דְּבָרַאי לְגַוַּאי וּדְגַוַּאי לְבָרַאי; הָא אֵין לוֹ יְסוֹד לִפְנִימִי עַצְמוֹ!
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִזְבְּחָהּ שֶׁל עוֹלָה יְהֵא לַיְסוֹד. מִי כְּתִיב ״אֶל יְסוֹד הָעוֹלָה״?! ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״ כְּתִיב!
אִי הֲוָה כְּתִיב ״אֶל יְסוֹד הָעוֹלָה״ – הֲוָה אָמֵינָא: בִּזְקִיפָה אֶל יְסוֹד; הַשְׁתָּא דִּכְתִיב: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״ – אַגַּגּוֹ דִּיסוֹד.
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: גַּג יְסוֹד לְמָה לִי קְרָא? קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה שְׁיָרֵי חַטָּאת, שֶׁאֵינָהּ מְכַפֶּרֶת – טְעוּנָה גַּג יְסוֹד; תְּחִלַּת עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֶּרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה גַּג יְסוֹד?!
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה שְׁיָרֵי חַטָּאת, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין וְאֵין בָּאִין לְכַפֵּר – טְעוּנָה גַּג יְסוֹד; תְּחִלַּת עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֶּרֶת וּבָאָה לְכַפֵּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה גַּג יְסוֹד?! אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״? תֵּן יְסוֹד (למזבח) [לְמִזְבְּחָהּ] שֶׁל עוֹלָה.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שִׁירַיִם מְעַכְּבִים אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – מָר סָבַר מְעַכְּבִי, וּמָר סָבַר לָא מְעַכְּבִי.
רַב פָּפָּא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא – שִׁירַיִם אֵין מְעַכְּבִים; וְהָכָא בְּמִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב קָא מִיפַּלְגִי – מָר סָבַר מְעַכֵּב, וּמָר סָבַר לָא מְעַכֵּב.
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: ״וְאֵת כׇּל הַדָּם יִשְׁפֹּךְ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַפָּר״? לִימֵּד עַל פַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים, שֶׁטָּעוּן מַתַּן דָּמִים לַיְסוֹד. דִּבְרֵי רַבִּי.
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר; וּמָה אִם מִי שֶׁאֵין נִכְנָס דָּמוֹ לִפְנִים חוֹבָה – טָעוּן יְסוֹד, מִי שֶׁנִּכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים חוֹבָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן יְסוֹד?!
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה מִי שֶׁאֵין דָּמוֹ נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים, בֵּין לְחוֹבָה בֵּין לְמִצְוָה – טָעוּן יְסוֹד, מִי שֶׁנִּכְנַס דָּמוֹ חוֹבָה לִפְנַי וְלִפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן יְסוֹד?!
יָכוֹל יְעַכְּבֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ״ – שָׁלְמוּ כָּל הַכַּפָּרוֹת כּוּלָּן. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
קַל וָחוֹמֶר לְפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ מִשְּׂעִיר נָשִׂיא, מֵעַתָּה: וּמָה מִי שֶׁאֵין נִכְנָס דָּמוֹ לִפְנִים, לֹא חוֹבָה וְלָא מִצְוָה – טָעוּן יְסוֹד, מִי שֶׁנִּכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים בֵּין לְחוֹבָה בֵּין לְמִצְוָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן יְסוֹד?!
יָכוֹל יְעַכְּבֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת כׇּל (הַדָּם) [דַּם הַפָּר] יִשְׁפֹּךְ״ –
נִתְּקוֹ הַכָּתוּב לַעֲשֵׂה, וַעֲשָׂאוֹ שְׁיָרֵי מִצְוָה; לוֹמַר לְךָ: שִׁירַיִם אֵין מְעַכְּבִין.
וְסָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב?! וְהָתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה״ – וְהַנִּשְׁאָר יִמָּצֵה,