שֶׁהֲרֵי עוֹנְשָׁן אָמוּר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, אַזְהָרָה – דִּכְתִיב: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ״.
מִכָּאן וְאֵילָךְ – בִּזְבָחִים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים״ – זְבָחִים שֶׁהִתַּרְתִּי לְךָ כְּבָר. ״עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ – לוֹמַר לָךְ: הַזּוֹבֵחַ בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הִקְרִיב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.
״וֶהֱבִיאֻם לַה׳״ – זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד״.
יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם״ – זֹאת לָהֶם וְלֹא אַחֶרֶת לָהֶם.
אֶלָּא אָמַר רַבִּי אָבִין: קַל וָחוֹמֶר; וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא עָנַשׁ – הִזְהִיר, מְקוֹם שֶׁעָנַשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁהִזְהִיר?!
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אִם כֵּן, לֹא יֵאָמֵר לָאו בְּחֵלֶב – וְתֵיתֵי קַל וָחוֹמֶר מִנְּבֵילָה: מָה נְבֵילָה שֶׁלֹּא עָנַשׁ – הִזְהִיר, חֵלֶב שֶׁעָנַשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁהִזְהִיר?!
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: מִנְּבֵלָה נָמֵי לָא אָתְיָא, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִנְבֵלָה שֶׁכֵּן מְטַמֵּא!
מִשְּׁרָצִים טְמֵאִין. מָה לִשְׁרָצִים טְמֵאִין – שֶׁמְּטַמְּאִין בְּמַשֶּׁהוּ!
מִשְּׁרָצִים טְהוֹרִים. מָה לִשְׁרָצִים טְהוֹרִים – שֶׁאִיסּוּרָן בְּמַשֶּׁהוּ!
מֵעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם. מָה לְעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם – שֶׁכֵּן אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה!
מִשְּׁבִיעִית. מָה לִשְׁבִיעִית, שֶׁכֵּן תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ!
מִתְּרוּמָה – שֶׁכֵּן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלָהּ! מִכּוּלְּהוּ נָמֵי – שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן!
אָמַר רָבָא: אִי קַשְׁיָא לִי הָא קַשְׁיָא לִי – הָא דִּתְנַן: פֶּסַח וּמִילָה מִצְוַת עֲשֵׂה,
תֵּיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִמּוֹתִיר: מָה מוֹתִיר שֶׁלֹּא עָנַשׁ – הִזְהִיר, פֶּסַח וּמִילָה שֶׁעָנַשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁהִזְהִיר?!
אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וְאָמַר לִי: מִמּוֹתִיר לָא אָתְיָא, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְמוֹתִיר – שֶׁכֵּן אֵין לוֹ תַּקָּנָה, תֹּאמַר פֶּסַח – יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה.
וְכִי מַזְהִירִין מִן הַדִּין?! אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין, אֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין!
אֶלָּא כִּדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: אָתְיָא הֲבָאָה–הֲבָאָה;
מָה לְהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר, אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר.