אלו ימים שגומרים בהם את ההלל ב׳ ימים וב׳ לילות ראשונים של פסח. ב׳ ימים דשבועות. ט׳ ימים דסוכות. ח׳ ימים דחנוכה. ובימים שאין גומרים את ההלל יש לנהוג שהש״ץ לבדו יברך בתחלה ובסוף והקהל יענו אמן ויצא בברכתו:
בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ אֱלהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָֽם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָֽיו, וְצִוָּֽנוּ לִקְרֽוֹא אֶת־הַהַלֵּֽל:
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: מִמִּזְרַח־שֶֽׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ: רָם עַל־כָּל־גּוֹיִם יְיָ עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ: מִי כַּייָ אֱלֹהֵֽינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָֽׁבֶת: הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ: מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן: לְהוֹשִׁיבִי עִם־נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ: מוֹשִׁיבִי עֲקֶֽרֶת הַבַּֽיִת אֵם־הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ:
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן: מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן: מִלִּפְנֵי אָדוֹן חֽוּלִי אָֽרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלֽוֹהַּ יַעֲקֹב: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָֽיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם:
בראש חודש ובחוה״מ פסח מדלגין:
לֹא לָֽנוּ יְיָ לֹא לָֽנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל־חַסְדְּךָ עַל־אֲמִתֶּֽךָ: לָֽמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה־נָא אֱלֹהֵיהֶם: וֵאלֹהֵֽינוּ בַשָּׁמָֽיִם כֹּל אֲשֶׁר־חָפֵץ עָשָׂה: עֲצַבֵּיהֶם כֶּֽסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: פֶּה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ: אָזְנַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָֽעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן: יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּֽכוּ לֹא־יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם: כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵֽחַ בָּהֶם: יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא: בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא: יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:
יְיָ זְכָרָֽנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת־בֵּית אַהֲרֹן: יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ הַקְּטַנִּים עִם־הַגְּדֹלִים: יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל־בְּנֵיכֶם: בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ: הַשָּׁמַֽיִם שָׁמַֽיִם לַייָ וְהָאָֽרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם: לֹא־הַמֵּתִים יְהַלְלוּ־יָהּ וְלֹא כָּל־יֹרְדֵי דוּמָה: וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:
בראש חודש ובחוה״מ פסח מדלגין:
אָהַֽבְתִּי כִּי־יִשְׁמַע יְיָ אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָי: כִּי־הִטָּה אָזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא: אֲפָפֽוּנִי חֶבְלֵי־מָֽוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאֽוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא: וּבְשֵׁם־יְיָ אֶקְרָא אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִׁי: חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק וֵאלֹהֵֽינוּ מְרַחֵם: שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִֽׁיעַ: שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָֽיְכִי כִּי־יְיָ גָּמַל עָלָֽיְכִי: כִּי חִלַּֽצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּֽוֶת אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה אֶת־רַגְלִי מִדֶּֽחִי: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים: הֶאֱמַֽנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִֽיתִי מְאֹד: אֲנִי אָמַֽרְתִּי בְחָפְזִי כָּל־הָאָדָם כֹּזֵב:
מָה־אָשִׁיב לַייָ כָּל־תַּגְמוּלֽוֹהִי עָלָי: כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא: נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּוֹ: יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּֽוְתָה לַחֲסִידָיו: אָנָּה יְיָ כִּי־אֲנִי עַבְדֶּֽךָ אֲנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶֽךָ פִּתַּֽחְתָּ לְמוֹסֵרָי: לְךָ־אֶזְבַּח זֶֽבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא: נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּוֹ: בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ בְּתוֹכֵֽכִי יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְלוּיָהּ:
הַלְלוּ אֶת־יְיָ כָּל־גּוֹיִם שַׁבְּחֽוּהוּ כָּל־הָאֻמִּים: כִּי גָּבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת־יְיָ לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ:
הוֹדוּ לַייָ כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יֹֽאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יֹֽאמְרוּ־נָא בֵית־אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יֹֽאמְרוּ־נָא יִרְאֵי יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
מִן־הַמֵּצַר קָרָֽאתִי יָהּ עָנָֽנִי בַמֶּרְחָב יָהּ: יְיָ לִי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם: יְיָ לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי: טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם: טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים: כָּל־גּוֹיִם סְבָבֽוּנִי בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם: סַבּֽוּנִי גַם־סְבָבֽוּנִי בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם: סַבּֽוּנִי כִדְבֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם: דָּחֹה דְחִיתַֽנִי לִנְפֹּל וַייָ עֲזָרָֽנִי: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה: קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְיָ עֹֽשָׂה חָֽיִל: יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה יְמִין יְיָ עֹֽשָׂה חָֽיִל: לֹא־אָמוּת כִּי־אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ: יַסֹּר יִסְּרַֽנִּי יָהּ וְלַמָּֽוֶת לֹא נְתָנָֽנִי: פִּתְחוּ־לִי שַֽׁעֲרֵי־צֶֽדֶק אָֽבֹא־בָם אוֹדֶה יָהּ: זֶה־הַשַּֽׁעַר לַייָ צַדִּיקִים יָבֹֽאוּ בוֹ: אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָֽנִי וַתְּהִי־לִי לִישׁוּעָה: אודך אֶֽבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה: אבן מֵאֵת יְיָ הָֽיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ: מאת זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ: זה
אָֽנָּא יְיָ הוֹשִֽׁיעָה נָּא:
אָֽנָּא יְיָ הוֹשִֽׁיעָה נָּא:
אָֽנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָא:
אָֽנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָא:
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ: ברוך אֵל יְיָ וַיָּֽאֶר לָֽנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ: אל יי אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶֽךָ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָ: אלי אתה הוֹדוּ לַייָ כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הודו ליי
יְהַלְלֽוּךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ (על) כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶֽךָ, וְכָל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת:
יש נוהגין לומר בר״ח אחר הלל פסוק זה:
וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַייָ בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל:
ויאמר זבדיה ישמרני ויחייני, כן יהי רצון מלפניך, אלהים חיים ומלך עולם אשר בידו נפש כל חי. אמן. כל זה יאמר ג׳ פעמים.
בראש חדש [אחר אמירת הלל] וביום טוב ובחול המועד קדיש שלם ובחנוכה חצי קדיש:
בראש חדש וביום טוב ובחול המועד אומרים כאן שיר של יום. ובראש חודש אומרים ברכי נפשי אחר שיר של יום קדיש יתום:
ומוציאין ספר תורה וקוראין בראש חדש וחול המועד ד׳ גברי. קדיש על ספר תורה. ואח״כ אומרים אשרי ובא לציון ומכניסין ספר תורה להיכל. ואחר כך אומר הש״ץ חצי קדיש ומתפללים תפלת המוסף. ומסירין התפילין בראש חדש קודם הקדיש. ובחנוכה ג׳ גברי וקדיש אשרי ובא לציון קדיש שלם ומכניסין ספר תורה להיכל ואח״כ אומרים בית יעקב: