ובזה. בערב. יר׳ תדע למה עשה זה הדת לנשים כדי שתבאנה ברצונן אל המלך אחר היות לה וכו׳ ובזה הנער׳ בא׳ אל המלך מרצונ׳ באלו הפתויי׳ וכולי האי ואולי כי כולן יודעות כי לא ימליך בלתי לנער׳ אשר תיטב בעיניו והנשארות תשארנ׳ לחרפ׳ וקלס לזה הקדי׳ לעשות הדת ההיא וגם כל אשר תאמר ינתן לה וכו׳. יר׳ אם תצוה להביא כל איש יודע לנגן בנבל וכינור וכל מיני זמרא לשמחה ינתן לה וכו׳ ותדע למה כל אשר תאמר ינתן לה בשביל שבערב היא באה ובבקר היא שבה ובכן דמה כבוד׳ לחציר גגות ומנוחתה לצל עובר ובביאת׳ תבא בדאגה על כרחה שלא בטובתה ולזה להפיג צערה צוה שכל אשר תאמר ינתן לה וכו׳:
ובמסכת מגילה (מגילה יג.) איתא א״ר יוחנן מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו שלא היה משמש מטתו ביום ע״כ הוקשה לו כי מה בא להודיענו זמן ביאת׳ ושובה ומה תועלת ספור בכך. אלא בא ללמדנו מתוך גנותו ומה הוא גנותו שהיה בועל נשים ומשלחן כמ״ש רש״י ז״ל שבחו שלא היה משמש מטתו ביום הנה בפי׳ שגנות ואיסור יש למי שמשמש מ״ב שאפי׳ הרשע היה נזהר בכך: