1
והשני מן השנים שהגריל עליהם בסוף ירעה. עי' בכ"מ ולעיל בפט"ו מה' מעה"ק ה"ד שהאריך ליתן טעם מדוע פסק רבינו כרב לגבי ר"י. אולם בירושלמי דיומא פ"ו ה"א מוחלפת השיטה דרב ס"ל שני שבזוג שני יקרב דס"ל בע"ח נדחין ור"י ס"ל שני שבזוג ראשון דבע"ח אינן נידחין ופסק רבינו שפיר כר"י וע"ש בש"ק ומרה"פ: