תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חוּקָּה״–״חוּקָּה״ לִגְזֵירָה שָׁוָה.
אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה דְּזָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה, אֲבָל עֲבוֹדָה דְּאֵין זָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה – אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.
אַשְׁכְּחַן מְחוּסַּר בְּגָדִים, שְׁתוּיֵי יַיִן מְנָלַן? אָתְיָא ״חוּקָּה״–״חוּקָּה״ מִמְּחוּסַּר בְּגָדִים.
וְהָא תַּנָּא ״וּלְהַבְדִּיל בֵּין וְגוֹ׳״ קָא נָסֵיב לַהּ! מִקַּמֵּי דְּלֵיקוּם גְּזֵירָה שָׁוָה.
וְהָא תַּנָּא מְחוּסַּר בְּגָדִים הוּא דְּקָא יָלֵיף מִשְּׁתוּיֵי יַיִן! הָכִי קָאָמַר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא נֶחְלְקוּ בֵּין מְחוּסַּר בְּגָדִים – לִשְׁתוּיֵי יַיִן וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חוּקָּה״–״חוּקָּה״ לִגְזֵירָה שָׁוָה.
אֶלָּא ״לְהַבְדִּיל״ לְמָה לִי? לְכִדְרַב – דְּרַב לָא מוֹקֵים אָמוֹרָא עֲלֵיהּ מִיּוֹמָא טָבָא לְחַבְרֵיהּ, מִשּׁוּם שִׁכְרוּת.
אַכַּתִּי מֵהָכָא נָפְקָא?! מֵהָתָם נָפְקָא: ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן״ – בְּכִיהוּנּוֹ; לִימֵּד עַל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט וְעָבַד, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה!
אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה, אֲבָל עֲבוֹדָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה – לָא.
וְאַכַּתִּי מֵהָכָא נָפְקָא?! מֵהָתָם נָפְקָא: ״וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים וְגוֹ׳״ – ״הַכֹּהֲנִים״ בְּכִיהוּנָן; מִכָּאן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה!
אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי חִיסּוּר, אֲבָל יִיתּוּר – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.
תָּנוּ רַבָּנַן: הָיוּ מְרוּשָּׁלִין, מְסוּלָּקִין, מְשׁוּחָקִים – וְעָבַד; עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה. לָבַשׁ שְׁנֵי מִכְנָסַיִם, שְׁנֵי אַבְנֵטִים, חָסֵר אַחַת, יָתֵר אַחַת, אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ רְטִיָּה עַל מַכַּת בְּשָׂרוֹ תַּחַת בִּגְדוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ