מִקִּיבְעָא לָא מְכַפְּרָא, מִקּוּפְיָא מְכַפְּרָא.
וְאָמַר רָבָא: עוֹלָה שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – אָסוּר לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ.
אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְגוֹ׳״. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: מִשּׁוּם דְּשַׁנִּי בַּהּ כּוּ׳, כִּדְרֵישׁ פִּירְקָא.
וְאָמַר רָבָא: עוֹלָה הַבָּאָה לְאַחַר מִיתָה; שְׁחָטָהּ בְּשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – פְּסוּלָה, בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים – כְּשֵׁרָה, דְּאֵין בְּעָלִים לְאַחַר מִיתָה.
וְרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי אָמַר: יֵשׁ בְּעָלִים לְאַחַר מִיתָה. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: דַּוְקָא קָאָמַר מָר יֵשׁ בְּעָלִים לְאַחַר מִיתָה – וּבָעֵי לְאֵיתוֹיֵי עוֹלָה אַחֲרִיתִי; אוֹ דִּלְמָא, דְּאִי אִיכָּא כַּמָּה עֲשֵׂה גַּבֵּיהּ מְכַפְּרָא?
אֲמַר לֵיהּ: דַּוְקָא קָאָמֵינָא.
וְאָמַר רָבָא: עוֹלָה – דּוֹרוֹן הִיא. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֵיכָּא תְּשׁוּבָה – ״זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה״! וְאִי דְּאִיכָּא תְּשׁוּבָה – הָתַנְיָא: עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִים לוֹ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ דּוֹרוֹן הוּא.
חַטָּאת עַל מִי מְכַפֵּר, עוֹלָה לְאַחַר דּוֹרוֹן – סִימָן.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: חַטָּאת לָמָּה בָּאָה? לָמָּה בָּאָה?! לְכַפֵּר! אֶלָּא לָמָּה בָּאָה לִפְנֵי עוֹלָה? לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנָס, [רִיצָּה פְּרַקְלִיט – נִכְנָס] דּוֹרוֹן אַחֲרָיו.
חוּץ מִן הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת כּוּ׳. פֶּסַח מְנָלַן?
דִּכְתִיב: ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו לְשֵׁם פֶּסַח.
אַשְׁכְּחַן שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ, שִׁינּוּי בְּעָלִים מְנָלַן?
דִּכְתִיב: ״וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא״ – שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם פֶּסַח; אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְשִׁינּוּי בְעָלִים.
אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלַן?
אָמַר קְרָא: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳״.
מַתְקֵיף לַהּ רַב סָפְרָא: הַאי ״וְזָבַחְתָּ״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב נַחְמָן – דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מִנַּיִן לְמוֹתַר פֶּסַח שֶׁקָּרֵב שְׁלָמִים? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר״ – וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים! מִכָּאן לְמוֹתַר הַפֶּסַח שֶׁיְּהֵא לְדָבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר, וּמַאי נִיהוּ – שְׁלָמִים.
אֶלָּא אָמַר רַב סָפְרָא: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח״ – לְכִדְרַב נַחְמָן; ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב״ – לְמִצְוָה בְּשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ; ״וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח״ – בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים לְמִצְוָה; ״הוּא״ – לְעַכֵּב בֵּין הָכָא וְהָכָא.
וְאַשְׁכְּחַן זְבִיחָה, שְׁאָר עֲבוֹדוֹת מְנָלַן? הוֹאִיל וְגַלִּי – גַּלִּי.
רַב אָשֵׁי אָמַר: הוֹאִיל וְגַלִּי גַּלִּי לָא אָמְרִינַן. אֶלָּא [עֲבוֹדוֹת] מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְגוֹ׳״;
וְתַנְיָא: ״בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קׇרְבְּנֵיהֶם״ – זֶה בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח;
הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים. מָה שְׁלָמִים – בֵּין שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ בֵּין שִׁינּוּי בְעָלִים, בָּעֵינַן לְמִצְוָה; אַף כׇּל – בֵּין שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ בֵּין שִׁינּוּי בְעָלִים, לְמִצְוָה.
וְכִשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – בֵּין זְבִיחָה בֵּין שְׁאָר עֲבוֹדוֹת, לֹא חָלַקְתָּ בָּהֶן, לְמִצְוָה; אַף פֶּסַח – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין זְבִיחָה לִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת, לְעַכֵּב. (מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״הוּא״ בִּזְבִיחָה – אֵינוֹ אֶלָּא לְעַכֵּב.)
אֶלָּא, ״הוּא״ לְמָה לִי?
כִּדְתַנְיָא: נֶאֱמַר בְּפֶסַח ״הוּא״ בִּשְׁחִיטָה – לְעַכֵּב; אֲבָל אָשָׁם לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ אֶלָּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִין, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הוּקְטְרוּ אֵימוּרָיו – כָּשֵׁר.
חַטָּאת מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת״ – שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם חַטָּאת.
אַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה, קַבָּלָה מְנָלַן? דִּכְתִיב: