קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת, עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְאֵין מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת, עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְשׁוֹר הַמּוּעָד — דִּתְנַן: אֵין הַשּׁוֹר נַעֲשֶׂה מוּעָד, עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים.
תָּנוּ רַבָּנַן: נִיסֵּת לָרִאשׁוֹן וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, לַשֵּׁנִי וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, לַשְּׁלִישִׁי לֹא תִּנָּשֵׂא אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים. נִישֵּׂאת לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים — תֵּצֵא בְּלֹא כְּתוּבָּה.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: נִישֵּׂאת לַשְּׁלִישִׁי וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, מַהוּ דְּלִיתְבְּעוּהָ הָנָךְ קַמָּאֵי? מִי מָצוּ אָמְרִי לַהּ: אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּאַתְּ הוּא דִּגְרַמְתְּ. אוֹ דִלְמָא מָצֵית אֲמַרָה לְהוּ: הַשְׁתָּא הוּא דִּכְחַשִׁי. מִסְתַּבְּרָא מָצְיָא אֲמַרָה לְהוּ הַשְׁתָּא הוּא דִּכְחַשִׁי.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: נִישֵּׂאת לָרְבִיעִי וְהָיוּ לָהּ בָּנִים, מַהוּ דְּתִיתְבְּעֵיהּ לִשְׁלִישִׁי! אָמְרִינַן לַהּ: שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה מִדִּיבּוּרִיךְ. דְּמָצֵי אָמַר לַהּ: אֲנָא אַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא גָּרֵשְׁתִּיךְ.
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אִי אִיהִי שָׁתְקָא, אֲנַן מִי שָׁתְקִינַן?! נִמְצָא גֵּט בָּטֵל, וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִין! אֶלָּא אָמְרִינַן: הַשְׁתָּא הוּא דִּבְרִיַּית.
הוּא אָמַר מִינַּהּ, וְהִיא אָמְרָה מִינֵּיהּ, אֲמַר רַבִּי אַמֵּי: דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ — נֶאֱמֶנֶת, וְטַעְמָא מַאי? הִיא (קַיְימָא) [קִים] לַהּ בְּיוֹרֶה כְּחֵץ, הוּא לָא קִים לֵיהּ בְּיוֹרֶה כְּחֵץ.
אֲמַר אִיהוּ: אֵיזִיל אִינְּסִיב אִיתְּתָא וְאֶיבְדּוֹק נַפְשַׁאי. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אַף בָּזוֹ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רָבָא אָמַר: נוֹשֵׂא אָדָם כַּמָּה נָשִׁים עַל אִשְׁתּוֹ, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ לְמֵיזַיְינִינְהִי.