דברים ואתחנן. נ"ל רמז על פי האלשיך הקדוש על פסוק (ישעיה א יב) כי תבאו לראות פני כו', ועל הפסוק (שיר השירים ב יד) הראיני את מראיך וגו'. ותורף הדברים כי להשמיע קולו לפניו ית', צריך מתחילה לשוב אל ד' כדי שיהיה מראהו נאוה מעוטף בצלם אלקים. וזה שאמר תחילה הראיני את מראיך המיוחד לך, אחר כך השמיעיני את קולך, כי קולך ערב בזמן שמראך נאוה, עד כאן דבריו. והנה רוב השבים הוא על ידי התעוררת דברים, כמו דאיתא במדרש רבה פרשת האזינו (דב"ר פ"י א') האוזן הזה אחד מרמ"ח אברים שבאדם, ועל ידו חיין כל האברים, הה"ד (ישעיה נה ג) שמעו ותחי נפשכם. והנה כתיב (הושע יד ג) קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. וכבר פירש האלשיך כי לתשובה צריך וידוי דברים, כמו שנאמר בתורה הקדושה (במדבר ה ז) והתודו את חטאתם אשר עשו, רק שלא יהיה וידוי פה מצוה אנשים מלומדה, דאם מדבר בלא לב אז האדם אינו עם הדברים, כי לבו בל עמו ורק מן השפה ולחוץ, מה שאין כן כשהן בקרב איש ולב עמוק, אז הוא עם הדברים. והיינו קחו עמכם דברים שתהיה עם הדברים, ושובו אל ה', עד כאן דבריו. ועוד נראה לפרש, על פי מה (ששמעתי) שפירש הצדיק הקדוש הגאון מהר"ש זלה"ה מניקלשפורג בפסוק (תהלים לד יב) לכו בנים שמעו לי (יראת ה' אלמדכם), כי לא די במה שמקשיב לקול מוכיח בעת שדורש, כי אם לכו לביתכם, אז שמעו לי, עד כאן דבריו. והנה מבואר בילקוט שמעוני (ילקו"ש רמז תשפ"ח) בשם הספרי, דדברי תוכחה נקרא דברים ומביא ראיה מכמה מקומות, והיינו (הושע י"ד) קחו עמכם לביתכם דברים, דברי תוכחה שאתם שומעין. והנה באמת דברים רומז גם אל התשובה, כמו שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה', והוא הוא, כי על ידי דברי תוכחה הוא שב. ועל פי זה מבואר, כי בתחילה דברים רומז על התשובה ואז מראהו נאוה, ואז ואתחנן עת לחננה כי אז השמיעיני את קולך כאמור.
עוד נ"ל רמז מטות מסעי דברים, המה תמיד בין המצרים, לאפוקי פנחס דלאו בכל שנה הוי בין המצרים. נ"ל רמז לתמידין הללו בעוה"ר, כי בחורבן בית המקדש נאמר (איכה א' ב' ט) ותרד פלאים, (איכה ב א) השליך משמים ארץ תפארת ישראל, ואין מטה יותר מארץ, כמ"ש (תהלים מד כו) כי שחה לעפר נפשינו דבקה לארץ בטננו, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה ט"ז.) כשהן עולין עולין עד כו', וכשהן יורדין יורדין עד לעפר, והיינו מטה מטה שני חורבנין. והיינו מטות, ר"ל שני פעמים מטה מטה, כי ידוע כי בתחילה גלו לבבל או לרומי, אחר כך גם שם לא עמדו ונתפזרו כידוע מהרמב"ם, ויסעו ויתהלכו מגוי אל גוי וממלכה לממלכה, והיינו מסעי. ואחר כך דברים נתקיים בהם כל דברי נביאים שנתנבאו פורעניות דברים קשים כגידין, כי דבור לשון קשה כי כבר נתקיים הכל. אחר כך הגיע עת לחננה ואתחנן, כי מקודם שנתקיים דברי נביאים, שתם תפילתם סכות בענן לך מעבור תפילה (איכה ג מד). עקב, הסוף יהיה ראה יראו כל בשר כי גאל ה' את עמו, חשף את זרועו קדשו (ישעיה נב י). שופטים, יכונו ללצים שפטים (משלי יט כט), שבט מוסר לגיו כסילים מצירי ישראל למשנאי אשלם (דברים לב מא). כי תצא, יצאו כל צבאות ה' מארץ גלותם. כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה (דברים כו א), כי יקבצנו לארצנו, ואז אתם נצבים כולכם לפני ה' אלקיכם (דברים כט ט), כי יעביר רוח הטומאה מן הארץ ומל ה' אלקיך את לבבך כו' (דברים ל ו), ולא יהיה עוד שורש פורה ראש ולענה איש אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלקיך (דברים כט יז). ואז וילך, לשון יחיד ויחן ישראל כולם בלב אחד לאביהם שבשמים, וילך איש ישראל ממדריגה למדריגה, כענין שפירשו ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה (זכריה ג ז). ועל פי מה שפירשתי בהפטורת שמות (ישעיה כז ו) הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל, ואז יהיה מדריגת ישראל בשמותם דהיינו למעלה ממלאכים כי שרית עם אלקים (בראשית לב כט), כמו שאמרו חז"ל עתידין ישראל שיהיו מחיצתן לפנים ממלאכי השרת, שנאמר (במדבר כג כג) כעת יאמר ליעקב כו' (במדרש רבה פרשה כ' סימן כ' (במ"ר פ"כ כ')). ואחר כך האזינו תורת אלקינו, כי דרוש ידרוש לעמו, ופעמינו ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין, והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיה ל כ), כאמרם (ע"ז ב' ע"א) יקח הקב"ה ספר תורה בחיקו ויגלה טעמי תורה. אחר כך וזאת הברכה עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו (ישעיה סד ג), והוא הברכה האמיתית עדי עד ולנצח נצחים עולם הבא אחר התחיה. אחר כך בראשית, כי יחדש עולמו ונעוץ סופו בתחילתו אשרי המחכה ויגיע אמן.