שחט מקצת כו'. עיין בהך דפסחים דף פ"ד ע"ב גבי שבירת עצם בנא אם זה מקרי פסול או לא כיון דיכול לגמור הצלי והוה כשר ור"ל ג"כ אם כ"ז שלא נגמר שם פסול עליו או לא ועיין בהך דזבחים דף ל"ו ע"ב גבי בשר פסח שלא הוצלה אם חייב עליו משום טומאה ור"ל ג"כ כה"ג דהוה נא לא חי ולא צלי, ועיין תוס' פסחים דף מ"ז ע"א ד"ה ואי אם זה הוה גדר חסרון ועיין תוס' ביצה דף כ"ז ע"ב ד"ה ועל אם צלי אש דפסח מקרי צורך גבוה ע"ש וזהו ג"כ אם הוה קודש פסול או לא כיון דבידו לגמרו ועיין בהך דפסחים דף מ"א ע"ב גבי אכל נא לוקה שתים מ"ט לא נימא ג"כ דלילקי משו' כל שבקודש פסול וכמבואר בתוספ' פ"ג דמכות ע"ש וזה תליא בזה אם היכא שבידו לגמור אם מקרי פסול קודש, ועי' בתוס' זבחים דף ק"ג ע"ב ד"ה ומודה דכיון שיכול להביא הכסף קודם זריקה לא מקרי הוכר פסולו ועיין בהך דסנהדרין דף ע' ע"ב ברש"י ד"ה לאתויי דכ' חבורת מצוה כגון פסחים ואף דהא בן סורר ומורה צריך לאכול דוקא בשיל ולא בשיל דהיינו בגדר נא וא"כ הוה כמו אינו שומע בקולו של מקום כמו אכל שקצים ורמשים וצ"ל ג"כ דרק היכא דהאיסור אין לו תיקון אז לא מימשך משא"כ גבי נא וא"כ חזינן דלא מקרי פסול בעצם וזה תליא בהך בעיא דכאן: