1
וימצא. ויאמר. ויאמר. ויאמרו. ויבא וימצא כתוב שאין אומרי׳ וימצא אלא לדבר האבוד ונמצא ומיד אמר לנערי המלך משרתיו שהם היודעים כל הדברים הנעשים על ידו מה נעשה למרדכי יקר וגדולה על זאת והשיבו שלא נעשה עמו דבר ובכן המן השכים בבוקר לאמר למלך לשיתן לו רשות לתלות את מרדכי ואמר על העץ אשר הכין לו יר׳ כי המן העץ הכין לו שיתלה עליו והיה ברצונו לאמר למלך לתלות את מרדכי במקומו ז״ש על העץ אשר הכין לו לו להמן כמ״ש. והנה המלך שאל מי בחצר רצונו לשלוח אחר מרדכי וכשהוגד לו שהמן היה בחצר ממתין למלך שיקום משנתו שכן דרך המלכים לישן עד ג׳ שעות צוה להביא את המן לפניו לקחת עצה ממנו מה יקר יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו וכשראה המן שהמלך אומר לו כך שמח שמחה גדולה שראה שהשעה משחקת לפניו כמו שהיה: