1
הרי שגזרו ב"ד גזרה כו'. עי' בכ"מ שנדחק למצוא מקור של דין זה ונראה שרבינו סמך בזה על הירושלמי דע"ז פ"ב הכ"ח שבמקום דאיתא בש"ס דילן שם דל"ז שאין ב"ד גוזרין גזרה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה בלשון לכתחילה איתא בירושלמי שם אר"י מקובל אני מר' אלעזר בי ר' צדוק שכל גזרה שב"ד גוזרין ואין רוב ציבור מקבלין עליהן אינה גזרה בלשון דיעבד דמשמע דאף אם כבר גזרו הב"ד מחמת שדימו שרוב הציבור יכולין לעמוד בה מ"מ אם אין רוב ציבור מקבלין עליהן אינה גזרה כלל ומכאן הוציא רבינו זה: