ויקחו להם איש שה וכו' גדול המצווה וכו' ע"כ נק' שב"ת הזה שבת הגדו"ל וזשארז"ל לא היה צריך להתחיל את התור"ה אלא מהחודש הזה וכו' שהוא מצוה ראשונה שנצטו"ו וכו' ע"ש דבריו ז"ל אבל לדבריו ז"ל עדיין הקושיא במקומה עומדת מ"ש שב"ת דייק' הוה לן לקרות ליום העשו"ר בחד"ש יו"ם הגדו"ל ונ"ל לפי הנ"ל דהנה מצות שב"ת שמרו ב"י גם מרבית ההמון בעוד היותם במצרים כי מש"ה רבינ"ו בירר להם יו"ם השב"ת למנוחה ועונג כידוע ממדרשים ז"ל וכמו שתקנו אנשי כנה"ג בנוסח התפלה ישמח מש"ה במתנת חלקו וכו' כידוע והנה הגם שהיו שומרים את יו"ם השב"ת עכ"ז לא היו מצווים וע"כ בלקיחת הקרב"ן פס"ח אז צוה הש"י לקיחתו בשב"ת היה אז (בעשו"ר לחד"ש) להורות להם גדו"ל המצווה וכו' ע"כ לקיחת קרב"ן פס"ח שהיא בציווי דוחה את יום השב"ת שהיה להם אז שלא נצטוו וא"כ נתגלה להם בשב"ת זה גדול המצווה וכו' ע"כ נק' שבת הגדול:
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
בני יששכר, ניסן ג׳:ה׳:א׳
ו
יומא
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
בני יששכר, ניסן ג׳:ה׳:א׳
הסטוריה »
גרסה: בני יששכר. פיעטרקוב, תרמ"ד (עברית)
<b>עוד </b>יש לפרש המדרש הנ"ל עפ"י מה שארז"ל ביומא גדולה תשובה שאפילו יחיד ששב מוחלין לכל העולם כולו והנה זה מן התימא דודאי אין לך זמן מן הזמני' שאינו בדור יחיד ששב וא"כ מוחלין לכל העול' כולו ומדוע נתארכו כ"כ ימי גלותינו ופירשו בזה שמוחלין לכל העולם הערבות שהיה מגיע להם העונש מן העונותיו בבחי' ערבות וכיון שהיחיד החוטא שב מחטאו מוחלין לכל העולם הערבות והנה בכאן במצות קרבן פסח נאמר משכו וקחו לכם צאן והנה לא נתבאר מאי לשון משכ"ו ופירשו חז"ל משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן למצוה. והנה הוא התשובה למשוך ידיהם מהע"ז מהצאן שהיו עובדים אותם בתוך מצרים (מיראתם) וליקח אותו הצאן למצות הש"י והנה לקיחת הצאן היה בשבת בעשור לחדש כמד"א בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית כל בעה"ב בפ"ע (כי אינו קרבן צבור שיהיה קרב בעד כל הצבור תמידין ומוספין) והנה בציווי משה לישראל אמר משכ"ו וקחו לכם לשון רבים אבל הוא הנרצה כיון שהוא תשובה בסור מרע ועשה טוב. הנה יחיד ששב מוחלין לכל העולם כולו וע"כ קרבן פסח הוא קרבן יחיד והוא כקרבן צבור כמ"ש בגמ' כיון דאתיא בכנופייא כקרבן צבור דמי. והנה משארז"ל גדול' תשוב' שאפי' יחיד ששב וכו' הנרצה בכ"מ בגמ' באמרו גדולה או גדול היינו הדבר הזה יש בו ממידת הגדול' שהוא מדת חסד דהנה יש חילוק בין מדת חסד לרחמים. דרחמים הוא כאשר מבקש אחד מחבירו על איזה דבר החסר לו והוא מרחם עליו ונותן לו מבוקשו. משא"כ מדת החסד הוא להתחסד עם חבירו גם בדבר שלא ביקש ממנו (עיין בספר סדורו של שבת בענין העבד עם רבקה שעשה לעצמו סי' כשהנערה תתן לו מה שלא ביקש ממנה היינו באומרה גם לגמליך אשאב היא האשה אשר הוכיח ד' לבן אדוני ראויה ליכנס בביתו של אברהם איש החסד והוא שהקדים בדבריו ועשה חסד עם אדוני אברהם) והנה חסד נק' גדולה וז"ש גדולה תשובה (תשובה יש בה ממדת הגדולה והחסד) שאפילו יחיד ששב (הנה ביקש רחמים ע"ע ושב על חטאו מוחלין עונותיו מן הערבות גם) לכל העולם כולו (הגם שלא ביקש ע"ז הנה הוא ממדת הגדול' וחסד) והנה זה הדבר נתגלה בפעם ראשונה במצרים בעשור לחודש הזה הגם שנאמר ויקחו להם איש וכו' כ"א בפ"ע אעפ"כ א"ל משה משכו וקחו לכם צאן כי כל מעשה יחיד הוא צריך לכל הצבור כי בתשובת כל אחד מתכפרין כל הצבור. וע"כ צוה הש"י מקחו מבעשור להיות שהיה שבת וסגולת השבת בשמירתו אפי' עע"ז כדור אנוש מוחלין לו כי שמירת השבת הוא תשובה ממילא כשמוחלין לו מוחלין לכל העולם הערבו'. והנה הוא ממדת הגדולה והנה בראשונה נתגלה זה הענין בשבת הזה וע"כ נקרא שבת הגדול שבו נתגלה ענין התנהגות מדת הגדולה להשב ולשומר שבת ובזה יתפרש המדרש הנ"ל אדם שעש' עבירה וחזר בו (שהוא סר מרע) ועשה תשובה (בועשה טוב) מוחלין לו על כל עונותיו היינו שחלקי עונותיו הם בבחי' הערבות אל כ"יל ישראל הנה יש לו מחילה על הכל וכולם מתכפרין והוא ממדת הגדולה ונתגלה הדבר בשבת זה וע"כ נקרא שבת הגדול:
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
בני יששכר, ניסן ג׳:ד׳:א׳
הסטוריה »
גרסה: בני יששכר. פיעטרקוב, תרמ"ד (עברית)
<b>מדרש </b>פליאה (הובא בספר צפנת פענח ובס' עפר יעקב המחובר לטהור ס' דעת זקנים) וז"ל האדם שעשה עבירה וחזר בו ועשה תשובה הקב"ה מוחל לו כל עונותיו ולכך נקרא שבת הגדול עכ"ל והוא פלא ונראה לפרש עפ"י משארז"ל במדרש רבה פ' בא וז"ל משכו וקחו לכם צאן הה"ד בשובה ונחת תושעון עכ"ל והנה ג"ז המדרש אומר דרשוני וחיו ונראה לפרש דהמדרש מדייק תיבת לכם דדרשינן בכ"מ ורוצה לדרוש בכאן להנאתכם כמו שאפרש דהנה דרשו עוד חז"ל משכ"ו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן למצוה ומה שייכות זה לזה דהנה אית תשובה ואית תשובה היינו אית תשובה מיראה והוא שמתחרט על מה שעבר מן העבירות ומפני יראת קונו הוא שב ומתחרט והוא ס"מר מרע וע"י זאת התשובה זדונות נעשה כשגגות והנה גם השוגג צריך כפרה ואין זה נק' מחילה על כ"ל העונות כי עדיין רשומו ניכר משא"כ כשאחר התשובה עולה למעלת התשובה תשובה מאהבה לעסוק במצות הש"י באהבה בבחי' ועש"ה טוב הנה ע"י תשובה מאהבה זדונות נעשים כזכיות והוא התשובה של נחת כי מבחי' אהבה הנה נחת ינחת איש אשר כמוהו באהבת הש"י ישתעשע באהבים בעבודתו והנה ידוע לך תשובה תתאה ויראה הוא בבחי' ה' בתראה יראת ד' לחיים מורא מלכות ירא את ד' בני ומלך וזה לא נק' עשי' כי היראה עיקרא בלב ותשובה עילאה הוא תשובה מאהבה (בבחי' ועשה טוב) הוא בבחי' ה' ראשונה בינה שבת הגדול יובל העליון המוציא אדם לחירות ומשם תשועת הגאולה ועפ"ז יתפרש לן המדרש רבה הנ"ל משכו וקחו לכם צאן הה"ד בשובה ונחת תושעון דקשה מהו משכ"ו ומהו לכם ע"כ אמר הה"ד בשובה ונחת תושעון דהפירוש הוא תשובה של נחת שהוא מאהבה ע"י זאת התשובה שהוא תשובה עילאה שבת הגדול יובל העליון משם התשועה והגאולה ע"כ אמרי הכתוב משכ"ו (ידיכם מע"ז שהוא תשובה מיראה בבחי' סור מרע ואח"כ) וקחו לכם (להנאתכם) צאן (למצוה שהוא בבחי' ועשה טוב תשובה עילאה ועי"ז תהיה התשועה בבחי' יובל העליון שבת הגדול ויצאו העבדים לחירות ומעתה יתפרש לך היטב דברי המדרש פליאה הנ"ל אדם שעבר עבירה וחזר בו (היינו סור מרע תשובה מיראה) ועשה תשובה (היינו בעשי' שהוא ועשה טוב מאהבה תשובה עילאה) הקב"ה מוחל לו כל עונותיו היינו שלא נשאר רשומו ניכר אפי' בבחי' שוגג מפני שזאת התשובה הוא בבחי' אימא עילאה המוציא' לחירות לגמרי) לכך נק' שבת הגדול יובל העליון ולכך פסח מצרים היה מקחו מבעשור מפני שהוא יום העשור שבת שהוא מורה על ב' שבתות שבתא דלילא תשובה תתאה משבתא דיממא תשובה עילאה וז"ש אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות מיד נגאלין:
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
Rabbi Danielle Upbin פרסם דף מקורות חדש, Meditation and Psalms: 124.
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
חוות יאיר רל״ח:ע״ג
ו3 אחרים »
גרסה: Chavot Yair, Lemberg, 1896 (עברית)
[מי שאינו גדול בתורה יאמרו תחת חרוזה זו כך]
לפני 3 ימים, 9 שעות
3 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
תוספות על ביצה ג׳ ב:י״ג:א׳
ו
יבמות פ״א א:י״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
בדק הבית על תורת הבית הארוך, הבית הרביעי, השער השני א׳:י״ב
ו
זבחים
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
בדק הבית על תורת הבית הארוך, הבית הרביעי, השער השני א׳:י״ב
הסטוריה »
גרסה: מהדורת גרליץ, בהוצאת אורייתא (עברית)
עוד כתב החכם בענין חתיכת איסור שנפלה בחתיכות היתר ונאסרו ונפלה אחת מהם לים הגדול או נאבדה אחת מהם הותרו כלן דחתולין לומר דההיא דאיסורא הות והותרו השאר דגרסינן בזבחים בפרק התערובות אר"נ אמר רבה בר אבוה טבעת של ע"א שנפלה למאה טבעות ונפלה אחת מהן לים הגדול הותרו כלן. איתיביה רבא לרב נחמן כל הזבחים שנתערבו בהם חטאת מתות או שור הנסקל אפילו אחד בריבוא ימותו כלן אמר ליה דאמר כר"א דאמר קרב ראש אחד מהן יקרבו כלן והאמר ר' אלעזר לא התיר רבי אליעזר אלא שנים שנים אמר ליה אנא נמי תרתי אמרי כלומר לא התיר ר' אליעזר להקריב אלא שנים שנים דודאי חד מינייהו דהיתירא ואיכא למימר בכל חד האי דהיתירא ואיסורא תלינן בההוא דאיקריב ברישא אבל חד חד דאיכא למימר דאיסורא הוא לא אמר אמר ליה אנא נמי תרתי אמרינן שימכור הטבעות שנים שנים ע"כ ודבריו מתמיהין מאוד במה שפירש במאי דא"ר אלעזר אלא לא התיר ר' אליעזר אלא שנים שנים יחד היאך מעשה קרבנות אלו שחיטתן והקרבתן שתהא בבת אחת לשניהם ואם באת לומר שמה שאני תולין הוא באלו משום דאיכא שנים דודאי האי דהיתירא אם כן מה הועיל הקרבת האחד תחילה ותו מאי דקאמר אנא נמי תרתי אמרי ופירש שימכור הטבעות שנים שנים שואל אני לדעתי למי ימכרם אם לישראל הרי אסורין לו אלא במכירה לעו"ג הרי הם דברים שניקחו מן הנכרים ועוד למה שנים שנים ולא כלן אותן שנשארו כשם שאתה אומר בשנים דודאי איכא חד דהיתירא בכולהו נמי איכא כלהו דהיתירא לבד מחד וההוא חד גופיה ספיקא ומאי אולמיה דשנים ושנים אחרונים מה תהא עליהם ואי לא בא למכרם אלא לעשות מהם כלים בכלן שנים שנים וא"ת שהוא מותר למה לא יעשה כלי אחד מכלן ועוד שאם כדבריו אין כאן חבר כלל ולא שום רמז לדבר זה בדברי ר"א דקאמר קרב ראש אחד מהן יקרבו כלן ואי שנים שנים קאמר עיקר היתירא מיתסרא ממילתיה ותו דהתם אמרינן ליה בתאנה אסור בשנפלה לתוך תאנים מותרות ושנפלה אחת מהן לים הגדול הותרו כלן ולפום האי טעמא נמי לא הותרו אלא שנים שנים שיאכל שתים שתים או בשתים שתים כאחת ואם איתא אמאי לא גזרינן שמא יבא לאכלן אחת אחת כיון שהותרו לו לאכלן כלן שהרי קרובה גזירה זו מההיא דגזרינן בהאי ענינא בשור הנסקל שנתערב באחרים דאסרינן להו ואי מבדרי שרו כל חד דמשכחינן מינייהו דאמרינן כל דפריש מרובא פריש. ואלו מבדר להון איהו בידים אסרינן להו גזירה שמא יקח מן הקבוע אע"ג דהאי קבוע לא הוי אלא איסורא דרבנן דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי דרבנן הוא כ"ש דשייך טפי למיגזר דאי שרי להו למיכלינהו שתים שתים דכיון דהאי גברא חזי דכולהו שרו אתו למיכלינהו אחת אחת ואיכא איסורא דרבנן וכי תימא והא דכוותה אמרינן בעינן יבש ביבש דאמרו חד בתרי בטיל ואית ליה למיכלינהו כל חד באפיה נפשייהו ואלו כולהו כאחת אסירי ולא גזרינן לא דמיאן דהתם כיון דאיכא טעמא במילתא דאלו אכיל להו כאחת איכא נותן טעם ודאי כל איניש מיצת צאית ולא חיישינן אבל הכי דאמרינן ליה דשרו כלהו שתים שתים ודאי לא צאית דלא למיכל אחת אחת דלא משמע בהא איסורא טפי. אלא ודאי ליתיה להאי פירושא ועיקר פירושא כמו שפירש הרב רבי משה ברבי מיימון ז"ל לא אמר רבי אליעזר אלא שנים שנים כשיקרב שנים שנים שקרבו יותר מאותן שנתערבו ואחד נתערב וקרבו שנים וכיון דכן תלינן בהו דבדידהו הוה איהו דאיסורא בין שעשאן בבית אחת בין בזה אחר זה אבל חד חד לא שלא קירב אלא ראש אחד לא תלינן דמאי דקמא דההוא חד ליהוי ההוא דאיסורא ומאי דקאמר שנים שנים וחד חד דכפליה ללישנא משום דר' אליעזר בתרתי אמרה אמר קרב ראש אחד יקרבו כל הראשים ואמרו בכוסות קרב כוס אחד מהן יקרבו כל הכוסות והשתא רמיזא במילתיה דר"א עיקר דינא דמאי אחד זוג אחד כדאיתא בגמרא ואמרינן אנא נמי תרתי אמרי בשנפלו שתי טבעות לים הגדול ולאו בחד ותו אמרינן עלה בהאי שמעתא דר' אלעזר דאמר לא הכשיר ר' אליעזר אלא שנים שנים אבל אחד אחד לא מתיב ר' ירמיה וחכמים אומרים אפילו קרבו כלן חוץ מאחד מהן יצא לבית השריפה והשתא ודאי לרבנן אפילו אחד דוקא קאמר וכיון דכן לר"א נמי אחד דוקא קאמר ומתרצינן מאי אחד זוג אחד כלומר דסבר ר' יעקב דאלא אחד לאו דוקא פירוש כיון דקרבו כלן ולא נשאר אלא אחד תולין להיתירא דאיסורא בהנך הוי אבל כשנשאר זוג אחד כיון דאיכא שנים חיישינן. ואיכא מרבוותא ז"ל דסבירא ליה דלית הלכתא כר' אלעזר אלא אפילו בחד שרינן ואפילו בחד אמרה ר' אליעזר ואע"ג דאמרינן בגמרא אנא נמי תרתי אמרי דרך דחייה איתמרא כלומר אנא כר"א אמריתה אי דר"א בחד בחד אי דר"א בשנים אנא נמי שנים אמרי אבל איברא דר' אליעזר בחד אמר דבירושלמי מייתינן האי דינא ולא מדכרינן אלא חדא וריש לקיש נמי אמר לה בגמרא ולא מדכר אלא חדא. וי"א דהוא הדין בחתיכה אחת מהן דתלינן ההיא דאיסורא ותו ליכא חשיבותא אבל ההיא לא סגי דלא מיתסרא וכן חבית של תרומה שנתערבה באחרות דחשיבא ונפתחה דתו לא חשיבא היתרו האחרות ואע"ג דהתם בזבחים לא אמרינן ליה להאי דינא אלא למישרי ההיא דהא תו לא חשיבא ולגבי דידה מיהת דינה כאלו נחתכו כלן דליכא חשיבותא ובטל איסורא התם לרבנן הוא דאמרינן לה אבל לר"א דהלכתא כותיה בהא נחתיכה דינה כנפלה ומיהו ליתיה להאי טעמא אלא היכא דאבדה כגון נפלה לים ודכותה או דנחתיכה ואבדה חשיבותה אבל היכא דפירש חדא לא. וטעמא דהא דינא משום שכבר נתבטל מתחילה דבר תורה דיבש ביבש חד בתרי בטיל אלא דרבנן אחמור במידי דחשיב וכיון דכן כל היכא דאיפשר תולין להקל.
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
בכורות כ׳ ב:ו׳
ו
תשובות הריב"ש שע״ב:ד׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
תוספות על ביצה ג׳ ב:י״ג:א׳
הסטוריה »
גרסה: Vilna Edition (עברית)
ואחרות באחרות וכו'. תימה דאם כן אוסר ספק ספיקא ובהתערובות (זבחים דף עד. ושם) . דקאמר מי איכא דאסר ספק ספיקא באסורי הנאה אמאי לא פשיט ליה מהכא דאסרינן אע"ג דאיכא ספק ספיקא בשלמא ההיא דלעיל דאמר וספיקא אסורה נתערבה באלף כולן אסורות נוכל לפרש כדפירש ר"ת נתערב' באלף אאיסור עצמו קאי א"נ הא דלעיל ברייתא היא ומאי אולמא דהך ברייתא דהכא מהך ברייתא דהתם אבל (מברייתא קשיא למשנה) ע"כ לא גריס ר"ת ואחרות באחרות ורבינו יצחק ב"ר ברוך אומר דגרס ליה שפיר וה"פ שנתערב גם האיסור דסד"א שמותר הואיל ואיכא כעין תרי רובי קא משמע לן ועוד תירץ הר"ר יצחק דגרס ליה שפיר ואעפ"כ לא מצי למיפשט מהכא דקים לן כל דבר שיש לו חשיבות אינו בטל אלא בתרי רובי לכך אינו בטל הכא אבל התם מוכיח ליה מתרי רובי דקאמר אם נתערב רובא בתוך רובא והתניא וכו' אבל הכא אין כאן תרי רובי שהתערובת הראשון היה שוה ובפרק הערל (יבמות דף פא. ושם בד"ה נתערבו) פירשתי:
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
משנה תרומות ג׳:א׳
ו
אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ט״ו:ט״ו:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
תשובות הריב"ש שע״ב:ד׳
הסטוריה »
גרסה: שאלות ותשובות בר ששת, ווילנא תרל"ט (עברית)
<b>עוד</b> ראיתי מה שכתבת ראשונה למורינו ה"ר נסים נ"ר בסוגית פתח פתוח (ט'.) אך מה שהשיב אליך ומה שהוספת לכתוב אליו שנית לא ראיתי אבל הגיד לי ה"ר נסים נ"ר פה אל פה מעט מדעתו בקצרה ראשי פרקים ואודיע אל כבוד מעלתך מה שנראה לעניות דעתי. תחלה נראה לי באור קושיא שנישית מתוספות רבילנו שמשון ז"ל שהוא כך כי לפי שעל מה שהקשו בקושיא שניה אפילו ליכא אלא חד ספקא אוקמה אחזקת היתר ובאונס הוא ותירץ דאונס לא שכיח והשתא ניחא בין לר' מאיר בין לרבנן למיסר בחד ספקא דלרבנן רצון רובא ורובא וחזקה רובא עדיף ולרבי מאיר דחייש למעוטא וס"ל סמוך מעוטא לחזקה אכתי הוה לי' פלגא ופלגא כדאיתא בריש פרקא בתרא דיבמות (קי"ט:) על כן הקשו קושיא שלישית דבתרי ספקות אית לן למיסר לרבנן דאית להו מעוטא כמאן דליתיה דמי ולא אמרינן סמוך מעוטא לחזקה והוה ליה פלגא ופלגא אלא מעוטא כמאן דליתיה ורובא וחזקה רובא עדיף ותוספות תוך קצרו הצריך ולא הזכירו חזקת היתר גבי אונס ורצון שעליה אנו דנין והזכירוה גבי ספק תחתיו ללא צורך שכבר נזכר בתוספות באשת כהן. ומה שהקשית על התוספות דאדרבה אית לן למימר סמוך מעוטא דאונס למחצה דאין תחתיו והוה ליה תחתיו ברצון מעוטא. איברא ודאי דאפי' לרבנן אמרינן סמוך מעוטא למחצה דהא ההיא דבפרקא בתרא דיבמות דיצאה מלאה חוששת רבי יהושע אומר אינה חוששת מפרשינן בבכורות (כ':) טעמא דרבי יהושע משום סמוך מעוטא דמפילות למחצה דנקבות והוי להו זכרים מיעוטא ולמיעוט לא חיישינן ומיהו היינו התם דמחצה זכרים ומחצה נקבות הוא ודאי ובהכרח כי כן יסד המלך מלכו של עולם לקיום המין וא"כ על כרחין הזכרים הנולדים מן המעוברות מעוטא נינהו שהרי מעוט מפילות ואין להמלט מזה בשום פנים אבל כאן אין אנו אומרים שהנבעלות בזנות מחצה תחת בעליהן ומחצה בלתי תחתיהם כי היכי דנימא סמוך מעוטא למחצה ונתירה דמנין לנו זה שיהיה מחצה על מחצה אבל אנו אומרים שהדבר בספק שזה אפשר כמו זה ואף אם נאמר סמוך מעוטא דאונס לאין תחתיו אכתי לא הוי תחתיו ברצון מעוטא בודאי אבל עדיין נאמר שאפשר זה כמו זה ונראה לי שזה קרוב לדברי הר"ר נסים נ"ר אלא שהוא אומר דלית להו לרבנן סמוך בכי האי גונא ואני אומר דאף אם נאמר ביה סמוך אכתי לא הוי תחתיו ברצון מעוטא אבל עדיין הספק במקומו עומד אבל עדיין קשה לי על התוספות מנא להו דלרבנן נימא רובא וחזקה רובא עדיף בכי האי גונא דאף כי נזיל בתר רובא אינה אסורא ודאית אבל נשאר עדיין ספק תחתיו ספק אין תחתיו ואי הוו קפדי בלישנא אמאי קרי ליה ספק ספקא ניחא אבל אין נראה כן מלשונם ונראה לי דעת התוספות דרובא וחזקה רובא עדיף מדאורייתא כמו שכתבו בפרקא קמא דחולין (י"א.) בשם רבינו חיים ויליף לה מפרה אדומה דאזלינן בה בתר רובא ולאו טרפה היא ואע"ג דאיכא חזקה כנגדה דאדם שמזין עליו בחזק' טמא ואע"ג דג"כ איכא חזקה אחריתי דמסייע לרובא דהיינו חזקת הפרה דלאו טרפה היתה כשנולדה דהא קיי"ל דהיא בת שתי שנים וטרפה אינה חיה הא לאו חזקה היא שהרי לא נתבררה ולא היתה לה שעת הכושר שנוכל לומר השתא לאו טרפה היא אלא לאחר זמן אנו יודעין שקודם י"ב חדש לא היתה אז טרפה וא"כ לא נשאר כי אם רובא וחזקה דהיינו חזקה דגברא ואמרינן בה רובא עדיף וכיון דמדאורייתא רובא עדיף אפילו בספקא אית לן למיסר דהוה ליה ספקא דאורייתא גם על תירץ הרב רבינו אשר ז"ל קשה לי מה שאמר אבל הכא אפשר להתירה מטעם חזקה בלא בטול רוב כגון שזנתה קודם שנתארסה שהרי אי אפשר להתירה מטעם חזקה זו שהרי יש חזקה כנגדה אוקמה בחזקת בתולה עד שנתקדשה כמו שצריך לומר כן באשת כהן וא"כ חזקה זו מגרעת כח חזקת התר דאין תחתיו ורובא מגרע כח חזקת התר דאונס <sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">(עי' בשטמ"ק שם באמצע ד"ה ואב"א וכו')</i>. ע"כ היה לי פנאי לעיין ולהבין במאמריך ולא יותר כי זה היקר שהביא כתבך היה נחוץ לשוב וחפצתי להשיבך על ידו באשר פניו מועדות להתהלך נגד מחנך קדוש דרך ישר לא יפנה דרך כרמים אמרתי בלבי לא ילך בידים רקניות ולא היו אז בידי חדושי הרמב"ן ז"ל מגטין על כן לא עיינתי בלשונות ההם ובסוגית בהרת לא ראיתי דבר כי היא הלכה חמורה ולא היה לי פנאי לעיין בה כי בכל יום תעמודנה לנגדי ולעמתי סבות מונעות מטרידות אותי ממצוא חפצי ודבר דבור על אופניו ובמה שיצטרך בו עיון דעה והשכל גם כי לא ראיתי מה שהשיב אליך הרב נ"ר כי בושתי לשאול ממנו פן יבין כי פיך המדבר אלי ומראה הגדי והארי אשר נאמר אמת הוא כי נעשה ארי בכח לנצח ואיל בעל קרנים דמייתי דובי בקרני וימה וצפונה מנגח שכל זך וצלול ומאד מאד קל להבין משנתו קב ונקי אין לה מורסן ולא סובין ומן מוצא דבר תדע ותשכל דעת שפתיו ברור מללו ודבריו במשפט מכלכל סוף דבר ירבו כמותו בישראל פי המדבר מיחל מצפה גשם נדבות משמי מרום חכמתך תניף להשביע שואה ומשואה ולהצמיח מוצא דשא ולהאיר מחשכיו בארץ עיפתו לישר הדוריו ולתקן אשר עותו דורש שלום תורתך ארוכה מארץ מדה ורחבה עלז ושמח בשלותך ונהנה בטובך אחיך הצעיר יצחק ב"ר ששת זלה"ה: שעל הכתב מי כהחכם מודיע תעלומות ופותר כל רז לא אנס ליה ומנגד עיניו לא יסתר בכל תושיה חכמה ומדע מרעהו יתר החכם השלם ה"ר חסדאי ב"ר שלמה:
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
משנה תרומות ד׳:ח׳
ו
אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ט״ו:ט״ו:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
תלמוד ירושלמי ערלה ב׳:א׳:ט״ו
ו
אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ט״ו:ט״ו:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ט״ו:ט״ו:א׳
ו
תוספתא תרומות ה׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
משנה תרומות ז׳
ו
אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ט״ו:ט״ו:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ט״ו:ט״ו:א׳
הסטוריה »
גרסה: Friedberg Edition (עברית)
<b>ולמה צריך להרים התרומה ולא ירים ערלה כו' שהתרומה ממון כהנים כו':</b><br><b> כ"ז </b> מבואר בירושלמי פ"ב דערלה יעו"ש, אמנם שיטת רש"י ז"ל בפרק השוכר אה"פ דף ע"ד שכתב בחתיכת נבילה ופרוסת חמץ למ"ד דבטלי דצריך להרים ושדי חדא לכלבים ואינך שרו באכילה וכן כתב בריש ביצה יעו"ש, וכבר תמהו עליו קדמאי, ופירש במרדכי דהיכי דמעורב דאינו יכול לאכול האיסור לבדו שפיר איכא חילוק בין תרומה דגזל השבט לשאר איסורין אבל במקום שיכול לאכול את האיסור בפני עצמו שפיר צריך להשליך בכל האיסורים, והרמ"א כתב שאינו אלא חומרא. אמנם שיטת רש"י נובעת מהא דפרק כל הזבחים דף ע"ד רמוני באדן אוסרים בכ"ש כיצד נפל אחד מהן לתוך רבוא כו' ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש לריבוא אסורין ומריבוא לשלשה ומשלשה למקום אחר מותר, דג' תערובות למה הא רב סבר כר"ש ואיהו מתיר תערובות השניה שאם נפלו ארבעים ממאה שנתערבו באחד איסור למקום אחר מותרים, ולכן פירש רש"י שאם מן השלשה פירש אחד למקום אחר אז מותרין השלשה האמצעים, דהיכי דמתחיל דין ביטול צריך להרים, ויהיה צריך להרים אחד ולהשליכו לנהר, אבל כי פירש למקום אחר אז מותרים ג' האמצעים לגמרי דלזה אמרינן דהאיסור נפל כן היא שיטתו וכן פירש הגר"א ריש סימן ק"י:<br><b> אך </b> קשה לענ"ד על שיטתו מההיא דתנינן פ"ד דתרומות תאנים שחורות מעלות את הלבינות, ולבינות מעלות את השחורות, ומסיק רב כהנא בירושלמי דאם אינו יודע מה נפלה או כשידע ושכח אז מעלות לר' יהושע, ולר' עקיבא אינן מעלות רק בשלא ידע מקודם מה נפלה אם שחורה או לבנה. וע"ז אמר שמעון בר בא בשם ר' יוחנן והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים שחורות כדי שתבטל ברוב. ר"ז בעי קומי ר' מנא לא מסתברא בתוך שלש שאם תעלה אחת מהן יהיו שם שתים א"ל ואף אנא סבר כן. פירוש דכי אמרינן דהלבינות והשחורות מצטרפין למאה דוקא שיש כאן רוב בכל חד דאף אם שחורה נפלה איכא כאן שתי שחורות לבטלה ובטילה ברוב דין תורה רק שמדמעת מדרבנן ע"ז הקילו שמצטרפין לבינות ושחורות וע"ז אמר דבעינן שלש דהא צריך להרים בתרומה ושמא יעלה שחורה ושמא שחורה נפלה ולית כאן עכשיו אחרי הרמה רק שתים ולא בטל האיסור במחצה על מחצה וז"ב. ולפ"ז לשיטת רש"י מאי פריך מ"ש ג' דאיכא רובא שנים נמי איכא רובא ומשני מאי ג' דקתני שנים והוא, דלפ"ז לא הוי מקשה בבלי מידי דהא בעינן דאחרי נפילת חד מהשלשה למקום אחר, דבזה יצאת מה דצריך להרים יהיו שלשה שאם יש האיסור בהנך שלשה יתבטל ברוב מן התורה, וליכא לדחות דשאני כאן דכבר נתבטל מן התורה בתערובות הראשונה דהא דרמוני באדן לא בטלי הוי ד"ס, דז"א, דלא שקלינן רק על התערובות הנבטלת, וכמו דבעי דיהיו רוב בהני תערובות השניה וכמו דאמר שנים נמי איכא רובא אלמא דבעי דין ביטול, וכמו דצריך להרים אחד אף דנשאר ריבוא דהתערובות הראשונה, בכ"ז צריך להרים גם משלשה האמצעים, ומוכח מזה דגם תערובות שניה מותר תיכף ואין צריך להרים וכשיטת תוספות ולכן סגי בשנים והוא דהאיסור נבטל בשניהן ודוק:<br><b> אמנם </b> קשה דהא רמוני באדן מצי מיירי גם בתרומה וצריך להרים מפני גזל השבט, א"כ בזה מוכרח להיות שלשה והוא, שאם ירים אחד מהן ויעלה אותה בכ"ז הא צריך להיות אם יש אחד התרומה בהם יתבטל וישאר שלשה לבד הך דמרים וצ"ע. ויהא מוכח מזה כשיטת רבינו דאיסורי אכילה לא שרי רק תערובות שלישי וכמו שפסק לקמן פט"ז ה"י:<br><b> אך </b> דא יש ליישב, כיון דא"צ להרים רק מפני גזל השבט, הלא מצינו בפ"ג מתרומות, בתורם חבית של יין ונמצאת חומץ כו' דספק אם משתרמה החמיצה כו' דהראשונה אינה מדמעת וכן השניה רק בנפלו שתיהן למקום אחד מדמעות כקטנה שבשתיהן, הרי דספק תרומה שהיא ספק אפילו מצד עצמה לא מצד תערובות ג"כ אינה מדמעת בק"א [רק ברוב ככל האיסורים] א"כ כאן אע"ג דהתערובות הראשונה לא נתבטל דהוי דבר חשוב בכ"ז בתערובות שניה הוי בנפל אחד כספק תרומה, וכמו ששנינו סוף פ"ז בשתי סאין ואינו ידוע איזו של תרומה ונפלה אחת אינה מדמעת יעו"ש ודין ספק מחמת תערובות וספק מחמת עצמה שוין שלא לדמע החולין הנופלין לתוכן בק"א, וא"כ הא אין צריך להרים, ולכן שפיר פריך דבשנים והוא נמי סגי וז"ב בס"ד. והנה בסוף פ"ד דתרומות בדורס ליטרא ואינו יודע באיזו עיגול דרסה דד"ה תעלה, אמר ר' אבין וצריך שיהא בכל אחת שני ליטרין וכל שהוא כדי שתבטל ברוב, נראה ג"כ דצריך שיהיו שני ליטרין וכל שהוא לבד התערובות הליטרא תרומה, וטעמא דכשמעלה אחת מן העיגול אמרינן דנשאר בתוך העיגול הליטרא תרומה ונתבטל ברוב חולין ביטול דבר תורה, וליטרא וכל שהוא הוי רוב דלא בעי אחד בשניים [ועיין פמ"ג בפתיחה לשער התערובות פ"א] כן נראה למעיין, אולם לשון רבינו בהלכות תרומות פרק י"ד ה"ז משמע דלא פירש כן יעו"ש, ושוב ראיתי בתוספתא דתרומות פ"ה דהך פלוגתא דרימוני באדן מתני גבי תרומה, ושם תני נפל מרבוא לתוך ג' משלשה למקום אחר ספיקן מותר מפני שהן ספק דמוע, הרי דספק דמוע אינו צריך להרים וכמו דמזכיר בזה ספק דימוע וכמוש"ב בס"ד:<br><b> והנה </b> הרשב"א בספר תורת הבית האריך הרבה בדיני ביטול דמצטרפין אפילו שתי מגורות ושתי קופות בשתי עליות בתרומה, ולא זכר שמירושלמי מפורש דבעי שיהא בכל חד רובא לגבי איסור הנבטל וכמו דבעי שני לטרין וכ"ש, ומצאתי להגר"א סימן קי"א אות י"ט שכתב כן, אבל הרשב"א לא זכר זה. והנראה דפוסק כהך דאמר בירושלמי על הך דלבינות מצטרפין עם השחורות להעלות דבעי שיהא בכל חד רובא, ואמר מיליהון דרבנן פליגא דמדאמר דמדומע פטור מן החלה דוקא שהתרומה רוב, ואמר ר' יוחנן דאף סאה אחת לתוך צ"ט חולין פוטר מן החלה דקל הוא דהקילו וכמו דהקילו לצרף לבינות עם שחורות, וידחה ליה שאני תמן שבטל הוא ברוב וע"כ רבנן פליגי וסברי דאף אם ליכא רק חדא לבינה ונפלה תרומה וא"י אם לבינה מצטרפת להעלות ופסק כן הרשב"א ולכך לא זכר זה, דלכן לא בעי גם הכא שני לטרין וכ"ש, וזה דלא כפסק רבינו בהלכות תרומות ועיין בכ"ז היטב:
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
בן יהוידע על ברכות ס״ב א:א׳
הסטוריה »
גרסה: מהדורת סנלייק (עברית)
<b>וְלָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ ג' דְּבָרִים לָמַדְתִּי שֶׁאֵין נִפְנִין מִזְרָח וּמַעֲרָב אֶלָּא צָפוֹן וְדָרוֹם וְלָמַדְתִּי שֶׁאֵין נִפְרָעִין מְעוּמָד אֶלָּא מְיֻשָּׁב וְלָמַדְתִּי שֶׁאֵין מְקַנְחִין בַּיָּמִין אֶלָּא בִּשְׂמֹאל.</b> מקשים למה האריך לומר אלא צָפוֹן וְדָרוֹם, אֶלָּא מְיֻשָּׁב, אֶלָּא בִּשְׂמֹאל? ונראה לי בס"ד אמר אֶלָּא צָפוֹן וְדָרוֹם בא לשלול ולאפוקי קרן זוית באלכסון, ואומרו אֶלָּא מְיֻשָּׁב למעוטי היטה עצמו לישב ולא ישב ממש, ואומרו בִּשְׂמֹאל למעוטי אפילו אם יש לו מכה בשמאלו וכרוכה וקשה עליו עם כל זה יכריח עצמו ולא יקנח בימין, והא דנקיט 'לָמַדְתִּי' בכל חדא וחדא, ללמדינו שלא כיון מדעתו מעיקרא על אחת מאלו, ולא עלו על דעתו ולא שמעם מאדם אחר גם כן, אלא רק למדם ממנו. ומה דנקיט בהו מניינא, להורות דחביבין הם בעיניו ומנאם לרוב חיבתם אצלו, ונראה לי בס"ד דכניסת רבי עקיבא אחר ר"י היה קודם שנכנס בן עזאי אחר רבי עקיבא, וסיפור זה שסיפר רבי עקיבא על כניסתו אחר ר"י, זה הסיפור היה אחר שנכנס בן עזאי אחריו, ומ"ש לו בן עזאי כל כך העזת פנים אף על גב דגם הוא עשה כן, עם כל זה א"ל כך לראות מה ישיב לו על זה, אך סיפור שסיפר בן עזאי על כניסתו אחר רבי עקיבה, היה אחר שסיפר רבי עקיבא על כניסתו אחר ר"י, ובזה יתיישבו איזה דקדוקים במאמר הזה ודוק.
לפני 3 ימים, 9 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
שו"ת רב פעלים, חלק א, אבן העזר א׳:ה׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:צ׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
שו"ת רב פעלים, חלק א, אבן העזר א׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:צ׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:צ״א
ו3 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
לה. יש מי שכתב, שרופא שגילה בבדיקות רפואיות שמבחינה מדעית לא ייתכן שילד מתייחס לאביו, ואם כן הילד ממזר, יש להסתפק האם צריך לספר לבעל על כך. תוצאות מדעיות אינן מוחלטות בדרך כלל, ויש חזקה שהילד מיוחס לאביו המוצהר שרוב בעילות אחר הבעל<sup class="footnote-marker">50</sup><i class="footnote"><b>הרב יצחק זילברשטיין</b>, <b>שיעורי תורה לרופאים,</b> חלק ד, סימן רס. ראה דיון על קביעת אבהות באמצעים מדעיים: <b>הרב נחום אליעזר רבינוביץ, עיונים במשנתו של הרמב"ם,</b> הערכה מדעית, מהדורה שנייה, עמ' קע-קעא. <b>הרב מרדכי הלפרין, ד"ר חיים בראוטבר, פרופ' דוד נלקן</b>, 'קביעת אבהות באמצעות מערכת תיאום הרקמות המרכזית (MHC)', <b>תחומין</b> ד (תשמ"ג), עמ' 450-431; <b>הרב צבי יהודה בן יעקב</b>, 'קביעת יורש על סמך בדיקות D.N.A.', <b>תחומין</b> כב (תשס"ב), עמ' 426-412; וכן <b>הרב שלמה דיכובסקי</b>, 'מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתית', פיסקה 2, <b>תחומין</b> לא (תשע"א), עמ' 306-305.</i>. יש לצרף גם את הטעמים שנזכרו בהלכה הקודמת. פירוט נוסף מובא באוצר המושגים, ערך <b>אבהות</b>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
3 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ע״א
ו
יבמות ס״ה ב:ט׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:פ״ח
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
לג. אם הרופא שטעה מבוטח בחברת ביטוח, שהתחייבה לשלם במקומו פיצויים על טעויות רפואיות שביצע, אפשר לתבוע את חברת הביטוח, אף אם על פי דין תורה הרופא פטור מלשלם. שהרי חברת הביטוח התחייבה לשלם כל מה שהחוק מחייב ועל פי פסיקת בית המשפט. וגם אם אין חיוב כזה מדיני הנזיקין, בכל זאת החיוב חל מכוח החוזה בין הרופא לחברת הביטוח<sup class="footnote-marker">47</sup><i class="footnote"><b>הרב זלמן נחמיה גולדברג</b>, 'רשלנות רפואית', <b>תחומין</b> יט (תשנ"ט), עמ' 317 ואילך. <b>הרב אשר וייס</b>, 'גדרי היתר לפנות לערכאות', <b>תחומין</b> ל (תש"ע), עמ' 281-275. הרב וייס (שם) נשאל כיצד התחייבות כזאת מועילה, והרי ההסכם הוא בין הרופא לחברת הביטוח, ולא בין חברת הביטוח לחולה. אם כן, החולה שתובע בא מצד דיני נזיקין שבהם הרופא עשוי להיות פטור בדיני תורה, ובמצב כזה גם חברת הביטוח אמורה להיות פטורה מתשלום. אם כן, כיצד יכול החולה, המקפיד לדון על פי דין תורה, לתבוע אותה? על כך ענה הרב וייס שלוש תשובות: א – במקום שראוי שהרופא יפצה, גם אם אינו חייב מצד שורת הדין, אנו אומרים 'דינא דמלכותא דינא'. ב – החולה משלם לרופא או לקופת החולים על מנת לקבל שירות טוב, וברור שחלק מהשירות הוא ההתחייבות לפיצוי במקרה של תקלה, אם כן, יש ממד חוזי גם בין החולה לבין הרופא ודרכו גם למערכת המבטחת. ג – כיוון שלרופא יש הסכם חוזי עם חברת הביטוח, ולפי ההסכם על החברה לשלם את כל פיצויי הנזיקין שיוטלו עליו עקב רשלנות רפואית, הרי זה כאילו כספי הפיצויים מיועדים מראש, בהסכמת הרופא, למבוטחים שבית המשפט יחליט לזכותם בפיצויים.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ויקרא י״ט:י״ד
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:פ״ה
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:פ״ו
ו4 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
לא. ייתכן שהרופא צריך לפצות את הורי הילד על עגמת הנפש, הצער ודמי הריפוי שנגרמו לו, ככפרה על איסור "לִפְנֵי עִוֵּר".
לפני 3 ימים, 10 שעות
4 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
איוב כ״ב:כ״ח
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:פ״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:פ״א
ו
סוטה י״ב א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
שמות א׳:כ״ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:פ״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:פ״ב
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">הרי שהולדת ילדים והבאתם לעולם, טובה היא להם, ואפילו כאשר מטביעים אותם מיד אחרי לידתם. והוא משום שעל ידי לידתם זוכים הם לחיי העולם הבא. כמו כן, ייתכן להקיש ולומר שעדיף לו לילד להיוולד בעל מום כדי לזכות לחיי העולם הבא, מאשר לא להיוולד כלל.<br><small>הרב יצחק זילברשטיין, שיעורי תורה לרופאים, חלק א סימן ל עמ' 286-285</small></span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
יונה ד׳:ח׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:פ׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
יונה ד׳:ג׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:פ׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:פ״א
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">תנא: עמרם גדול הדור היה. כיוון שראה שגזר פרעה הרשע "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב), אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! פרעה לא גזר אלא בעולם הזה, ואתה בעולם הזה ולעולם הבא! פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק בוודאי שגזירתך מתקיימת, שנאמר: "וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ"<b>!</b> (איוב כב, כח) עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן.<br><small>סוטה יב, א</small></span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
בבא מציעא ל׳ ב:א׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:נ״ח
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ע״ט
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">האם לפי ההלכה יש מקום לתביעת פיצויים מהרופא שיעץ לא נכון?<br><small>שיעורי תורה לרופאים, חלק א סימן ל</small></span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ס״ח
ו
שבת ק״ד א:ט׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ע״ז
ו5 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">לכבוד הרב ... שליט"א</span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
5 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
בראשית י״ח:י״ב-י״ג
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ע״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ע״א
ו
יבמות ס״ה ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ע״ב
ו3 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
כה. אם אין למידע שום משמעות מעשית, כגון אישה נשאית שהבעל לא ירצה להתגרש ממנה גם אם ידע את הדבר, ואין למידע משמעות מעשית לגבי הילדים, אין לרופא לגלותו, כדי לא לגרום קטטה לשווא.
לפני 3 ימים, 10 שעות
3 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ס״ח
ו
שבת ק״ד א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ס״ט
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
כג. כשיגלה הרופא בבדיקותיו מיהו נושא המחלה, יספר לו זאת הרופא בעדינות וברוך, ויבקש ממנו שיגלה זאת בעצמו לבן הזוג הבריא.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ס״ז
ו
זכריה ח׳:ט״ז
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ס״ח
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
בפרק בין איש לאשתו, הזכרנו את הצורך באמון וביושר בין בני הזוג כבסיס חיוני לזוגיות תקינה. העלמת פרטים עלולה להיראות כפתרון זמני לאי הנוחות של אמירת האמת כמות שהיא, ולא היא. פעמים רבות העלמה כזאת היא אשליה ובריחה מאחריות. 'שיקרא – לא קאי'<sup class="footnote-marker">39</sup><i class="footnote">בתרגום מילולי - השקר לא עומד. <b>שבת</b> קד, א. וכמו הביטוי העממי – 'השקר, אין לו רגליים'.</i>, דהיינו – השקר לא מחזיק מעמד וסופו להתגלות. חוסר יושר עלול לגרום בהמשך לחוסר אמון, לצער גדול, ולקטטות, שאחריתן - מי ישורנה. לכן יש לדבר אמת, לא להעלים ולא להסתיר, ומתוך כך לקוות ולבנות בניין עדי עד מתוך אהבה ואחווה ושלום ורעות.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
פסחים ג׳ ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ס״ג
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ס״ז
ו3 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ<sup class="footnote-marker">38</sup><i class="footnote"><b>זכריה</b> ח, טז.</i>.</span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
3 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
משלי י׳:י״ח
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ס״ג
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ס״ד
ו5 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>לספר להורים על מחלה תורשתית של ילדם</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
5 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
בבא מציעא ל׳ ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:נ״ח
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
סנהדרין ע״ג א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:נ״ח
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ויקרא י״ט:ט״ז
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:נ״ח
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:נ״ט
ו6 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
הדיון כאן הוא הלכתי ואינו משפטי, ועל הרופא לברר מראש את ההגבלות המשפטיות ואת משמעותן המעשית. נאמר רק בפשטות שהחוק שאינו מתיר לו לגלות מידע, אינו מחייב אותו לשקר, ולכן מבחינה הלכתית ראוי שיביא את עובדת המחלה לידיעת הצד השני בצורה עקיפה, וכאשר הוא נשאל על כך, עליו להפנות את השואלים למטופל עצמו, באופן שיובן שיש בעיה כלשהי<sup class="footnote-marker">35</sup><i class="footnote">החוק במדינת ישראל מחייב רופא עיניים לדווח על ליקויי ראייה של נהג, העלול לגרום סכנה בנהיגה (סעיף 12 ב [א] לפקודת התעבורה). כלומר, גם החוק מכיר באחריות שיש לרופא על מידע שיש לו, שעשוי למנוע נזק לאדם אחר. וראה להלן הלכה מה.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
6 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:נ״ב
ו
שולחן ערוך, חושן משפט תכ״ו:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:נ״ב
ו
שולחן ערוך, חושן משפט תכ״ו
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ויקרא י״ט:ט״ז
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:נ״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש א׳:י״ד
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:נ״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:נ״ג
ו12 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
טז. צריך לגלות לא רק במחלה מסוכנת אלא אף כל מחלה שמקננת בגוף ואינה בת חלוף ונמצאת אצל אחד מן הצדדים וגורמת לסבל ואי נוחות והפרעות בחיים<sup class="footnote-marker">28</sup><i class="footnote">שו"ת <b>ציץ אליעזר,</b> חלק טז, סימן ד. <b>הרב שלמה זלמן אויערבאך</b> (דבריו הובאו ב<b>נשמת אברהם</b>, אבן העזר, סימן ב, עמ' סא) רצה לדייק שאין חיוב לספר אלא היתר לגלות; ובספר <b>לב אברהם</b> (פרק לד סעיף כ, 3-2) הובא בשמו שאין הרופא חייב לגלות לגבר או לאישה שבן הזוג נגוע במחלת מין, ולעומת זאת חובה לגלות על מחלת האיידס כדי להציל מסכנת נפשות.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
12 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ל״ב
ו
תוספות על שבת ג׳ א:א׳:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:מ״א
ו8 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
יג. אם יש חשש, שאפילו רמז עלול לגרום להתאבדות או להתמוטטות נפשית, אין להודיע בשום אופן, שאין דוחין נפש מפני נפש. במצב כזה יש להודיע להורים את המצב, בסוד, כדי לשמור על בנם או בתם, מחד גיסא; וכדי שההורים יוכלו למנוע תקלות בשידוכים, מאידך גיסא<sup class="footnote-marker">23</sup><i class="footnote">השאלה כאן מתארת מצב שבו אדם אינו מסוגל לקבל את המידע הרפואי הקשה לגבי עצמו. יש להעיר על כך, שככלל, אפשר להסתייע באנשי מקצוע לצורך דיון מקדים האם אפשר ונכון להעביר מידע כזה באופן שיוכל להתקבל על ידי השומעים, כל מקרה לגופו, ואם כן – כיצד. ברור שהודעה כזאת ראוי שתתלוה לה תמיכה נפשית ועידוד, ולשון חכמים מרפא. בהקשר זה חשוב להדגיש שיש היום אפשרויות רפואיות שיכולות לסייע במצבים שנחשבו בעבר לחסרי תקווה. בדוגמא שלפנינו - בחורה ללא שחלות - ניתן כיום לנסות ולהיעזר בתרומת ביצית, כדי שבחורה כזאת תוכל להרות וללדת. אמת שאין זו סוגיה פשוטה, גם מבחינה רפואית וגם מבחינה הלכתית, אך יש פתח של תקווה גם במצבים כאלה, ויש להעלות אפשרויות כאלה, גם מצד האמת, וגם מבחינה נפשית לצורך סיוע ועידוד.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
8 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ל״ב
ו
תוספות על שבת ג׳ א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ל״ג
ו3 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>לתת תרופות שלא מועילות באופן רפואי</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
3 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
בראשית ט׳:ו׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:כ״ט
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ל׳
ו3 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
י. יש מי שכתב שאסור לרופא מרדים להרדים גבר או אישה העומדים לעבור ניתוח הגורם לעקרות, האסור על פי ההלכה, ואפילו אינם יהודים<sup class="footnote-marker">16</sup><i class="footnote"><b>הרב יצחק זילברשטיין</b>, <b>שיעורי תורה לרופאים,</b> חלק ד, סימן רמח.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
3 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:כ״ו
ו
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 151:6:1
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:כ״ו
ו
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 151:6
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:כ״ז
ו3 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
ז. לעתים רופא מבצע בדיקות על שמעיות (אולטרה סאונד) בנשים הרות, ויודע שאם יבחין במום בעובר וישלח תשובה בהתאם אל הרופא המטפל, הלה יבצע הפלה גם ללא היתר הלכתי. כיוון שיש כאן רק ספק ולא ודאי, ואין קשר ישיר בו זמני בין פעולותיו לבין עבירה – אם תתבצע על ידי הרופא האחר, אף על פי שיש כאן חשש שמא הוא מסייע להריגת עובר, אינו חייב להפסיד משרתו משום כך<sup class="footnote-marker">12</sup><i class="footnote"><b>נשמת אברהם</b>, אורח חיים, עמ' תשפו, על פי פסקי <b>הרב שלמה זלמן אויערבאך</b>, <b>הרב אליעזר יהודה וולדינברג</b> ו<b>הרב יוסף שלום אלישיב</b>; וכן שם בחלק חושן משפט, סימן תכה, עמ' קפ.</i>. וראה עוד בהלכה הבאה.
לפני 3 ימים, 10 שעות
3 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ז׳
ו
תענית כ״א ב:י״ד
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:כ״ד
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>דוגמאות מעשיות</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ויקרא י״ט:י״ד
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:כ״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:כ״ב
ו14 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">318. אין במתן אישור (להפסקת הריון) לפי סימן זה כדי לחייב רופא נשים להפסיק הריונה של אשה אם הדבר הוא בניגוד למצפונו או לשיקול דעתו הרפואי.<br><small>סעיף 318 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977;פרק י - פגיעות בגוף, סימן ב - הפסקת הריון</small></span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
14 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ז׳
ו
תענית כ״א ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ג:ח׳
ו8 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">צניעות בבדיקה ובטיפול באשה – רופא, סטודנט, אח וכל מי שמטפל בחולים, עם כל החשיבות והאצילות בעבודתו, חייב להיות זהיר ביותר, וכשבודק או מטפל באשה, שעיניו ומחשבותיו יהיו מופנים ומרוכזים אך ורק בעבודתו. בנוסף לכך, עליו להתחשב ולהיות מודע לרגשותיה של החולה – למשל לגלות רק אותו חלק מגופה שהוא צריך לבדוק, ושוב לכסותו לפני שבודק חלק אחר של גופה. <br><small>נשמת אברהם, אבן העזר, סימן כא עמ' קצג</small></span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
8 נוספים »
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ק״ד
ו19 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
מו. אם לא שאלו או שאין אפשרות לברר אם היה דם על הכפפה, מעמידים את האישה על חזקתה ואינה נאסרת מספק<sup class="footnote-marker">57</sup><i class="footnote"><b>הרב אפרים גרינבלאט</b> בתשובה למכתב הנ"ל, <b>שו"ת פוע"ה</b>, שם, עמ' 107.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
19 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
נדה ל״ח א:י״ד
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:פ״ה
ו9 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
לא. <b>אקוויסט</b> (ECHO-VIST) – בדיקה מקבילה לצילום רחם. למעשה, לא בודקים כך היום מפני שהבדיקה יקרה ואינה כלולה בסל הבריאות. ראה פירוט באוצר המושגים, ערך <b>אקוויסט.</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
9 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
רשב״א על נדה י״ח ב:ג׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ע״ו
ו6 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
עדיין קיימים חילוקי דעות משמעותיים בין הרופאים ביחס ליעילותה של ביופסיית רירית הרחם לאיתור גידולים ממאירים, כיוון שבביופסיה עלולות להתגלות חריגות זמניות, שיעידו כביכול על בעיות שלמעשה אינן קיימות באופן קבוע. ההמלצה השגרתית היא לחזור על ביופסיה אם התוצאה הראשונית הייתה חריגה, כדי לשלול תוצאה חיובית שגויה (false positive)<sup class="footnote-marker">41</sup><i class="footnote">תוצאה חיובית משמעותה היא שקיים ממצא לא תקין. כמובן, המשמעות של ממצא 'חיובי' שכזה היא שלילית לאישה.</i>. עם זאת, הצורך לחזור על ביופסיה הופך אותה לבדיקה לא אטרקטיבית.
לפני 3 ימים, 10 שעות
6 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
חידושי רמב"ן על נדה ל״ה ב:ב׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ע׳
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>פרטים</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
כריתות י׳ א:י״ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ו
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ס״ט
ו3 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
כו. <b>דימום כתוצאה מבדיקה רפואית בחלל הרחם</b> אינו אוסר; ואם נגרם דימום חריג, מעבר למקובל, יש לברר את סיבתו. והרופא נאמן לומר שהדם בא כתוצאה מפצע<sup class="footnote-marker">37</sup><i class="footnote"><b>דרכי טהרה,</b> פרק א, תשובות ותוספות, ז (עמ' 35); וכן הורה במפורש <b>הרב מרדכי אליהו</b> לרבני פוע"ה, הלכה למעשה. <b>הרב יהושע נויבירט</b>, דבריו הובאו ב<b>נשמת אברהם,</b> סימן קצד ס"ק ה, 5, עמ' קצג. <b>הרב אליעזר בן פורת ופרופ' פסח קליימן</b> ('גדרה של מכה לעניין תליית הדם בה', <b>אסיא</b> פג-פד, עמ' 149-141) כתבו כך בדעת <b>החזון איש</b>. <b>הרב יקותיאל פרקש</b> במכתבו ל<b>רב אריה כץ</b> מיום י"ח באב תשע"א; ותמה על המחמירים בדבר, לדבריו, מחמת חוסר ידיעה.</i>. לכתחילה יש לבקש מהרופא להסתכל לפני הבדיקה ולוודא שאין דימום מהרחם לפני כן<sup class="footnote-marker">38</sup><i class="footnote">הוראה מ<b>הרב מרדכי אליהו</b> לרבני פוע"ה.</i>. יש מי שכתב, שאם הרופא הכניס מכשיר לחלל הרחם, האישה טהורה רק אם לא נמצא דם, אבל אם נמצא דם, אפילו אם הרופא אומר שהדם בא מהצדדים, ספק אם הוא נאמן<sup class="footnote-marker">39</sup><i class="footnote">שו"ת <b>מנחת יצחק,</b> חלק ד, סימן נח, י. לדבריו שם יש להחמיר אפילו אם הדימום מהנרתיק, ומסתבר שטעמו להחמיר משום שעצם הכניסה לחלל הרחם אוסרת, ואין זה משנה שיש דימום נוסף שאינו אוסר.</i>. ויש מי שכתב שקשה להקל בבדיקה שהגיעה לצוואר הרחם והוציאה דם מכיוון שיש חשש שדם המכה גרר אחריו גם דם נידה<sup class="footnote-marker">40</sup><i class="footnote"><b>תשובות והנהגות,</b> חלק ב, סימן תלד. ולדבריו אפשר להקל בדם מכה רק כשלא נגרם כתוצאה מבדיקת רופא.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
3 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
כריתות י׳ א:י״ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ס״ו
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>בדיקות וטיפולים בחלל הרחם</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
בינת אדם, שער בית הנשים כ״ג:ב׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ס״ה
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
כדאי להדגיש שכיוון שהמדידה אינה מכשירנית מדויקת אלא ידנית, לכן יש לברר היטב אצל המיילדת את רוחב הפתיחה למעשה. לרוחב הפתיחה עשויות להיות השלכות משמעותיות, כגון מתי האישה תיאסר לבעלה בזמן הלידה, זמן בו כל מגע ותמיכה ביניהם חיוני וחשוב.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
Beit Yosef, Yoreh De'ah 188
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ח
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 188:51
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ח
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ס״ד
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
כד. <b>בדיקת פתיחת צוואר הרחם לפני הלידה</b> – כדי לבדוק את התקדמות הלידה, בודקת המיילדת את מחיקת צוואר הרחם, דהיינו עד כמה ראש התינוק נכנס לצוואר הרחם והרחיבו עד לרוחב הרחם עצמו, לכן נקראת הפעולה 'מחיקה', כי למעשה צוואר הרחם נמחק והופך להיות כחלק מדופן הרחם. בנוסף לכך, המיילדת בודקת גם באיזה קוטר פתח ראש התינוק את פתח הצוואר. על צוואר הרחם עוברים שני תהליכים: מחיקה ופתיחה. המחיקה היא הפיכת הצוואר ממבנה דמוי צינור בעל אורך, למבנה פחוס לחלוטין. הפתיחה נמדדת מ-0 עד 10 ס"מ. כיוון שהמדידה נעשית בעזרת האצבעות של המיילדת מקובל לקרוא לכל שני סנטימטר - "אצבע". כשהפתיחה היא גמורה, וכשהמחיקה היא מלאה - מתרחשת הלידה. כיוון שמדובר בתהליך טבעי שלא כרוך בהכרח בדימום מיידי, רק פתיחה גדולה יחסית, המבשרת את תחילת הלידה, היא הפתיחה האוסרת. למעשה נחלקו הפוסקים מהי הפתיחה האוסרת גם ללא דם. השיטות השונות מובאות להלן בכרך השלישי, פרק סד – 'לידה', עמ' 193, הלכה י.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
כריתות י׳ א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ו
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
אור זרוע, חלק א שמ״ג:א׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ה
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ס״ג
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
כג. <b>תפירה של צוואר הרחם (סרקלאז')</b> – כאשר פתח צוואר הרחם רחב מדי ומשערים שלא יוכל להחזיק את ההריון, תופרים את פתח צוואר הרחם, בדרך כלל בשבוע 14-12 להריון. בסוף ההריון או כאשר ישנם צירים – פותחים את התפרים. מבחינה הלכתית, כיוון שהתפרים נכנסים לעובי הרקמה של צוואר הרחם וגורמים לדימום בזמן התפירה או הפתיחה, נחשב הדימום כדם מכה והאישה טהורה<sup class="footnote-marker">34</sup><i class="footnote"><b>הרב שלמה זלמן אויערבאך</b>, דבריו הובאו ב<b>נשמת אברהם</b>, יורה דעה, סימן קצד, עמ' קפד, 4; ובספר <b>לב אברהם</b>, פרק כו סעיף מה. <b>חוט שני,</b> עמ' שלא, ד.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
אור זרוע, חלק א שמ״ג
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ה
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
משנה אהלות ז׳:ד׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ס״ב
ו5 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
כב. <b>בדיקת הֵגָר</b> (Hegar Test) – כאשר יש חשש לאי ספיקה של צוואר הרחם (Cervical Incompetence), דהיינו שצוואר הרחם רחב מדי ועקב כך לא יוכל להחזיק כראוי את העובר, ועלולה להיגרם הפלה, מודדים את קוטר הפתיחה הטבעית של צוואר הרחם בעזרת ערכה של 10-8 מכשירים בעלי קוטר שונה. אם מתברר שהפתיחה רחבה מדי, מחליטים על תפירת פתח צוואר הרחם בכל הריון - תפר צווארי (סרקלאז' - Cerclage). כיום נעזרים פחות בבדיקת הֵגָר, וההחלטה על תפירת צוואר הרחם נעשית יותר על פי סיפור העבר של האישה, והאם הוא מתאים לאי ספיקת צוואר הרחם ו/או צילום רחם. מבחינה הלכתית, אם מדובר בבדיקה שתכליתה רק לברר את הפתיחה הטבעית, אין לחשוש לפתיחת צוואר הרחם מעבר לפתיחה הטבעית, כיוון שהרופא אינו מכניס מכשיר שהוא עבה יותר מהפתיחה הטבעית של צוואר הרחם של האישה הנבדקת.
לפני 3 ימים, 10 שעות
5 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
נדה כ״א ב:ט׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:נ״ז
ו5 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
יח. <b>משטח צוואר הרחם (פאפ–טסט</b> Pap Smear) - <b>בדיקה ציטולוגית</b> – בבדיקה לוקחים משטח מצוואר הרחם על מנת לאתר תאים ממאירים וטרום ממאירים. הבדיקה מבוצעת כבדיקת סקר לכל הנשים מגיל 25 שנה, אחת לשלוש שנים, על מנת לזהות נגעים טרום ממאירים ולטפל בהם על פי הצורך<sup class="footnote-marker">31</sup><i class="footnote">על פי הנחיות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה. נייר עמדה מעודכן לתאריך נובמבר 2010. התייחסות השקפתית כללית לבדיקות סקר ראה במאמרו של <b>ד"ר יחיאל בר אילן</b> 'בדיקות סקר רפואיות לגילוי מוקדם בהלכה ובהשקפה', <b>אסיא</b> פה-פו (תשס"ט-2009), עמ' 30-12.</i>. פעמים רבות הסיבה לדימום היא רגישות בפתח צוואר הרחם, רגישות שעלולה לגרום לדימום בסבירות גבוהה. אם כן הבדיקה עצמה עלולה לגרום לדימום קל מתעלת הצוואר אך לא מהרחם. גם אם אין רגישות מיוחדת עלול להיגרם דימום כתוצאה מהחספוס של מברשת הבדיקה בפתח הצוואר<sup class="footnote-marker">32</sup><i class="footnote">המברשת מחוספסת שכן תפקידה 'להסיר' תאים מתעלת הצוואר, אלו הם התאים שנשלחים לבדיקה. נכון ליום כתיבת ספר זה, קיימות שתי מברשות סטנדרטיות לנטילת פאפ, על פי קופות החולים.</i>. בכל המצבים הללו אם בבדיקה המקדימה ההפרשה מצוואר הרחם הייתה נקייה, הדימום לא אוסר, כיוון שנחשב לדם פצע שלא אוסר<sup class="footnote-marker">32*</sup><i class="footnote">שו"ת <b>באר משה</b>, חלק ג, סימנים קנ-קנא. <b>הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב יהושע נויבירט</b>, דבריהם הובאו ב<b>נשמת אברהם</b>, יורה דעה, סימן קצד, עמ' קצא, 2. שו"ת <b>שיח נחום</b>, סימן נה, וכתב שאם אפשר, עדיף לעשות בדיקה זו לאחר טבילה שאז האישה מוחזקת בטהרה, או לכל הפחות לאחר שלוש בדיקות טהורות שאז יש לאישה חזקת טהרה.</i>. יש מקומות שבודקים בעזרת מברשת ארוכה ונכנסים לתוך צוואר הרחם. גם כאן, אם ההפרשה מצוואר הרחם לפני לקיחת המשטח הייתה נקייה, הדימום לא אוסר<sup class="footnote-marker">33</sup><i class="footnote">פוסקים החוששים מכל דימום שמקורו מצוואר הרחם שמא מעורב בו דם שבא מהרחם באופן הורמונלי, עלולים לאסור במקרה כזה, ועל כן מי שחושש לדעות אלו, צריך לשאול בעצמו שאלת רב על בדיקה זו. כדאי לשאול את הרופא עוד לפני הבדיקה האם בבדיקה המקדימה הריר הצווארי היה צלול ונקי, ולעדכן בהתאם את הרב הפוסק שאותו שואלים.</i>. פירוט נוסף מובא באוצר המושגים, ערך <b>בדיקה ציטולוגית לאישה.</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
5 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ׳
ו
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 188:6
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:נ״ב
ו4 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>בדיקות וטיפולים בצוואר הרחם</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
4 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
משנה אהלות ו׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל״ט
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ח
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
4. בפוסקים מובא דיון האם רק פתיחה עצמונית מתוך הרחם כלפי חוץ אוסרת<sup class="footnote-marker">22</sup><i class="footnote"><b>תפארת למשה</b>, על <b>שלחן ערוך</b>, יורה דעה, סימן קפח, ג. ראה שו"ת <b>שאילת יעבץ</b>, חלק ב, סימן ה. שו"ת <b>בית שערים</b> יורה דעה, סימן רעב, אך סיים שיש לשמוע לדברי <b>בית יוסף</b> שהחמיר, ראה להלן, הערה 25. שו"ת <b>שואל ומשיב</b>, מהדורה ג, חלק ב, סימן מ. שו"ת <b>מהרי"ל דיסקין</b>, סימן קמח. שו"ת <b>דברי מלכיאל,</b> חלק ב, סימן נו; שם, חלק ג, סימן סא. שו"ת <b>עמק שאלה,</b> יורה דעה, סימן לא. <b>חזון איש</b>, יורה דעה, סימן פג, אך סיים בצריך עיון. שו"ת <b>משפטי עוזיאל,</b> חלק ב, יורה דעה, חלק א, סימן כז, התיר באישה מסולקת דמים. <b>טהרת הבית,</b> סימן יא, ז. <b>בחוות דעת</b> (יורה דעה, קצד ס"ק א) כתב שאפילו פתיחה מבפנים שאוסרת, היינו דווקא כשהפילה איזה דבר, אבל כשנפתח הקבר ולא יצא ממנה דבר, אף דם אינו יוצא. וראה גם בשו"ת <b>תשובה מאהבה</b> (חלק א, סימן קטז מאדר שנת תק"מ) שהביא תשובה מרבו <b>הנודע ביהודה</b>, שכתב שדין 'אין פתיחת הקבר בלא דם', אמור רק כשיצא משהו מתוך הרחם (וכן כתב <b>חוות דעת</b>, סימן קצד, ביאורים ס"ק א), והנודע ביהודה עצמו חתום על תשובה זו!! וצריך עיון בסתירה שבדברי הנודע ביהודה.</i>, או שגם פתיחה מלאכותית<sup class="footnote-marker">23</sup><i class="footnote"><b>הרב יהודה פריס</b> ('התקן תוך רחמי וצילום הרחם', <b>תחומין</b> טו, תשנ"ה, מעמ' 336) דייק מדברי אחרונים רבים שעיקר החילוק אינו בין פתיחה מבחוץ לפתיחה מבפנים, אלא בין אם גורם הפתיחה הוא על ידי אדם או על ידי גורם טבעי. לכן לדעתו כל שגורם הפתיחה הוא על ידי אדם, ולא על ידי גורם טבעי, אף אם בפועל נפתח הרחם מבפנים לחוץ – אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, והעיקר תלוי בגורם הפתיחה ולא בכיוון הפתיחה, ראה שם הוכחותיו.</i> מבחוץ פנימה<sup class="footnote-marker">24</sup><i class="footnote">אמנם ב<b>שיירי טהרה</b> (קצד, א) כתב שבכל פתיחה מבחוץ פנימה, יש בה בעצם גם פתיחה מבפנים כלפי חוץ, כיוון שמה שנכנס ופתח, גם יוצא החוצה. אך ראה ב<b>טהרת הבית</b> (חלק ב, סימן יא, עמ' נז) שדחה את דבריו.</i> אוסרת<sup class="footnote-marker">25</sup><i class="footnote">שו"ת <b>נודע ביהודה,</b> תנינא, יורה דעה, סוף סימן קכ. מופיע גם ב<b>פתחי תשובה,</b> קצד ס"ק ד. שו"ת <b>הר צבי</b>, יורה דעה, סימן קנב. שו"ת <b>מנחת שלמה</b>, חלק ב, סימן עג, ב. וכן ממשמע מ<b>בית יוסף</b>, יורה דעה, סימן קפח, ומ<b>ביאור הגר"א</b>, יורה דעה, סימן קצד, ס"ק כג. <b>ערוך השלחן,</b> יורה דעה, קפח, נא, אלא שהוסיף ששמע מרופא מומחה שבדיקת רופא שגרתית לא מגיעה לרחם עצמו, ולכן למעשה לא שייך דין פתיחת הקבר בבדיקת רופא רגילה. גם בשו"ת <b>מהרש"ם</b> (חלק ד, סימן קמו) כתב שבדיקת רופא שגרתית לא נכנסת לתוך הרחם ולכן אין לאסור בה מדין פתיחת הקבר.</i>. לפי הדעה שרק פתיחה עצמונית של הרחם מבפנים אוסרת, יש להקל בהכנסת מכשירים מבחוץ פנימה לתוך צוואר הרחם.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
משנה אהלות ז׳:ד׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל״ח
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ז
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
3. השיעור של 'קנה דק שבדקים' נתון במחלוקת הפוסקים, ולפי חלק מהדעות רק פתיחה גדולה יחסית אוסרת<sup class="footnote-marker">21</sup><i class="footnote">בשו"ת <b>מהרש"ם</b> (חלק ד, סימן קמו) כתב שרק פתיחה של שתי אצבעות (כארבעים מ"מ) אוסרת; בשו"ת <b>אגרות משה</b> (אורח חיים, חלק ג, סימן ק), כתב שרק שיעור מ-¾ אינטש (כ-19 מ"מ) אוסר. בספר <b>בדי השלחן</b> (סימן קצד ס"ק לא ובציונים אות נה) כתב להקל עד 15 מ"מ ושכן מורים בעלי הוראה להקל בפחות משיעור זה, וכך כתב גם בשו"ת <b>דרכי דוד</b>, סימן י, בסוף ספר <b>היכלי דעה</b>, עמ' תקכא, א. <b>הרב ישראל גנס</b> אמר בפגישתו עם רבני פוע"ה, כ"ג באייר תש"ס, שמקובל אצל פוסקים להקל עד 13 מ"מ בהסתמך על פסיקתו של <b>הרב משה פיינשטיין</b>. וראה בספר <b>נטעי גבריאל</b> (הלכות נִדה, פרק פ, ט, הערה י) שכתב להקל אם הפתיחה פחות מאצבע, והביא פוסקים רבים שהקלו בכך.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
נדה כ״א ב:ב׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:כ״ט
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
נדה ס״ו א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ו
ו4 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
2. לדעת בעל השאילתות<sup class="footnote-marker">20</sup><i class="footnote">פרשת תזריע, שאילתא פה, דיבור המתחיל 'ברם צריך'. מצוטט ב<b>תוספות,</b> כריתות י, א, דיבור המתחיל 'קא משמע לן', מובא גם ב<b>בית יוסף,</b> קפח, ג, דיבור המתחיל 'ומה שכתב רבינו'.</i> הכלל שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם נאמר רק בלידה, אבל בנפל שלא נגמרה צורתו אפשר בלא דם.
לפני 3 ימים, 10 שעות
4 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
בינת אדם, שער בית הנשים
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:י״ג
ו
שו"ת מהרש"ם חלק ב מ׳:ב׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:מ״ב
ו5 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">נשאלתי באשה שהרופא הכניס איזה שפופרת לבדוק או להכניס אויר כדי שיועיל שתתעבר, אם צריכה לחוש ל'אין פתיחת הקבר בלא דם' שמחדש הנודע ביהודה שגם מבחוץ אין פתיחת הקבר בלא דם. והשבתי שאף שהוזכר בפתחי תשובה (סימן קצ"ד ס"ק ד) בשם הנודע ביהודה שרק כשהוא כקש אין לחוש, מסתבר לעניות דעתי שמאחר שמוכרחין לומר שלא לכל פתיחה חוששין לדם, (דהא בהפילה כעין שערות וביציאת דם טהור אין חוששין), אם כן מנלן לעשות שיעורים בעצמנו לומר שיהיה כקש?! אלא פשוט שהוא כשיעור הנאמר במשנה באהלות לעניין טומאה, דהוא משיעגילו ראש כפיקה, דהא שיעור אחר לא מצינו. ולכן אף שלא ידוע לנו שיעור פיקה, מכל מקום ודאי אם אינו עב מאצבע קטנה יש להקל. ופרט שעצם הדין דאין פתיחת הקבר בלא דם אינו דין ברור, דהא הרמב"ם ודעימיה לא פסקו זה והוי רק ספקא דדינא, וגם דין דהנודע ביהודה שמבחוץ נחשב פתיחת הקבר אינו מוכרח. ולכן ודאי שיש לסמוך על זה ובפרט שנוגע זה לעניין פרייה ורבייה לדעת הרופאים, שאין רשאי להחמיר יותר מהדין.<br><small>שו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק א סימן פט</small></span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
5 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
נדה ל״ח א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
רשב״א על נדה י״ח ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
נדה ס״ו א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:כ״ט
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
נדה כ״א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל״ז
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>מה שיעור הפתיחה האוסרת</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
כריתות י׳ א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
חידושי רמב"ן על נדה ל״ה ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל״ו
ו6 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
יד. הפתיחה האוסרת היא פתיחת הפה הפנימי של צוואר הרחם<sup class="footnote-marker">12</sup><i class="footnote">שו"ת <b>בית יצחק</b>, יורה דעה, חלק ב, סימן יד, והעתיקו גם בשו"ת <b>חשב האפוד,</b> חלק ב, סימן ז. וכן כתב בספר <b>נטעי גבריאל</b> (חלק ב, פרק פא, ה), והביא פוסקים רבים שכתבו כן. ב<b>שעורי שבט הלוי</b> (יורה דעה, סימן קפח, ג, ס"ק ד) הביא סברה להקל בפתיחת הפה החיצוני, אך למעשה כתב שיש להחמיר בכך, והפנה לשאלת חכם.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
6 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
נדה כ״א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:כ״ט
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ל׳
ו13 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם</b> – דעה הלכתית ולפיה פתיחת צוואר הרחם (Cervical Dilation) גורמת בהכרח לדימום מהרחם שאוסר את האישה גם אם לא נמצא דם בפועל. חכמים, ובעקבותיהם הפוסקים, נחלקו האם אפשר או אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. להלכה נפסק ש'אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם'<sup class="footnote-marker">11</sup><i class="footnote"><b>נִדה</b> כא, א-ב; שם, סו, א. וראה <b>כריתות,</b> י, א. <b>רא"ש</b> נִדה פרק ג, א. <b>רמב"ן</b>, נדה, לה, ב. <b>רשב"א</b>, נדה, יח, ב. <b>מאירי</b>, נדה, שם. <b>ר"ן</b>, נדה, סו, א. <b>בעלי הנפש</b>, שער תיקון הווסתות, סימן א, ו<b>בהשגות הראב"ד</b> לרמב"ם דלהלן. <b>טור</b> ו<b>שלחן ערוך,</b> יורה דעה, קפח, ג; <b>רמ"א</b>, שם, קצד, ב. שלא כ<b>רמב"ם</b> (איסורי ביאה ה, יג, ו<b>בפירוש המשנה</b>, נדה, פרק ג, א) שפסק כרבנן לקולא שאפשר לפתיחת הקבר בלא דם, וכמסקנת הגמרא ב<b>נדה</b>, לח, א, וראה להלן, הערה 19, ראשונים נוספים שפסקו כך.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
13 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 188:51
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:י״ג
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:י״ז
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
ח. <b>משטח נרתיקי</b> – משמש לבדיקה ובירור לדלקות בנרתיק. נטילת משטח נרתיקי לא אוסרת כיוון שהבדיקה היא בנרתיק בלבד ואינה מגיעה לרחם. עקב הרגישות שיש לעתים בנרתיק, עלול להיגרם דימום כתוצאה מבדיקה כזאת. דימום כזה לא אוסר את האישה כיוון שמדובר בדם פצע.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:י״ג
ו
שו"ת מהרש"ם חלק ב מ׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ט״ז
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
ז. <b>אימון לשימוש במאמנים (מרחיבים)</b> - תפקיד המאמנים הוא להרחיב נרתיק צר מדי מכל סיבה שהיא. כיוון שהפעולה נעשית רק בנרתיק, וגם הרחבה גדולה של הנרתיק לא פותחת את הפה הפנימי של צוואר הרחם, השימוש במאמנים אינו אוסר.
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
רמב"ן על ויקרא ח׳:ט״ו:א׳
ו
רמב"ן על ויקרא ט׳:ג׳:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
רמב"ן על ויקרא ח׳:ב׳:א׳
ו
רמב"ן על ויקרא ט׳:ג׳:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
משנה ברורה כ׳:ז׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:מ״ה
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:מ״ד
ו
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 153:2
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:י״ד
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
ה. <b>הכנסת מתמר אולטרה סאונד וגינלי</b> - כיוון שהפעולה נעשית רק בנרתיק, וגם הרחבה גדולה של הנרתיק לא פותחת את הפה הפנימי של צוואר הרחם, השימוש במתמר אינו אוסר.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
רמב"ן על ויקרא ח׳:ב׳
ו
רמב"ן על ויקרא ט׳:ג׳:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
משנה תורה, הלכות שבת כ״ז:א׳-ב׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:מ״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:י״ג
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
ד. אפילו אם נמצא דם על המכשיר או שהאישה ראתה כתם מיד אחרי הבדיקה, אם הרופא אומר שהדם לא בא מהרחם, דינו כדם מכה והאישה טהורה<sup class="footnote-marker">7</sup><i class="footnote"><b>ערוך השלחן,</b> יורה דעה, קפח, נא. שו"ת <b>מהרש"ם,</b> חלק ב, סימן מ; וחלק ד, סימן קמו. שו"ת <b>ציץ אליעזר,</b> חלק י, סימן כה פרק יא; וחלק כב, סימן נג, ג. שו"ת <b>אגרות משה,</b> אורח חיים, חלק ג, סימן ק. <b>תשובות והנהגות,</b> חלק א, סימן תקח, ו. <b>דרכי טהרה,</b> א, טו. שלא כמי שחשש לאסור בזה שמא ראתה בהרגשה (<b>חוט שני,</b> עמ' שלג, ו), דזה אינו, שהרי אם לפני הטיפול הרפואי, הרופא בדק וראה שיש הפרשה נקייה מצוואר הרחם, ומיד לאחר הטיפול היה דימום, מסתבר שהדימום נגרם כתוצאה מהטיפול, ונחשב לפצע שאינו אוסר. ואין מסתבר לומר שדווקא בזמן בדיקת הרופא יצא הדם באופן טבעי בהרגשה האוסרת. ואין להשוות זאת לבדיקת עד שחוששים שמא הרגישה, שהעד רך ולא אמור לגרום לדימום, מה שאין כן כלי בדיקת הרופא שהם נוקשים, והרופא, בדרך כלל, דוחק את המכשירים כלפי הגוף, לעתים גם בחזקה, וכתוצאה מכך שכיח מאוד שייגרם דימום. ובאמת שגם הוא עצמו כתב שאם הדם הוא ממכה אינו אוסר.</i>. לכן פעולות של הכנסת מַפשֵׂק (ספקולום), אולטרה סאונד וגינלי, קולפוסקופיה ולקיחת משטח מהנרתיק או מצוואר הרחם אינן אוסרות את האישה<sup class="footnote-marker">8</sup><i class="footnote"><b>מראה כהן,</b> עמ' י-יא. <b>שערי אורה,</b> עמ' 102. <b>הרב מרדכי אליהו</b> חשש תחילה שבעקבות בדיקה במפשק תיתכן פתיחה של צוואר הרחם. על פי בקשתו פנה מכון פוע"ה לרופאים ולרופאות גינקולוגים יראי שמיים, שבדקו את הנושא בספרות הרפואית ובאופן מעשי. לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית - שאמנם תיתכן פתיחה קלה של הפה החיצוני של צוואר הרחם, אך ברור לחלוטין שלא נגרמת בעקבות כך פתיחה של הפה הפנימי של צוואר הרחם - הורה הרב אליהו שהכנסת מכשיר רפואי מכל סוג שהוא לנרתיק, לא אוסרת את האישה. וכך גם כתב למעשה במהדורה המעודכנת של <b>דרכי טהרה</b> (פרק א, טז, וראה שם, הערה 31). חלק ממכתבי הרופאים מובאים ב<b>חוברת לכנס מכון פוע"ה</b> תשס"ח (8), עמ' 9-8.</i>. כפי שיפורט להלן.
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
דברים ד׳:ט״ו
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ל״ז
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
בנין ציון קל״ח:ד׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:י״ח
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:י״א
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
ב. דימום נרתיקי ודימום שמקורו מחוץ לצוואר הרחם לא אוסרים. הסבר: בכל חודש הרירית שעל דפנות הרחם הפנימיים נבנית מחדש, ומתפרקת כתוצאה מפעילות הורמונלית, והוא דם וסת האוסר. לעומת זאת, דפנות הנרתיק והדפנות החיצוניות של צוואר הרחם, אין בהן שכבה רירית הנבנית ומתפרקת לפי המחזור החודשי ההורמונלי של האישה, לכן דימום מהנרתיק ומצוואר הרחם אינו נחשב דם מהמקור, ואינו אוסר<sup class="footnote-marker">6</sup><i class="footnote">ראה פירוט לעיל בתחילת פרק יא – 'מתי אישה נאסרת', עמ' 122.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
קידושין פ״א א:ז׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:כ״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:ט׳
ו8 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
א. בדיקת רופא שגרתית לא אוסרת את האישה הנבדקת. אם מדובר בבדיקה נרתיקית בלבד, בהכנסת אצבע או שתי אצבעות, ברור שהאישה לא נאסרת כתוצאה מכך<sup class="footnote-marker">5</sup><i class="footnote"><b>שעורי שבט הלוי,</b> קפח ג, אות ד. <b>טהרת הבית,</b> חלק ב, פרק יא, ז. <b>דרכי טהרה,</b> פרק א, טז. ראה <b>נשמת אברהם</b>, יורה דעה, הקדמה להלכות נִדה, עמ' קמו, 2. <b>תורת היולדת,</b> עמ' קלז. גם ב<b>הלכות רופאים ורפואה,</b> עמ' קנט הלכה א-ב ציין שאין מנהג לאסור בכך בירושלים. <b>שערי אורה,</b> עמ' 102.</i>. אם נגרם דימום, ראה להלן.
לפני 3 ימים, 10 שעות
8 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ה׳
ו
שולחן ערוך, אבן העזר כ״ב:א׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״ב:א׳
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<big><strong>בדיקות רפואיות — מתי אוסרות </strong></big>
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:מ״ה
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
כ. אם יש צורך בטיפול רפואי נהגו להקל בזמן הזה וללכת גם לרופא גוי<sup class="footnote-marker">44</sup><i class="footnote">שו"ת <b>ישכיל עבדי,</b> חלק ב, סימן יז. <b>נשמת אברהם</b>, יורה דעה, סימן קנג, עמ' עא, והטעם כתב <b>הרב שלמה זלמן אויערבאך</b> שכיוון שהמלכות מקפדת, הרופא חושש מלהתנהג באופן שאינו ראוי או מלפגוע ביהודי. וראה עוד ב<b>משנה ברורה</b> (סימן כ ס"ק ז) שכתב שבזמן הזה אין הגויים חשודים על שפיכות דמים. אמנם בספר <b>ביצחק יקרא</b> (שם) כתב על כך שבזמן הזה בארץ ישראל יש לחוש משום שפיכות דמים.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:כ״ה
ו
שולחן ערוך, אבן העזר כ״ב:י׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:מ״ד
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
בשאלת ייחוד עם רופא גוי יש שאלה על עצם הייחוד עם גוי, מעבר לשאלת הייחוד הקיימת לגבי רופא ישראל. חז"ל אסרו ייחוד עם גוי מחשש לשפיכות דמים<sup class="footnote-marker">43</sup><i class="footnote"><b>שלחן ערוך,</b> יורה דעה, קנג, ב.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ח׳
ו
תוספות על חולין צ״ז א:ה׳:ב׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:מ״ב
ו3 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
יט. אם אין דרישה מצד היולדת או מצד החולה, אין להתיר לאדם אחר לחלל שבת רק כדי למנוע ייחוד, כיוון שהייחוד הותר מדין פיקוח נפש<sup class="footnote-marker">38</sup><i class="footnote">שו"ת <b>ציץ אליעזר</b>, שם.</i>. לעומת זאת, יש מי שכתב שגם אם אין דרישה מצד היולדת או החולה, כדאי שייסע איתה אדם נוסף כדי להצילה מן הייחוד, אף על פי שהוא שבת, כיוון שהרכב נוסע בהיתר, אין חילול שבת מהתורה למלווה<sup class="footnote-marker">39</sup><i class="footnote">שו"ת <b>אגרות משה</b>, אורח חיים, חלק א, סימן קלב.</i>. גם לפי דעה זו, בנסיעה מחוץ לעיר יותר<sup class="footnote-marker">40</sup><i class="footnote">ראה <b>רמב"ם,</b> הלכות שבת כז, א-ב.</i> משנים עשר מיל<sup class="footnote-marker">41</sup><i class="footnote">כשנים עשר ק"מ. במקור כתבנו 'כיוון שהוא איסור תורה<b>';</b> על זה העיר <b>הרב אביגדֹר נבנצל</b> – גם לה<b>רמב"ם</b> אין זה איסור דאורייתא אלא במקום שהוא רשות הרבים דאורייתא. כן הורו אדמו"ר זללה"ה (<b>הרב שלמה זלמן אויערבאך</b> זצ"ל) ו<b>הרב גוסטמן</b> זצ"ל.</i> אין למלווה לנסוע עמה, אלא אם כן היולדת פוחדת, ואז מותר<sup class="footnote-marker">42</sup><i class="footnote"><b>הרב שלמה זלמן אויערבאך</b>, דבריו הובאו ב<b>נשמת אברהם,</b> אבן העזר, סימן כב, עמ' רז.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
3 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
אור שמח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב:י״ב:א׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:כ״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:כ״א
ו
שולחן ערוך, אבן העזר כ״ב:ח׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
חכמת אדם קכ״ו:ו׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:כ״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ל״ט
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>בפיקוח נפש בשבת</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
קידושין פ״א א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:כ״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
אור שמח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב:י״ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:כ״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ל״ח
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
יז. אישה חולה שיש בה סכנה, מותר לה לנסוע לבדה עם נהג לבית החולים כשבית החולים בתוך העיר, או אפילו חוץ לעיר במקום שיש מכוניות חולפות, ואפילו בלילה. ואם יש צורך בכך ואין מי שילווה אותה, מותר גם מחוץ לעיר גם במקום שאין תנועת מכוניות<sup class="footnote-marker">37</sup><i class="footnote"><b>הרב יהושע נויבירט</b>, דבריו הובאו ב<b>נשמת אברהם,</b> אבן העזר, סימן כב, עמ' רט.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:י״ד
ו
סוטה ד׳ א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ל״ז
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
טז. במקרה של סכנת נפשות, יש שפסקו שלא נדחה איסור ייחוד, כיוון שנחשב אביזרייהו דגילוי עריות, ויש שהתירו, שעשה של "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם"<sup class="footnote-marker">34</sup><i class="footnote"><b>דברים</b> ד, טו.</i> דוחה את לא תעשה של קריבה לגילוי עריות, כיוון שרק עבירת גילוי עריות עצמה היא ב'יהרג ואל יעבור' אבל לא 'אביזרייהו'; שאין זה בכלל אביזרייהו דגילוי עריות אלא לאו לעצמו, וטעמים נוספים<sup class="footnote-marker">35</sup><i class="footnote">ראה ב<b>אוצר הפוסקים,</b> סימן כב ס"ק א אות ז, ובהוספות, עמ' 260.</i>. ויש להקל בייחוד מפני פיקוח נפש<sup class="footnote-marker">36</sup><i class="footnote">שו"ת <b>ציץ אליעזר,</b> חלק ו, סימן מ פרק א.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
Shmuel Weissman
נערך
רמב"ן על ויקרא ט׳:ג׳:א׳
הסטוריה »
גרסה: Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 (אנגלית)
<i>And unto the children of Israel thou shalt speak</i>. This means that Aaron is to speak to them thus, as it was His wish that Aaron should be the one who commands in the name of G-d, and that he should be the one who would bring the offerings, in order to elevate him in the eyes of the people. The correct interpretation is that the expression <i>and unto the children of Israel thou shalt speak</i>, means you [Aaron] and the elders mentioned [in Verse 1], since it was for that purpose that he called them,<sup class="footnote-marker">5</sup><i class="footnote">As Verse 1 states: <i>And it came to pass on the eighth day, that Moses called Aaron and his sons, and the elders of Israel</i>.</i> so that they should speak to the children of Israel, as in the verse, <i>And Moses called for all the elders of Israel, and said unto them: Draw out</i> [<i>and take you lambs</i>].<sup class="footnote-marker">6</sup><i class="footnote">Exodus 12:21.</i> Or it may be that [Moses] said to each of the elders, <i>and unto the children of Israel thou shalt speak</i> [the singular word <i>thou</i> thus referring to each one of the elders]. Accordingly, the meaning of the section is as follows: <i>and he</i> [Moses] <i>said to Aaron: Take thee</i> etc., and to [each of] the elders he said, <i>and unto the children of Israel thou shalt speak</i>. For one who speaks to many people usually addresses his command to each person individually, something like that which it is said, <i>And I commanded you at that time, saying</i> etc.: <i>Ye shall pass over armed before your brethren</i>.<sup class="footnote-marker">7</sup><i class="footnote">Deuteronomy 3:18.</i> There are many such cases in the Book of Deuteronomy [where Moses speaks to the whole congregation, when his message is actually addressed to each person individually].<br>Now Rabbi Abraham ibn Ezra wrote that the verse, <i>And Moses said: This is the thing which the Eternal commanded that ye should do</i>,<sup class="footnote-marker">1</sup><i class="footnote">Verse 6.</i> means that “Moses had already told them, <i>this is the thing</i>.” If so, it is possible that the meaning of the verses be as follows: Moses called Aaron and his sons and the elders of Israel, <i>and Moses said: This thing which the Eternal has commanded</i> me <i>ye should do, that the Glory of the Eternal may appear unto you;</i><sup class="footnote-marker">1</sup><i class="footnote">Verse 6.</i> <i>and he said unto Aaron: Take thee a bull-calf</i> etc.; <i>and unto the children of Israel thou shalt speak, saying: Take ye a he-goat for a sin-offering</i> etc.<sup class="footnote-marker">8</sup><i class="footnote">Verse 3. — Ibn Ezra thus transposes the contents of Verse 6, and explains that it was said immediately in Verse 1, as an introduction to the specific commands following.</i> Thus [Moses] spoke briefly at first [as in Verse 6] and then explained himself at the end [in Verses 2-4].<br>But this is not correct. Rather, after Moses had mentioned to them the offerings [which they were required to bring on that day], <i>and they brought that which Moses commanded</i>,<sup class="footnote-marker">9</sup><i class="footnote">Verse 5.</i> he said to them again, <i>This is the thing which the Eternal commanded that ye should do</i>,<sup class="footnote-marker">1</sup><i class="footnote">Verse 6.</i> meaning that they should bring the offerings in the order that he would command them, and afterwards the Glory of the Eternal would appear to them. Now since he had said, <i>for today the Eternal appeareth unto you</i>,<sup class="footnote-marker">10</sup><i class="footnote">Verse 4.</i> he went back and said that He would appear to them through His Glory.<br>Now these offerings [which were brought on the eighth day after the completion of the seven-day consecration of the priests], were not mentioned in the section of <i>And this is the thing that thou shalt do unto them to hallow them, to minister unto Me</i>,<sup class="footnote-marker">11</sup><i class="footnote">Exodus 29:1.</i> for there He only gave the command about the consecration, and their days of consecration were completed with the seven days and their offerings, but now on the eighth day, they themselves brought the offerings [whereas on the seven days of the consecration, the offerings were brought by Moses]. Thus these offerings [brought on the eighth day] were a kind of initiation for the priests, as was the meal-offering of the baken cakes<sup class="footnote-marker">12</sup><i class="footnote">Above, 6:13-15.</i> command for future generations [which were brought] <i>on the day when he is anointed</i>.<sup class="footnote-marker">13</sup><i class="footnote"><i>Ibid.</i>, Verse 13. I.e., on the day that the ordinary priests are installed into the priestly service. The High Priest, however, brought this meal-offering every day. Ramban thus suggests that the offerings brought on the eighth day [as explained in this section] were a sort of initiation, comparable to the meal-offering brought in future generations by the ordinary priest once in his lifetime, and by the High Priest every day.</i><br>It is possible that it was in order to atone for the incident of the golden calf that He now gave them these added offerings, for at the time when He commanded the section of <i>And this is the thing that thou shalt do unto them to hallow them, to minister unto Me</i>,<sup class="footnote-marker">11</sup><i class="footnote">Exodus 29:1.</i> the golden calf had not yet been made, as I have explained,<sup class="footnote-marker">14</sup><i class="footnote">See Ramban above, 8:12: “By way of the proper interpretation of Scripture etc.”</i> and therefore He did not mention them [these offerings] there. It is thus not as Rashi wrote there,<sup class="footnote-marker">11</sup><i class="footnote">Exodus 29:1.</i> that the bullock [offered on each of the seven days of consecration] was to atone for the incident of the golden calf, but these bullocks were to purify the altar,<sup class="footnote-marker">15</sup><i class="footnote">See Ramban above, 8:15.</i> and for Aaron and his sons in order <i>to hallow them</i>,<sup class="footnote-marker">11</sup><i class="footnote">Exodus 29:1.</i> and it was this calf [brought] on the eighth day that was to atone for the incident of the golden calf. Thus Aaron’s offerings [on this eight day] were the same as his offerings on the Day of Atonement,<sup class="footnote-marker">16</sup><i class="footnote">Further, 16:3: <i>Herewith shall Aaron come into the holy place: with a young bullock for a sin-offering, and a ram for a burnt-offering</i>.</i> [namely, the bull-calf for a sin-offering, and a ram for a burnt-offering, as mentioned in the verse before us], and the people’s sin-offering [on this eighth day] was the same as their sin-offering on the Day of Atonement, namely, one <i>he-goat for a sin-offering</i>.<sup class="footnote-marker">17</sup><i class="footnote">Verse 3 here, and further, 16:5. — On the Day of Atonement there were actually two he-goats for a sin-offering, but only one was brought as an offering in the Sanctuary (see further, 16:8-22).</i> So also have the Rabbis said in the Tosephta of the section of consecration, in the Torath Kohanim,<sup class="footnote-marker">18</sup><i class="footnote">Torath Kohanim, at the beginning of <i>Shemini</i> 4.</i> that this calf [brought on the eighth day] was to atone for the incident of the golden calf. Thus they interpreted: “For what reason did Israel bring more offerings [on this day] than Aaron?<sup class="footnote-marker">19</sup><i class="footnote">Israel’s sin-offering on that day was a he-goat, while Aaron’s was a calf. As a burnt-offering Israel brought a calf and a ram, while Aaron’s was only a ram. The Torath Kohanim suggests a reason why the people’s offerings had to be more than those of Aaron, and also why their sin-offering was a he-goat, unlike that of Aaron which was a calf.</i> It was on account of what He said to them: ‘You [the people] have in your hands [sin] at the beginning, and you have in your hands [sin] at the end.’ You have sinned at the beginning, as it is written [when the brothers sold Joseph], <i>and they killed a he-goat</i>,<sup class="footnote-marker">20</sup><i class="footnote">Genesis 37:31.</i> and you have sinned at the end, as it is said, <i>they have made them a molten calf</i>.<sup class="footnote-marker">21</sup><i class="footnote">Exodus 32:8.</i> Therefore let them bring the he-goat [for a sin-offering] to atone for the incident connected with that of the he-goat, and let them bring a calf [as a burnt-offering] to atone for the incident of the golden calf.”<br>It would appear that because the reason for Aaron’s sin-offering [on this eighth day] was the same as that of his sin-offering on the Day of Atonement, therefore he burnt it [outside the camp]<sup class="footnote-marker">22</sup><i class="footnote">Further, Verse 11. Rashi wrote that this was done at the express command of G-d. But Ramban at this point suggests that this procedure was adopted on the basis of a similar law on the Day of Atonement, since the reason for both offerings was identical.</i> as the one of the Day of Atonement is burnt,<sup class="footnote-marker">23</sup><i class="footnote">Further, 16:27.</i> even though this sin-offering [of the eighth day] was “an outer sin-offering”<sup class="footnote-marker">24</sup><i class="footnote">See in <i>Seder Tzav</i>, Note 52. Ramban’s concluding thought here — “for Moses did not explain that he should do so” — is thus to be understood as follows: Since Scripture does not relate that Moses commanded Aaron to burn his sin-offering outside the camp although it was not “an inner sin-offering,” the question arises why did Aaron do so [as stated in Verse 11]? It must be, Ramban suggests, because the reason for Aaron’s sin-offering on this eighth day of the initiation was the same as that of his sin-offering on the Day of Atonement, which being “an inner sin-offering” is rightfully burnt outside the camp, and hence Aaron on this eighth day did similarly. In the text following, Ramban will suggest that Aaron actually received this command from Moses, and the reason why Scripture did not mention it is explained in the text of Ramban.</i> [while that of the Day of Atonement was “an inner sin-offering”], for Moses did not explain that he should do so. But perhaps Aaron was indeed so commanded, and [it is not mentioned because] Scripture did not want to prolong the matter, it being known that Aaron would only do what Moses said, and that Moses would only say what G-d had commanded.
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:י״ח
ו
תשובות הרדב"ז חלק א קכ״א:ב׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ל״ה
ו6 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
טו. אין איסור ייחוד במעלית, אפילו בקומות הגבוהות<sup class="footnote-marker">33</sup><i class="footnote"><b>הרב שלמה זלמן אויערבאך</b>, <b>מנחה לשלמה</b>, בעריכת <b>פרופ' אברהם שטינברג</b>, מובא בספר <b>אסיא</b> יב, עמ' 14, סעיף 6.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
6 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
בנין ציון קל״ח
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:י״ח
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:י״ח
ו
תשובות הרדב"ז חלק א קכ״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:כ״ט
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
• להפקיד מפתחות ביד הבעל של המטופלת או אשת המטפל<sup class="footnote-marker">28</sup><i class="footnote"><b>הרב שלמה זלמן אויערבאך</b> (בספר <b>לב אברהם,</b> פרק מט סעיף יא), הורה שההיתר של 'אשתו בעיר', הוא דווקא אם אשתו יכולה להיכנס בכל רגע גם ללא רשות.</i>, ולהיפך, או בידי עורך דין או עמית למקצוע. סעיף זה חיוני במקרה של מטפלת או מטופלת פנויה.
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
קידושין פ״א א:ז׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:י״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
עבודה זרה כ׳ ב:ו׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ח׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:כ״ז
הסטוריה »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
יא. בטיפול פסיכולוגי יש להעדיף לכתחילה טיפול לאיש על ידי איש, ולאישה על ידי אישה. אם בכל זאת מתקיימים טיפולים בין איש לאישה יש אפשרויות אחדות למנוע מצב של איסור ייחוד<sup class="footnote-marker">27</sup><i class="footnote">ראה <b>פרופ' משה הלוי ספירו</b>, 'דיני ייחוד בטיפול פסיכותרפויטי', ספר <b>אסיא</b> ח, עמ' 219-212. וכן את הערתו של <b>אברהם פקטר</b> על מאמר זה, שם, עמ' 221-220.</i>:
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב:א׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ה׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:כ״ו
ו10 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
י. במקרים של טיפול פסיכולוגי, בדרך כלל אין מזכירה, וגם אין חולים נוספים שממתינים לתורם בחדר ההמתנה, כדי לשמור על הפרטיות של הפונים. זאת ועוד, במקרים רבים נוצר קשר אישי בין המטפל למטופל, שכן הפגישות ממושכות והן עוסקות ברגשות ובתחושות של המטופל. קשר כזה יכול להתפתח עד כדי קרבה יתרה ולעתים אפילו תלות רגשית במטפל. לכן החשש גדול יותר, ויש לתת את הדעת באלו אופנים אפשר לקיים את המפגשים מבלי לעבור על איסור ייחוד.
לפני 3 ימים, 10 שעות
10 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:י״ד
ו
שולחן ערוך, אבן העזר קע״ח:ד׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
קידושין פ״א א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:י״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ט״ז
ו7 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
ד. אישה שפונה לרופא אסור לה להיות איתו ביחידות. ויש מי שהתיר זאת בשעת הדחק בתנאים מסוימים, ומכל מקום, טוב שיתלוו אליה בעלה או חברתה לביקור אצל הרופא<sup class="footnote-marker">10</sup><i class="footnote">ראה פירוט המקורות במאמרו של <b>הרב שלמה אבינר</b> 'דיני ייחוד בטיפול רפואי', <b>אסיא</b> כרך ה חוברת א, מעמ' 97 ואילך; מצוטט גם בחוברת <b>גן נעול</b>, עמ' 99-97. <b>הרב אביגדֹר נבנצל</b> בפגישתו עם רבני פוע"ה (כ"ד בתמוז תשס"א) אמר שרבו <b>הרב שלמה זלמן אויערבאך</b>, הזהיר מאוד מייחוד של הרופא עם אישה, ולכן צריך שהדלת לא תהיה נעולה, או שתבוא עם מלווה, ועדיף שתלך לרופאה.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
7 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
עבודה זרה כ׳ ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ח׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ח׳
ו
תוספות על חולין צ״ז א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״א:כ׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ח׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ט׳
ו3 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>צדדים להחמיר</b> - האישה יכולה לבוא אל הרופא עם בעלה או עם חברה-מלווה, שיישבו בחדר ההמתנה, או אפילו בחדר של הרופא מאחורי מחיצה, ולכן ראוי לנהוג כך. באופן כזה אין פגיעה באיכות הטיפול, ויש הקפדה ראויה על דיני ייחוד. כיוון שיש אפשרות לבצע את הביקור בהיתר, צריך להשתדל לקיימו באופן המותר, לפחות לכתחילה. הטענות שכנגד ליווי כזה הן שלפעמים קשה לאישה לצרף אליה את בעלה, לדוגמא אם בעלה עובד באותו זמן, או שאם בעלה יבוא עמה צריך שמרטף לילדים הקטנים, או מלווה, למשל, כשלא נעים לבקש מחברה לבוא איתה, כיוון שזו טרחה גדולה. אם כן, יש לבחון כל מקרה לגופו.
לפני 3 ימים, 10 שעות
3 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ה׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ה׳
ו
שולחן ערוך, אבן העזר כ״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ו׳
ו4 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">בדבר אשה שצריכה ללכת לבית הרופא שצריך לבודקה כשהיא ערומה וגם בבית הסתרים שאי אפשר זה אלא עם הרופא לבד בחדר סגור, ואף כשיש איזה אדם בהמשרד בחדר אחר, הא אין הדרך להכנס שמה, ומעשים בכל יום שאף נשים של תלמידי חכמים ויראי ה' מתייחדות עם הרופא במשרדו וגם היא עצמה בלא בעלה הולכת לרופא. הנה ההיתר שנתפשט הוא משום שהרופא אף אם הוא נוכרי הרי הוא טרוד במלאכתו לסלק מעצמו תאותו, ואף כשכלה מלאכתו שהוצרך להתעסק בה אם הוא בזמן שקבע שיבואו אליו החולים הרי לא יוכל לשהות עמה עוד זמן מפני אלו שמחכים שם, ואף אם עדיין לא באו שם חולים אחרים הרי חושש שיבואו עוד אחרים. וכשנשארה היא באחרונה שידוע שיותר לא יבואו שליכא טעמים אלו, סומכות על זה שאיכא להרופא משרתת במרפאה שלו ואם תתאחר יותר זמן מכפי הרגיל ייראו שלא תחשוד את הרופא, והרופא אף שהוא נוכרי ימנע מזה כדי שלא יצא עליו שם רע ויתמעטו החולות לבא אליו מפני בעליהן שלא יניחום לילך לרופא זה.</span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
4 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:כ״ב
ו
יומא פ״ו א:י״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ״א:ב׳
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">אסור להתייחד עם ערוה מן העריות, בין זקנה בין ילדה, שדבר זה גורם לגלות ערוה. חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו, והבעל עם אשתו נִדה..., כשארע מעשה אמנון ותמר, גזר דוד ובית דינו על ייחוד עם פנויה, ואף על פי שאינה ערוה, בכלל ייחוד עריות היא.</span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:נ״ד
ו9 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
כא. מבחינה עקרונית, יש מקרים שבהם החולה עצמו יכול לקבל החלטה אוטונומית כיצד לנהוג. זו פעולה שאינה פשוטה כלל וכלל, מפני שהחולה מקבל עליו במקרים כאלה את מלוא האחריות, ולעתים הוא עלול לעשות זאת בצורה שאינה מודעת מספיק לסיכונים הרפואיים האמיתיים. לכן, אם החולה אינו משוכנע לחלוטין בפרטים הרפואיים ובמשמעותם, אסור לו לנהוג בניגוד לדברי הרופאים, גם אם יש סיכוי שהחלטת הרופאים מושפעת במידה מסוימת משיקולים שאינם מקצועיים בלבד אלא גם משיקולים משפטיים או משיקולים אחרים. בכל זאת, כיוון שזו ההחלטה הרפואית, גם אם יש ספק באמתותה המוחלטת, יש לנהוג על פיה, וחמירא סכנתא מאיסורא.
לפני 3 ימים, 10 שעות
9 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ברכות ס״א א:כ״א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:כ״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:מ״ה
ו9 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
השקפת העולם של הרופא יכולה להיות לגיטימית לחלוטין. כשהרפואה הייתה פטרנליסטית, השקפת העולם של הרופא הייתה הקובעת. כיום, בעידן של רפואה אוטונומית, הרופא אמור לתת ייעוץ והכוונה בעיקר לפי השקפת העולם של השואלים ולא לפי השקפתו שלו.
לפני 3 ימים, 10 שעות
9 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
נדה כ״ב ב:ד׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:כ״ד
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:ל״ה
ו
שו"ת מהרש"ם חלק א י״ג
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:ל״ה
ו
שו"ת מהרש"ם חלק ב קפ״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:ל״ו
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
יח. רופא שטיפל בפצעים בנרתיק לאחר לידה ואמר שלאחר כמה ימים תראה האישה דם, אלא שהוא דם מהנרתיק ויצא עקב הטיפול, הרי הוא נאמן בכך<sup class="footnote-marker">19</sup><i class="footnote">שו"ת <b>אגרות משה</b>, יורה דעה, חלק ב, סימן סט. וכעין זה גם בשו"ת <b>מעין אומר,</b> חלק ז, הלכות נִדה, סימן ע.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:ל״ג
ו
שו"ת מהרש"ם חלק ב ע״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:ל״ג
ו
שו"ת מהרש"ם חלק א כ״ד
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:ל״ד
ו7 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
טז. אם דברי הרופאים שאין סכנה במצב מסוים עומדים בסתירה לקביעת חז"ל שיש סכנה, אין הם נאמנים. לפיכך, אם יאמרו הרופאים שאין סכנה למול תינוק, במצב שלפי חז"ל והפוסקים יש בו סכנה, אין מלים את התינוק<sup class="footnote-marker">16</sup><i class="footnote">שו"ת <b>דעת כהן</b>, סימן פד, קמ, קמב. <b>זוכר הברית</b>, סימן י סעיף ב. שו"ת <b>מנחת יצחק,</b> חלק ג, סימן קמה, ושם, חלק ה, סימן יא, אות ה.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
7 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
שמונה פרקים ה׳:ג׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:רל״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
נדה כ״ב ב
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:כ״ד
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:כ״ז
ו4 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
דיון אחד קשור לעצם ידיעת הרופאים ולשאלה האם להתייחס לדברי הרופאים כאל אמת ודאית. האם כיוון שהרופאים הם הבקיאים ביותר בטיב המחלות ובסכנות המיתה, לפיכך נאמנותם היא גם באיסורי תורה; או שמראש אי אפשר להחשיב את דבריהם לוודאיים, כיוון שהאבחנות הרפואיות משתנות מדור לדור, והרופאים עצמם משנים את דעתם מזמן לזמן, וגם ביניהם אין הסכמה בדברים רבים, ולפיכך נאמנות הרופאים היא רק באיסורי דרבנן או במצבים של פיקוח נפש, מפני שבמצבים כאלה סומכים גם על הספק.
לפני 3 ימים, 10 שעות
4 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:כ״ב
ו
יומא פ״ו א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ברכות ס״א א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:כ״ב
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:כ״ג
ו8 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>נאמנות הרופאים</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
8 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:י״ד
ו
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 155:1
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:ט״ו
ו6 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<small>התייחסות לייחוד בטיפול רפואי מובאת להלן בפרק כא – 'ייחוד בבדיקה רפואית', מעמ' 248 ואילך.</small>
לפני 3 ימים, 10 שעות
6 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ברכות ס׳ א:כ״ט
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:ר״ל
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:ט׳
ו5 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
ה. אם צריך להתייעץ עם רופא מומחה, ויש רופאה שאינה מומחית, יש להעדיף את הרופא המומחה, והכל על פי הצורך<sup class="footnote-marker">2</sup><i class="footnote"><b>ברכת בנים</b>, פרק ב סימן ד.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
5 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:ג׳
ו
שו"ת הרשב"א חלק א תי״ג
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא כ׳:ד׳
ו4 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>רופא או רופאה</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
4 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
שמות כ״א:י״ט
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:ר״ל
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ברכות ס׳ א
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:ר״ל
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:רל״א
ו2 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<span class="poetry indentAll">יש למלאכת הרפואה מבוא גדול במעלות השכליות והמידות, ובידיעת ה' יתברך, ובהגיע אל ההצלחה האמיתית, ויהיה לימודם ובקשתם עבודה מן העבודות הגדולות, ולא תהיה אז כאריגה וכנגרות.<br><small>הקדמת הרמב"ם לפרקי אבות (שמונה פרקים לרמב"ם), פרק חמישי</small></span>
לפני 3 ימים, 10 שעות
2 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:ר״ב
ו
שו"ת מהרש"ם חלק א ז׳:ח׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:רכ״ט
ו8 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<small>התייחסות ל<b>טיפולים רפואיים בין איש לאשתו</b> תובא להלן בכרך הרביעי, פרק פט – 'טיפולים רפואיים בין איש לאשתו' , מעמ' 111 ואילך.</small>
לפני 3 ימים, 10 שעות
8 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 198:55
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:ר״כ
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:רכ״א
ו6 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
פירוט נוסף יובא להלן בכרך הרביעי, פרק פא – 'צניחת רחם' , עמ' 18–19.
לפני 3 ימים, 10 שעות
6 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ויקרא ו׳:א׳-ח׳:ל״ו
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:רי״ד
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:רט״ו
ו12 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
צז. חולה שעוברת דיאליזות בדם, ויש לה צינור המחבר עורק לווריד קבוע ביד והוא לגמרי מתחת לעור, אין בזה חציצה ויכולה לטבול כדרכה.
לפני 3 ימים, 10 שעות
12 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:ר״ב
ו
שו"ת מהרש"ם חלק א ז׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:ר״ג
ו19 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
צב. אם מבחינה רפואית הרופאים מאפשרים להוריד את הרטייה לצורך רחיצה, תוריד את הרטייה ותטבול, ותנקה היטב את המקום לפני הטבילה ולאחריה. אישה שיש לה רטייה כזאת תטבול רק פעם אחת כדי לצמצם את זמן המגע עם מי המקווה<sup class="footnote-marker">159</sup><i class="footnote"><b>פרופ' אברהם סופר-אברהם</b>, ספר <b>לב אברהם,</b> פרק כז סעיף יג; וכתב שחזר בו ממה שכתב בספרו <b>נשמת אברהם</b> (יורה דעה, סימן קצח ס"ק ד4, עמ' רמ-רמד) כשנתיים לפני כן, שאי אפשר להוריד את הרטייה, אלא מותר להוריד את הרטייה, ואין בכך סיכון. וכתב כך לאחר התייעצות עם מומחים בארץ ובחו"ל.</i>.
לפני 3 ימים, 10 שעות
19 נוספים »
-
Shmuel Weissman
נערך
בכור שור, ויקרא ו׳:י׳:א׳
הסטוריה »
גרסה: בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ד (עברית)
<b>לא תאפה חמץ חלקם.</b> כהן האוכל מנחה חמץ עובר בעשה, דכתיב: לא תאפה חמץ חלקם, על אפייתה חמץ הזהיר:¶
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:קפ״ד
ו4 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
פד. <b>קולוסטומיה</b> - כיוון שמבחינה רפואית אין מניעה שמים ייכנסו לפתח המעי הבולט, האישה יכולה לטבול כרגיל ללא השקית וללא גוף זר על גופה. הצינור עצמו אינו חוצץ<sup class="footnote-marker">150</sup><i class="footnote"><b>הרב יהושע נויבירט</b>, דבריו הובאו ב<b>נשמת אברהם,</b> יורה דעה, סימן קצח, עמ' רנב, 3; וכן בספר <b>לב אברהם,</b> פרק כז סעיף יב, 1.</i>. מבחינה רפואית, כיוון שטבילה של אישה במצב כזה עלולה לזהם את המים כמעט בוודאות; היא צריכה לטבול אחרונה במקווה, ולאחר טבילתה יש לנקות היטב את המקווה ולהחליף את המים.
לפני 3 ימים, 10 שעות
4 נוספים »
-
Shmuel Weissman
קישור לטקסט אחר
בין
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:קע״ט
ו
שו"ת מהרש"ם חלק א ז׳:ו׳
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:ק״פ
ו11 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
<b>קולוסטומיה, אילאוסטומיה, וניתוחי מעיים</b>
לפני 3 ימים, 10 שעות
11 נוספים »
-
User None
קישור לטקסט אחר
בין
רש"י על שבת ט״ו ב:ז׳:ב׳
ו
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:קנ״א
(קישור אוטומטי לציטוט)
לפני 3 ימים, 10 שעות
-
Shmuel Weissman
נערך
ספר פוע"ה, כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק שלישי; טבילה וחציצה במצבים מורכבים י״ט:קס״ט
ו9 אחרים »
גרסה: Jerusalem, 2014-2024 (עברית)
עז. יש לברר עם הרופא לגבי אפשרות שהאישה תפתח את הגבס במרפאה אורתופדית מבעוד יום, ותסגור אותו על ידי תחבושת אלסטית. לפני הטבילה, האישה תפתח את התחבושת, תוריד את הגבס, תטבול בזהירות, ומיד לאחר הטבילה תחזיר את הגבס למקומו ותלפף עליו את התחבושת. למחרת הטבילה תחזור למרפאה להתקנה מחודשת של הגבס.
לפני 3 ימים, 10 שעות
9 נוספים »