ואחת שיש כו'. כן מבואר בכתובות דף מ"ד ע"ב ע"ש:
והאילונית כו'. עיין בהשגות, אך י"ל דרבינו ז"ל לטעמיה דס"ל דגבי שלא כדרכה ליכא קנס וס"ל דה"ה ביאת איילונית דהוה ביאה שאין בה פירצה כמבואר ביבמות דף ס"א ע"ב ע"ש:
והשוטה והחרשת כו'. עיין בהשגות, ועיין כאן דל"ב ע"א, ועיין בתוספתא דמבואר כך אך עיין ברמב"ן במלחמות ספ"ג דכתב דמשבשתא היא ע"ש, אך באמת זה תליא בהך פלוגתא דר"מ ורבנן דף מ' ע"ב דלר"מ כיון דס"ל דבעי מהוי עצמה גם חרשת ושוטה אין להם קנס משא"כ לרבנן וזהו כוונת הראב"ד ז"ל כאן ור"ל רבנן דס"ל דקטנה יש לה קנס, ועיין ברש"י ד' ל"ב ע"א בגירסא בנערה ושוטה ויתומה ועיין ברמב"ן במלחמות בפ' ד' דכתובות על הך דדף מ"ד ע"ב ע"ש:
והמגורשת מן הנשואין כו'. ע"ש ד' ל"ה ע"ב ד"ה הממאנת אך אפשר לומר לחלק בין מגורשת ובין אלמנה דהגט מחזיקה כבעולה וכעין זה כתבתי בהך דיבמות ד' ל"ד ע"ב ע"ש גבי קטנה ועיין בתוס' שם ד' מ"ט ע"א וד' כ"ט ע"א ד"ה ועל וכ"כ בזה. והנה עיין בירושלמי דיבמות פי"ג דבעי שם על דעתיה דרבי יהושע מהו שתמאן ותיטול קנס מאחר ע"ש וא"כ מוכח דס"ל כשיטת רבינו בכמה מקומות דנשואין עושין אותה כבעולה ודאי עפ"י דין ולכך בעי גבי ממאנת אך באמת בירושלמי כתובות פ' א' הל' ב' מבואר להדיא להיפך דגרושה מן הנשואין יש לה קנס וכן שם בהל' ד'. אך נ"ל דבירושלמי דיבמות הנ"ל ר"ל אם בעלה הבעל שלא כדרכה דקי"ל דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה כמבואר בקדושין דף ט' ע"ב וכ"מ ואח"כ מיאנה בו אם נימא דעוקרת למפרע הנשואין וא"כ לא הוה בעלה כלל וא"כ אינה בעולה ויש לה קנס ובאמת נ"ל דזהו ג"כ כונת הגמ' יבמות ד' נ"ט ע"ב אלא אמר ר"ז בממאנת ור"ל דרב לא ס"ל כר"א גבי בעולה שלא כדרכה רק משום דס"ל דמ"מ יש עליו שם בעל ובעל עושה אותה בעולה אף שלא כדרכה, ועיין מש"כ התוס' ב"מ דף כ' ע"א גבי עדיו בחתומין כו' אם בא על בת ישראל אם פסלה ע"ש אך שם משום דהוה רק דרבנן, ועיין בירושלמי סנהדרין פ' א' גבי בת ג' שנה ואח"כ נתעברה השנה דנעשה בתולה למפרע ע"ש, ועיין בירושלמי שביעית פ' ב' ס' ה' ד' וקסמו בידו, ועיין בירושלמי תרומות פ' ד' הל' א' וקשיא נטל להוציא ממנו עליו כו', ועיין בתוספתא ר"ה פ' א' גבי עומר של מן ועיין בירוש' חלה פ' א' הל' ב' גבי אם נימא דקצירת העומר מתרת לקצור אם קצר ונטמא חזר היחיד לאיסורו ע"ש, ועיין בתוספתא פ' ח' דיבמות דכה"ג נושא את הממאנת ובירושלמי שם וי"ל דמיירי מן הארוסין: