כי"ע
נוקפין, אילו שמושכין את העגל בין קרניו, כדרך שעושין לעבודה זרה, אמ' להן רבן יוחנן בן זכאי, עד מתי מאכילים את המזבח טריפות. עד ימיו היה מכה פטיש בירושלם בחולו של מועד, אף הוא גזר על הוידוי, וביטל את הדמאי. לפי ששלח בכל עיירות ישר' וראה שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד, מעשר ראשון ומעשר עני מקצתן מעשרין, ומקצתן אין מעשרין, אמר תרומה עון מיתה, ותרומת מעשר עון טבל, והיה אדם קורא שם לתרומה ולמעשר ונותנן לכהן, ומעשר שיני מחולל על המעות, והשאר מעשר, ומעשר עני, המוציא מחבירו עליו הראיה.
סליק פירק' <נוסחאות נוספות
קרניו | ד קרנו.
שמכין לע"ז | ד שעושין לעברה זרה.
אמ' להן | ד אמר להם.
טריפות | ד טרפו'.
בירושלם | ד בירו'.
מועד | ד מוע'.
הוודיי | ד הודאי.
הדמיי | ד הדמאי.
ישראל | ד ישר'.
מעשר | ד מעש'.
שיני | ד שני.
מפרישין | ד מפרשין.
[אמר] | הושלם ע"פ א ד. ב ח'.
הואיל | ד [להן יוחנן כ"ג] הואיל.
מיתה | כ"ה ד א. ב ח'.
עון טבל | ד טבל עון [מיתה].
ותרומת | ד תרומ'.
ונותנן | ד ונותנין.
מעשר2 | ד מעש'.
מחבירו | ד מחברו.