בִּשְׁרִירֵי. מְנָא הָנֵי מִילֵּי?
אָמַר רַב, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כׇּל הַלַּיְלָה״ וְהִקְטִיר, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כׇּל הַלַּיְלָה... וְהֵרִים״.
חַלְּקֵיהוּ, חֶצְיוֹ לְהַקְטָרָה וְחֶצְיוֹ לַהֲרָמָה.
מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: בְּכׇל יוֹם תּוֹרֵם אֶת הַמִּזְבֵּחַ מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו [אוֹ] מֵאַחֲרָיו. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים – בַּחֲצוֹת. בָּרְגָלִים – בָּאַשְׁמוֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵחֲצוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, הֵיכִי מַקְדְּמִינַן וְהֵיכִי מְאַחֲרִינַן?
אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״כׇּל הַלַּיְלָה״ – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁעַד הַבֹּקֶר? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַד בֹּקֶר״? תֵּן בֹּקֶר לְבׇקְרוֹ שֶׁל לַיְלָה.
הִלְכָּךְ, כֹּל יוֹמָא – מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר סַגִּי. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים, מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל – מֵחֲצוֹת. בִּרְגָלִים, דִּנְפִישִׁי קׇרְבָּנוֹת דְּקָדְמִי אָתוּ יִשְׂרָאֵל – מֵאַשְׁמוֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה; כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: לֹא הָיְתָה קְרִיַּית הַגֶּבֶר מַגַּעַת עַד שֶׁהָיְתָה עֲזָרָה מְלֵאָה מִיִּשְׂרָאֵל.
אִיתְּמַר: פֵּירְשׁוּ קוֹדֶם חֲצוֹת וְהֶחְזִירָן אַחַר חֲצוֹת – רַבָּה אָמַר: