חוששין לסבלונות ופירש"י שאם שדכה תחילה ואח"כ שלח לה סבלונות בעדים אנו חוששין שמא שלחם לה לשם קדושין וצריכה גט לפיכך אם רוב העיר רגילים לקדש ואח"כ שולחים סבלונות חוששין שמא לשם קידושין שלחם אבל אם רוב העיר רגילים לשלוח תחילה ואח"כ מקדשין אין חוששין ור"ח פסק אפילו הרוב שולחים הסבלונות תחילה ואח"כ מקדשין אין חוששין למיעוט שמקדשין תחלה להחמיר ופירש ג"כ חוששין לסבלונות שמא קדשה בפני עדים והלכו להם למדינת הים ולפי זה אפילו לא שלחם בעדים חוששין להם ויצא גם כן קולא מתוך זה הפירוש שאם יש עדים שלא קדשה אחר השידוכין שאין חוששין באלו הסבלונות משום קידושין ולפירש"י חוששין הלכך טוב לחוש לשני הפירושין להחמיר וכן היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל וחוששין לכתובה שאם כתב לה כתובה ולא הגיע עדיין לידה רואין אם דרך מקצת אנשי העיר שמקדשין ואח"כ כותבין כתובה חוששין שמא נתקדשה אע"פ שאין שם סופר מצוי ואין אומרים שמא הסופר נזדמן לו וקדם וכתב ואי דרך כל אנשי העיר שכותבים הכתובה קודם הקידושין אין חוששין לקידושין: