1
אע"פ שחולה אני אהובה אני לפני המקום. פי' אף שחולה אני מחמת שעבוד דאיתא ואשא אתכם על כנפי נשרים תמן תנינן נושא אדם את בנו ואבן בידו ומוקי לה בגמרא בבן שיש לו גיעגועין עליו וזה למ"ד שחייב על החי משא"כ למ"ד שהנושא את החי פטור שחי נושא את עצמו א"כ אף בלא טעם נושא אדם מותר ואיתא ביומא ונשא השעיר אפי' בשבת מאי קמ"ל והא חי נושא את עצמו ומשני אפי' בשבת כשהוא חולה והשתא א"ש אע"פ שחולה אני וא"כ אז אין חי נושא את עצמו וא"כ היאך נשא אותם על כנפי נשרים אלא ע"כ שהם אהובים לפני המקום ודו"ק זה שמעתי בשם הגאון מהור"ר ליב צונץ אב"ד דק"ק פינטשב ז"ל: