אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: כׇּל כִּבְשֵׁי כְּבָשִׁים – שָׁלֹשׁ אַמּוֹת לְאַמָּה, חוּץ מִכִּבְשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ – שֶׁהָיָה שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וּמֶחֱצָה וְאֶצְבַּע וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע בְּזַכְרוּתָא.
מַתְנִי׳ מְנָחוֹת הָיוּ נִקְמָצוֹת בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְנֶאֱכָלוֹת לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים – לְזִכְרֵי כְהוּנָּה, בְּכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.
גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנְחָה שֶׁנִּקְמְצָה בַּהֵיכָל – כְּשֵׁירָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִילּוּק בָּזִיכִין.
מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה: ״וְקָמַץ מִשָּׁם״ – מִמָּקוֹם שֶׁרַגְלֵי הַזָּר עוֹמְדוֹת.
בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאִם קָמַץ בִּשְׂמֹאל – שֶׁיַּחֲזִיר וְיִקְמוֹץ בְּיָמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִשָּׁם״ – מִמָּקוֹם שֶׁקָּמַץ כְּבָר.
אִיכָּא דְּאָמְרִי: הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ; אִיכָּא דְאָמְרִי: אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא, אַסְבְּרַהּ לָךְ: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְהַכְשִׁיר כׇּל הָעֲזָרָה כּוּלָּהּ.
סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְעוֹלָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּמִנְחָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים; מָה עוֹלָה טְעוּנָה צָפוֹן, אַף מִנְחָה טְעוּנָה צָפוֹן.
מָה לְעוֹלָה, שֶׁכֵּן כָּלִיל!
מֵחַטָּאת. מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת!
מֵאָשָׁם. מָה לְאָשָׁם, שֶׁכֵּן מִינֵי דָמִים!
מִכּוּלְּהוּ. מָה לְכוּלְּהוּ, שֶׁכֵּן מִינֵי דָמִים!
אֶלָּא אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּכְתִיב: ״וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, ״וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ״ –
מָה הַגָּשָׁה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, אַף קְמִיצָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית; קָא מַשְׁמַע לַן.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּהֵיכָל – כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁחֲטוּ (אוֹתוֹ) פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – וְלֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר.
מֵיתִיבִי: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁאִם הִקִּיפוּ גּוֹיִם אֶת כׇּל הָעֲזָרָה – שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְשָׁם וְאוֹכְלִין שָׁם קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ״.
וְאַמַּאי? נֵימָא: ״בְּחָצֵר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ״ – וְלֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר!
הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם עֲבוֹדָה – דְּאָדָם עוֹבֵד בִּמְקוֹם רַבּוֹ, אָמְרִינַן: לֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר. אֲכִילָה – דְּאֵין אָדָם אוֹכֵל בִּמְקוֹם רַבּוֹ, לֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר – לָא אָמְרִינַן.
מַתְנִי׳ חַטַּאת הָעוֹף הָיְתָה נַעֲשֵׂית עַל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית; וּבְכׇל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה, אֶלָּא זֶה הָיְתָה מְקוֹמָהּ. וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה אוֹתָהּ קֶרֶן מְשַׁמֶּשֶׁת מִלְּמַטָּה, וּשְׁלֹשָׁה מִלְּמַעְלָה. מִלְּמַטָּה: חַטַּאת הָעוֹף, וְהַגָּשׁוֹת, וּשְׁיָרֵי הַדָּם.
וּמִלְּמַעְלָן: נִיסּוּךְ הַיַּיִן, וְהַמַּיִם, וְעוֹלַת הָעוֹף כְּשֶׁהִיא רַבָּה בַּמִּזְרָח.
כׇּל הָעוֹלִין לַמִּזְבֵּחַ – עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין,