תַּלְמוּד לוֹמַר ״דָּם״ ״דָּם״? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּתְמוּרָתָהּ, שֶׁאַף מֵחַיִּים תִּקְרַב; מִנַּיִן לְרַבּוֹת תּוֹדָה וּשְׁלָמִים?
מְרַבֶּה אֲנִי תּוֹדָה וּשְׁלָמִים, שֶׁבָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה כְּמוֹתָהּ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָאָשָׁם?
מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָאָשָׁם, שֶׁטָּעוּן מַתַּן אַרְבַּע כְּמוֹתוֹ. בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״דָּם״ ״דָּם״.
מַאי, לָאו סוֹף עוֹלָה וּבְכוֹר – וּשְׁמַע מִינַּהּ: מְקוֹם עוֹלָה מְקוֹם שִׁירַיִם?
לָא; תְּחִילַּת עוֹלָה וּבְכוֹר. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן – אֵין עוֹלִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה? מִ״וְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״ נָפְקָא! תַּנָּאֵי הִיא; אִיכָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָכָא, וְאִיכָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָכָא.
וְהָנֵי תַּנָּאֵי, מִ״וְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״ לָא יָלְפִי – קָסָבְרִי אֵין מְעָרְבִין לִקְרָנוֹת; מִ״דָּם״ ״דָּם״ לָא יָלֵיף – ״דָּם״ ״דָּם״ לָא מַשְׁמַע לְהוּ;
אֶלָּא מִ״קֹּדֶשׁ הֵם״ – מַאי טַעְמָא לָא יָלְפִי? קָסָבְרִי: ״קֹדֶשׁ הֵם״ – הֵם קְרֵיבִין, וְאֵין תְּמוּרָתָן קְרֵיבָה.
וְאִידַּךְ, נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַה׳ הוּא״ – הוּא קָרֵב, וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה.
תָּא שְׁמַע: נָתַן לְמַעְלָה וְלֹא נִמְלַךְ – אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה, אֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹלִין לוֹ.
מַאי, לָאו דְּאִיעָרוּב חַטָּאת וְעוֹלָה? וְכֵיוָן דְּיָהֵיב לֵיהּ לְמַעְלָה, הָווּ לְהוּ שִׁירַיִם; וְקָתָנֵי: אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה, וּשְׁמַע מִינַּהּ: מְקוֹם עוֹלָה מְקוֹם שִׁירַיִם!
כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אֲמַר: אָמְרִי בְּמַעְרְבָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאִיעָרַב חַטָּאת הַחִיצוֹנָה בְּשִׁירַיִם.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְנֵימָא מָר: כְּגוֹן דְּאִיעָרַב בְּשִׁירַיִם! דִּלְמָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן – אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר שִׁירַיִם מְעַכְּבִין, חָסְרוּ אֵין מְעַכְּבִין.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא תּוֹסְפָאָה לְרָבִינָא: הָא אוֹקֵימְנָא הָהִיא בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד! אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי לְמַאן דְּאָמְרוּ מֵעִיקָּרָא אֵין בִּילָּה; מַסְּקָנָא – בְּכוֹסוֹת פְּלִיגִי.
מַתְנִי׳ הַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּנִיתָּנִין בַּחוּץ – יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה. נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים – כָּשֵׁר.
בִּפְנִים, וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ – רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כׇּל דָּמִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְכַפֵּר בַּהֵיכָל – פְּסוּלִין, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חַטָּאת בִּלְבַד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הָאָשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם״.
גְּמָ׳ וְנִיפְלוֹג נָמֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּהָא!
הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? נִיתֵּיב בַּחוּץ וַהֲדַר נִיתֵּיב לִפְנִים? כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּים עֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, כָּךְ מִצְוָה לְהַקְדִּים פְּנִים לַחוּץ.