שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך (דברים טז יח). דיש לדקדק (א), דלך מיותר. (ב) אשר ה' אלקיך נותן לך, אטו עד עכשיו לא נכתב בתורה שה' הוא הנותן הארץ, והלא כבר נאמר (דברים ח י) על הארץ הטובה אשר נתן לך, וכמוהו פסוקים רבים, ומה צורך לשנות הדברים כאן במנוי השופטים. (ג), שני שמות הק' למה, בא' מהן די. (ד), לשבטיך אין לו ביאור לפי הפשט, דהלא אין שבט שאין לו כמה עירות ושערים, וכבר נאמר בכל שעריך. וכדי ליישב זה, אקדים כל הדרוש אשר כתבתי (בפרשת ויחי ד"ה וירא ישראל את בני יוסף), על אמרם (מדרש רבה חקת סימן ו') את כל יקר ראתה עינו (איוב כח י) זה רבי עקיבא וכו', וכל השייך לזה הדרוש, עיין שם. והוספת נופך כי י"ב צירופי הויה, ודאי כלול בהם כל הנאצלים קדושים עליונים, והכולל הוא העיקר עילת כל העילות היה הוה ויהיה בלי ראשית ובלי תכלית. ופרשתי על פי זה (ישעיה מג כא) עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, דזו הוא שפת יתר, ואין לומר דאי לא נכתב זו, לא ידעינן איזה עם, אם כן מה מועיל תיבת זו, הלא אין כאן מורה באצבע איזה עם הכונה זו. וגם לי מיותר. והנ"ל על פי הדרוש הנ"ל שכתבתי עם זו, ר"ל אותו עם שהם י"ג שבטים בגימטריא זו, יצרתי לי לשמי המיוחד לי כמו שפירש רש"י על פסוק (שמות כה ב) ויקחו לי תרומה, ועיין בספר שפת אמת על משלי י"ב פסוק י"ט, וכיון שהם בקדושה זו, האיך לא יבושו ולא יכלמו לעסוק בהבלי עולם, רק תהילתי יספרו.
ונקדים עוד מה שאמרתי על הפסוק (קהלת יב יג) סוף דבר הכל נשמע כו' כי זה כל האדם, (מה שדרשו בו חז"ל (ברכות ו' ע"ב) ידוע. וגם אני אענה חלקי), על פי מה ששמעתי בפסוק (קהלת ה א) כי אלקים בשמים ואתה על הארץ כו', על פי משל מאומן המצייר כל כדור הארצי על נייר קטן, עם כל המדינות וכל העיירות והכפרים והשדות והכרמים והיערות והימים והנהרות והאגמים כו'. ועל פי זה נ"ל לפרש הקרא הנ"ל, כי זה כל, היינו כל הנמצאים המסובבים מהסיבה הראשונה יתעלה שזכר כולם בספר קהלת, כי כמו שזכר הנגלים ונראים בנגלה ונראה בפירוש הפשוט, כבר זכר הנעלמים בהעלם, ועל זה אמר כי זה כל הוא האדם, דהאדם כלול מהכל והכל יש באדם, על כן ראוי שתשמור עצמך מאד מקלקול וחטא, כי רב הוא אף הקטנה שבקטנות. והיינו סוף דבר הכל, כשתרד לסוף דבר של הכל, יתראה מהן גדולתו ית"ש, נשמע מזה את אלקים ירא כו' כי זה כל האדם, כמו שפרשתי והוא נכון בס"ד.
ועל פי זה פירשתי (פרקי אבות פ"ב מ"א) דע מה למעלה ממך עין רואה, ר"ל הבן בדוגמא שלך למעלה עין רואה, כי זה ידוע כי האדם דוגמא עליונה, אבל יותר מזה מלמדינו בספר הקנה והוא בדפוס קארעץ בדף ח' עמוד ג' שם ויאצל בסדר אדם כו', מבואר דהיה לעילא כדוגמא דאדם, ועל דרך שפירש במעשה ה' על פרקי רבי אליעזר (פרקי דר"א פ"ג) שמים מאיזה מקום נבראו, והבן. וכן ואוזן שומעת, ועל כן וכל מעשיך בספר נכתבים, ר"ל כי אין כתיבה למעלה, רק מה שמעשיו עושין רושם למעלה נקרא כתיבה, ומפני ששורש האדם גבוה מאד, על כן כל מעשיו פוגמין מאד אף כחוט השער, והבן כי נכון הוא. ונחזור לענינינו לפרש הפסוק שופטים וכו', על פי מה שדרשו חז"ל (גיטין פ"ח:) אלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כא א), לפניהם ולא לפני עכו"ם, ונאמר מפורש ברוח הקודש על ידי נעים זמירות ישראל (תהלים קמז יט-כ) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל, (תהלים קמז כ) לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. והוא תמוה הא קיימא לן (סנהדרין נ"ו ע"ב) בני נח נצטוו על הדינין. והתירוץ הוא דהיינו לעשות להם נימוס וסדר על פי שכל האנושי שלהם, רק משום קיום העולם שלא יהיה כל איש את רעהו חיים בלעו, אבל לא הודיעם חקיו ומשפטיו מלעילא, שהוא תקונים גדולים בשורש קדושת ישראל, כמו שמפורש בזוהר (ח"ג ק"פ ע"א) על פסוק (רות ד ז) וזאת לפנים לישראל וכו' שלף איש נעלו, לכך מזהיר מאד על ענין המשפט בישראל. והיינו שופטים וכו' לך דייקא אשר ה', ר"ל שם הויה אלקיך נותן לך, ר"ל אלקים נותן לך השם הק' הויה לשבטיך שהם י"ג, כמו י"ב צירופים עם הכולל שהוא י"ג, לכך כל עניניהם הוא לעילא, לכך למען השם ית' ושפטו את העם וכו', כי בעברו על נקודה אחת, הוא גדול מאד לעילא ולעילא, כמו שפי' בפסוק כי האלקים בשמים וכו', כי בהעתק השמש על הארץ אמה, הוא בגלגלו העתק כמה אלפים פרסאות, וכל שכן לעילא לעילא, והבן זה כי נכון הוא בס"ד.
עוד יתבאר שופטים ושוטרים תתן לך וכו' לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק (דברים טז יח), אחר כך נאמר (דברים טז כ) צדק צדק תרדוף. והוא נראה כשפת יתר אמרו צדק צדק תרדוף, והוא דהרי כבר נאמר ושפטו את העם משפט צדק. והנה דרשו רז"ל (סנהדרין דף ז':) צדק צדק, צדק הדין בלבך, ואחר כך תתכוהו. והדרשה תדרוש, ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע. והנה עיין בספר אוהל דוד במסכת סוכה דף כ"א (כ"ז ע"ב) שם בר' אליעזר דאמר אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד שופט, עיין שם בספר הנ"ל מ"ש בשם ר' הירש באלחוב ז"ל, ובשם הגאון הצדיק מהר"א אבד"ק פראנקפורט דמיין, ומ"ש שם בפסוק (שמואל א' יח יד) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, עיין שם. והנה ידוע דצדק יתפרש לפעמים על הצדקה, כמו עשיתי משפט וצדק וכו' (תהלים קיט קכא), שפירשו על פי שפירשו רז"ל (סנהדרין ו' ע"ב) בפסוק (שמואל ב' ח טו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה וכו', וכן צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פט טו), יתפרש לפי פשוטו על כסא של דין וכסא של צדקה. והנה אשר ירצה להיות שופט, ודאי צריך להיות על פי התורה, אך אינו מוכרח שיעסוק בצדקה ובמגמילות חסדים. ועל פי זה מבואר התכת הפסוקים הנ"ל שופטים ושוטרים תתן לך וכו' לשבטיך, שטחיית הפסוק משמע שכל שבט ושבט יעמדו בית דין ושופטים ושפטו את העם משפט צדק, ושמא תאמר איך יתכן שישפטו משפט צדק, הא לא יוכלו לכוין להלכה דלא אשכחן צורבא מרבנו דמורי וכו' (יומא כ"ו.). לזה אמר צדק צדק תרדוף שיעסקו בצדקה, דהא בתורה ודאי יעסקו אלו שהם רוצים לשפוט בד"ת תוה"ק, אם כן מצורף לזה יעסקו גם כן בצדקה, אז ישפטו צדק כנ"ל, והוא נכון בס"ד.
או יאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך כו' ושפטו את העם משפט צדק (דברים טז יח). כי כלי החושים הם שערים לאדם, להכניס הנראה והנשמע, ולהוציא קול ודיבור. והנה צריך האדם לשום שוטרים על השערים, ר"ל לדחות מה שאין ראוי להכניס, דלכך נברא עפעפים לעינים, ואליה לאוזן, ושפתים ושינים חומות הפה, כמבואר הכל בדברי חז"ל (כתובות ה' ע"ב). ושופטים היינו אף מה שיכנוס, ישפוט לברר האוכל מתוך הפסולת, על כן נכתב לשון יחיד. ומסיים ושפטו את העם משפט צדק, דמי שהוא בגדר זה יוכל לשפוט צדק, כי ראוי להשראת שכינה אשר משפט צדק אי אפשר בלעדו כמו שביארתי בפרשת משפטים. ואמר את העם בלשון גנאי, לרמז אמרם ז"ל (אבות פ"א מ"ח) דכשבעלי דינין עומדין לפניך יהיו בעיניך כרשעים, והבן זה.