דִּכְתִיב: ״וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל – אַרְבָּעִים שָׁנָה; בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים [וְגוֹ׳]״.
וּבִשְׁלֹמֹה כְּתִיב: ״וַיָּחֶל לִבְנוֹתוֹ בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ״. נִשְׁתַּיְּירוּ לְשִׁילֹה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים חָסֵר אֶחָת.
בָּאוּ לְנוֹב וְגִבְעוֹן [וְכוּ׳]. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״;
״אֶל הַמְּנוּחָה״ – זוֹ שִׁילֹה, ״נַחֲלָה״ – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. לָמָּה חִלְּקָן? כְּדֵי לִיתֵּן הֶיתֵּר בֵּין זֶה לָזֶה.
אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נָמֵי לִיתְנֵי! אֲמַר לֵיהּ: מַעֲשֵׂר – ״שָׁם״–״שָׁם״ מֵאָרוֹן קָא יָלְפִי; כֵּיוָן דְּאָרוֹן לָא הֲוָה, מַעֲשֵׂר נָמֵי לָא הֲוַאי.
אִי הָכִי, פֶּסַח וְקָדָשִׁים נָמֵי – דְּ״שָׁם״–״שָׁם״ מֵאָרוֹן יָלְפִי; דְּכֵיוָן דְּאָרוֹן לָא הֲוָה, אִינְהוּ נָמֵי לָא הֲווֹ!
אֲמַר לֵיהּ: דַּאֲמַר לָךְ הָא, מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אַף צִבּוּר לֹא הִקְרִיבוּ אֶלָּא פֶּסַח וְחוֹבוֹת הַקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן, אֲבָל חוֹבוֹת שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהֶם זְמַן – הָכָא וְהָכָא לָא קְרוּב. מַעְשַׂר בְּהֵמָה – חוֹבוֹת שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהֶן זְמַן הוּא, וְאִיתַּקַּשׁ מַעְשַׂר דָּגָן לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.
מִכְּלָל דִּלְרַבִּי יְהוּדָה קְרוּב? אִין; דְּהָאָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נֶאֱכָלִין בְּנוֹב וְגִבְעוֹן לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְהָא בָּעֵי בִּירָה! וְלָאו תָּנֵי רַב יוֹסֵף: שָׁלֹשׁ בִּירוֹת הֵן – שִׁילֹה, וְנוֹב וְגִבְעוֹן, וּבֵית עוֹלָמִים? הוּא תָּנֵי לַהּ וְהוּא אָמַר לַהּ: לַאֲכִילַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.
בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם [וְכוּ׳]. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״ – ״מְנוּחָה״ זוֹ שִׁילֹה, ״נַחֲלָה״ זוֹ יְרוּשָׁלַיִם.
וְאוֹמֵר: ״הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר״, וְאוֹמֵר: ״הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ״. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״מְנוּחָה״ זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, ״נַחֲלָה״ זוֹ שִׁילֹה. וְאוֹמֵר: ״זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ״, וְאוֹמֵר: ״כִּי בָחַר ה׳ בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ״.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״מְנוּחָה״ זוֹ שִׁילֹה – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״מְנוּחָה״ זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, ״נַחֲלָה״ זוֹ שִׁילֹה – ״אֶל הַנַּחֲלָה וְאֶל הַמְּנוּחָה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא ״מְנוּחָה״ דְּלָא מְטֵיתוּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְ״נַחֲלָה״ נָמֵי לָא מְטֵיתוּ.
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זוֹ וְזוֹ שִׁילֹה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: זוֹ וְזוֹ יְרוּשָׁלַיִם. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״מְנוּחָה״ זוֹ