וכל עבדי המלך הנה מספר תכלית עליית גדולתו עד שכל עבדי המלך אשר בשער המלך ר״ל מלכים ושרים אשר בהיותם בשער המלך נקראים עבדים כולם היו כורעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך יר׳ כי כן צוה בשבילו לכרוע ולהשתחוות לו בחשבו כי הוא אלוה מן האלוהות וכמו שפי׳ רש״י ז״ל שעשה עצמו אלוה ומפני זה ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה:
ובמדרש (ילקוט שמעוני על אסתר תתרנד) למה היו משתחוים לו י״א אלוהיו נתן בכליו וכך היה הולך ומהרהר בלבו אם מרדכי ישתחוה לי נמצא עובד ע״א לכך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה עכל״ה: וקשה כי מה שואל למה היו משתחוים לו והלא הפסוק אומר שגזרת המלך היה באומרו כי כן צוה לו המלך ומי הוא אשר יעבר על מצות המלך וגזרתו ויחייב את ראשו למלך: ונראה שהוקשה לבעל המאמר שהיל״ל כי כן צוה להם המלך אלא באומרו לו לרמוז לצלם אחשורוש שהיה אלוהו וז״ש למה היו משתחוים לו כי המלך לא צוה אלא להשתחוות לאלוהו לכך השיב כי נתן אלוהיו בכליו וכל עבדי המלך כו׳ על שהיה הצלם בכליו או כי כן צוה לו המלך ר״ל לצלם וכל זה עשה כדי שיכרע מרדכי ומרדכי לא יכרע וכו׳ על שנתן אלוהיו וכו׳ וסכן את עצמו ואל כל ישראל יען כי הם מהדברים שיהרג ואל יעבר ובשביל שהשתחוו לו על הע״א שהיה בכליו א״כ הרי הוא נעבד לשם ע״א ושויה אנפשיה חתיכה דאסורא ואפילו הידור לא רצה להדרו: