וְאַף עַל גַּב דְּמוּסָפִין קַדִּישִׁי! אַטּוּ שַׁבָּת לְמוּסָפִין אַהֲנַאי, לִתְמִידִין לָא אַהֲנַאי?!
תָּא שְׁמַע: מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ! אַטּוּ רֹאשׁ חוֹדֶשׁ לְמוּסָפִין דִּידֵיהּ אַהֲנִי, לְמוּסְפֵי שַׁבָּת לָא אַהֲנִי?!
תָּא שְׁמַע: מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אַף עַל גַּב דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה קַדִּשָׁה! אַטּוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמוּסְפֵי דִּידֵיהּ אַהֲנִי, לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ לָא אַהֲנִי?!
תָּא שְׁמַע: דָּבָר אַחֵר – בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה, וְתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר – תָּדִיר קוֹדֵם. אַף עַל גַּב דְּבִרְכַּת הַיּוֹם קַדִּישָׁה! אַטּוּ שַׁבָּת לְבִרְכַּת הַיּוֹם אַהֲנַאי, לְבִרְכַּת הַיַּיִן לָא אַהֲנַאי?!
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה – מִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁל מִנְחָה, וְאַחַר כָּךְ שֶׁל מוּסָפִין! אַטּוּ שַׁבָּת לִתְפִלַּת מוּסָפִין אַהֲנַאי, לִתְפִלַּת מִנְחָה לָא אַהֲנַאי?!
תָּא שְׁמַע: שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל יוֹם – שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין. הָא אִידֵּי וְאִידֵּי דְּיוֹם – חַטָּאת וְאָשָׁם קָדְמִי, וְאַף עַל גַּב דִּשְׁלָמִים תְּדִירִי!
אָמַר רָבָא: מָצוּי קָאָמְרַתְּ?! תָּדִיר קָמִיבַּעְיָא לַן, מָצוּי לָא קָמִיבַּעְיָא לַן.
אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרָבָא: אַטּוּ מָצוּי לָאו תָּדִיר?! וְהָתַנְיָא: אוֹצִיא אֶת הַפֶּסַח שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַמִּילָה שֶׁהִיא תְּדִירָה!
מַאי תְּדִירָה – תְּדִירָה בְּמִצְוֹת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִילָה לְגַבֵּי פֶּסַח – כִּי תָדִיר דָּמְיָא.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, וּקְדֵים וּשְׁחַט לְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּשַׁחְטֵיהּ – מַקְרֵיב לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, יָהֵיב לְאַחֵר דִּמְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד דְּמַקְרֵיב לֵיהּ לְתָדִיר, וַהֲדַר מַקְרֵיב לְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר?
אָמַר רַב הוּנָא מִסּוּרָא, תָּא שְׁמַע: שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל יוֹם – שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדֵם לְשֶׁל יוֹם. הָא דְּיוֹם דּוּמְיָא דְּאֶמֶשׁ –
וְהֵיכִי דָּמֵי, דִּקְדֵים שַׁחְטֵיהּ לִשְׁלָמִים – חַטָּאת וְאָשָׁם קָדְמִי!
דִּלְמָא שְׁלָמִים דְּאֶמֶשׁ וְחַטָּאת וְאָשָׁם דְּיוֹם הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – דְּשַׁחְטִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ; אֲבָל לָא שַׁחְטִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ – תִּיבְּעֵי לָךְ.
תָּא שְׁמַע: דָּבָר אַחֵר – בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה, וְתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר – תָּדִיר קוֹדֵם!
הָכָא נָמֵי, דְּכֵיוָן (דְּאָתְיָין) [דַּאֲתָא יַיִן] – כְּמַאן דִּשְׁחִיטִי תַּרְוַיְיהוּ דָּמֵי.
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה, מִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁל מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ שֶׁל מוּסָפִין! הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּמָטֵי זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה – כְּמַאן דִּשְׁחִיטִי תַּרְוַיְיהוּ דָּמֵי.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: שְׁחָטוֹ קוֹדֶם חֲצוֹת – פָּסוּל, מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״. קוֹדֶם לַתָּמִיד – כָּשֵׁר, וִיהֵא מְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד שֶׁיִּזְרוֹק הַדָּם!
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דִּקְדֵים שַׁחְטֵיהּ לְתָמִיד בְּרֵישָׁא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא סָבָא לְרַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא – דְּקָתָנֵי ״עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם״ (תָּמִיד), וְלָא קָתָנֵי ״עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט וְיִזְרֹק דָּם״. שְׁמַע מִינַּהּ.
וּבְכוּלָּן כֹּהֲנִים רַשָּׁאִין כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא ״לְמׇשְׁחָה״ – לִגְדוּלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין.
מַתְנִי׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁהוּא מִתְחַלֵּק בַּעֲזָרָה – אֵין צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מְנָחוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע.
אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁהוּא נִיתָּן עַל גַּבֵּי הָאִישִּׁים – אֵין צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן.