ואם נאכלו בהיכל נאכלו שנאמר לכל מנחתם [וכו'] בקדש הקדשים תאכלנו. קצת קשה הלשון דבגמ' זבחים (ס"ג) איתא זה בשהיקיפו עכו"ם את העזרה דמותר לאכול בהיכל אפי' לכתחילה משום שלא יבואו לידי נותר ומשמע דאפי' לכתחילה כן. והרמב"ם ז"ל נראה דמיירי בלא הקיפו עכו"ם וכו' רק דאשמועינן דכל הקדשים דמקומן בעזרה מ"מ בדיעבד אם נאכלו בהיכל נאכלו. אבל אינו מובן למה נפק"מ דהא אכילת הבשר לא מעכבי מידי ולזה מה בכך אם יחשב כאילו לא נאכלו וי"ל דנפק"מ לכהן שלבש בגדי כהונה בשעת האכילה ההוא. דלפי המבואר ביומא (ס"ח ע"ב) דבשעת אכילה לובשין בגדי כהונה דאכילה צורך עבודה היא יעו"ש משא"כ אם אין על זה שם אכילת קדשים הוי כמו כהן הלובש בגדי כהונה שלא בשעת עבודה דלוקה לדעת הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' כלאים ודו"ק. ועי' בתוס' זבחים (כ"ט) דהיכל חשוב מקום משולש דראוי לאכילה אם הקיפו עכו"ם את העזרה ועי' במל"מ כאן שהביא מדברי התוס' שבועות (י"ז) דבקדשי קדשים הנאכלין בעזרה בעינן שיראה פתח העזרה בשעת אכילה יעו"ש ואינו מובן דהרי בזבחים (נ"ו) מבואר דרק שחיטה בעי נגד הפתח אבל אכילה לא בעי נגד הפתח דגם בלשכות מותר לאכול. והמל"מ ז"ל תמה על הרמב"ם ז"ל שלא הביא דין זה דהתוס' אבל הלא באמת דברי התוס' צע"ג לכאורה למסקנת הגמ' שם.